תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל – סיכום השיעורים

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 43.00₪
    מספר מילים: 11967
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    סוג העבודה: סיכום קורס
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל

    תוכן עניינים

    שיעור 1 - הקדמה 2
    מבנה מערכת המשפט 4
    התשתית החוקתית והערכים של חופש העיתונות 5
    שיעור 2 - הצנזורה הציבורית 7
    סמכות חובת ההגשה 8
    סמכות הפסילה 8
    הסכם הצנזורה 9
    סודיות הממשל והמינהל 9
    חיסיון עיתונאי 10
    ידיעה סודית על פי סעיף 113 11
    שיעור 3 - איסורי הסתה והמרדה 11
    עבירה 1 – עבירה של המרדה 11
    עבירה 2 – העלבת עובד ציבור 12
    עבירה 3 – הסתה לסרבנות 12
    עבירה 4 – הסתה לאלימות ולטרור 13
    עבירה 5 - עבירת הסתה לגזענות 13
    עבירה 6 – פגיעה ברגשות דת 13
    דיווחים תקשורתיים על הסתה 13
    שיעור 4 - איסור לשון הרע 14
    חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 14
    הגנות 15
    הגנות ייחודיות לעיתונאים 15
    פלישה לצנעת הפרט: חוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 15
    שיעור 5 - המשך חוק הגנת הפרטיות וסיקור בתי המשפט 16
    הגנות 16
    סיקור בתי המשפט והפרשות הנדונות בהם 17
    צו איסור פרסום 18
    סוביודיצה – סעיף 71 לחוק בית המשפט (תחת משפט) 18
    איסור זילות בית המשפט סעיף 255 לחוק העונשין 1977 18
    הגבלות על פרסום לגבי אוכלוסייות מיוחדות 18
    שיעור 6 - תקשורת משודרת ומכוונת 19
    התקשורת המשודרת 19
    הגבלות והפיקוח לאור המאפיינים הייחודיים 20
    הגבלת התדרים 20
    גופים המפקחים על השידורים 20
    תכני השידור – "דוקטרינת ההגינות" Fairness Doctrine 21
    תעמולת בחירות ופרסומות פוליטיות חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 1959 22
    התקשורת המקוונת 22
    הדין לגבי פרסומים אנונימיים ברשת 22
    הזרמים השונים באינטרנט 23
    טיעונים לאי פיקוח על האינטרנט 23
    שאלות חזרה ממדריך הלמידה 23
    שיעור 7 – איסורים על פרסום תכנים 23
    איסור על פרסום תועבה- סע' 214 לחוק העונשין 24
    פרסומים פורנוגרפיים- סעיף 6 כה לחוק התקשורת (בזק ושידורים) 24
    הגבלות על נגישות 25
    חוק הגבלות על פרסומות בכלי התקשורת סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט 1995 25
    שיעור 8 - זכויות יוצרים וחופש עיתונאי 26
    זכויות יוצרים מול חופש הביטוי 26
    חשיבותו של השימוש ההוגן 27
    חופש העיתונאי 27
    האם הצנזורה הפרטית נחלשת בעידן האינטרנט? 27
    המניעים להפעלת צנזורה פרטית 28
    ההתנכרות השיפוטית לחופש העיתונאי 28
    הגנת כללי האתיקה על חופש העיתונאי 29
    שאלות חזרה ממדריך הלמידה ומהבחינה 30
    מאמר אילנה דיין-אורבך 31
    אחרית דבר 31

    צריך לעשות 3 מתוך 4 ממנים כאשר ממן 14 הוא חובה ולא ניתן לקבל דחיה בהגשה.

    שיעור 1 - הקדמה

    שיטת המשפט בישראל היא ה"common law" (המשפט המקובל)
    מדינת ישראל הוקמה לאחר המנדט הבריטי, וקיבלנו בירושה את שיטת המשפט שלהם. לאט לאט אנחנו מתנתקים מהמשפט הבריטי, ואנחנו מחוקקים חוקים משלנו, מבטלים חוקים מתקופת המנדט. וגם פסקי דין שהתפרסמו בישראל מבטלים פסקי דין בריטיים.
    לשיטה זו יש מספר מאפיינים:
    1. לפס"ד של בתי המשפט יש מעמד מרכזי כאשר בית משפט דן במקרה כלשהו הוא למעשה חייב להסתמך לא רק על מה שכתוב בחוק אלא גם על פרשנות שניתנה לאותו חוק בפסקי דין קודמים. פס"ד של ביהמ”ש העליון מחייב את כל בתי המשפט למעט את בית המשפט העליון עצמו. גם אם חבר השופטים של בית המשפט העליון יפסוק "תקדים מחייב" וזמן מה לאחר מכן יבואו שופטים אחרים של העליון ויפסקו משהו אחר. אבל לא יתכן שבתי המשפט המחוזי או השלום יפסקו בניגוד לתקדים מחייב של העליון.
    פס"ד של בתי המשפט מחוזיים נקראים "תקדים מנחה" עבור בתי משפט השלום, זאת אומרת שאם שופט שלום רוצה לפסוק בניגוד לפס"ד מחוזי הוא יכול אבל הוא צריך לפרש מדוע בחר לעשות כן.
    2. החוק – בשיטה זו משאירים מקום לפרשנות של בתי המשפט. לדוגמא, בדיני חוזים יש סעיף מסויים שטוען שאם האכיפה לא מוצדקת בנסיבות העניין, או חוזה לא מוסרי, כל שופט מחליט במסגרת אמות המוסר שלו.
    החשיבות של בתי המשפט בישראל, בייחוד העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, גדולה. בית המשפט מלא את החלל שנקרא "חקיקה שיפוטית" שזהו הליך משפטי, פסיקה, שמחליף חקיקה. ביה"ד קובע דברים שהיו אמורים להיקבע באמצעות חקיקה. לדוגמא מי שקבע שמדינת ישראל יש חופש ביטוי הוא בג”צ. בפס"ד "קול העם".
    מאז שנות ה-80 ,בג”צ הוא הערכאה השיפוטית העליונה שדנה בעבירות נגד השלטון. הוא הרחיב את הנושאים שהוא דן בהם, וכיום הוא דן גם בנושאים חברתיים, פוליטיים וכו'. שלא תמיד מובן מה בג"צ צריך להכריע בזה.
    עד אמצע שנות ה-80, על מנת שבג"צ שהוא הערכאה המשפטית העליונה ידון ב"עתירה" (סוג של הליך משפטי כמו תביעה) היה צורך להראות שיש לעותר "זכות עמידה", כלומר, שיש לו זכות אישית שלו שנפגעה.
    לדוגמא – שחרור מחבלים, היית צריך להיות משפחה שכולה כדי שבג"צ ידון בעתירה. היום אין צורך ב"זכות עמידה" לכן אנו רואים עותרים ציבוריים כמו עמותות וכו' ללא עמדה אישית אך.................

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: