הבטחת הכנסה והשפעתה על ההשתלבות של מקבלי הקצבה בשוק העבודה בישראל, מקרה מבחן של אימהות חד-הוריות
במסגרת קורס ביטחון סוציאלי
תוכן עניינים
מבוא 2
פרק ראשון: הבטחת הכנסה בישראל 4
פרק שני: חוק הבטחת הכנסה והשילוב במעגל העבודה 8
פרק שלישי: מרווחה לתעסוקה: תכניות, מטרות והישגים 11
תכנית ויסקונסין ו-ועדת תמיר 11
מערכת ההשמה בישראל 15
פרק רביעי: מקרה מבחן: נשים חד הוריות 16
שינוי מדיניות הרווחה ביחס למשפחות חד-הוריות 17
סיכום 21
ביבליוגרפיה 24
מבוא
עד שנת 1980, לא היה פתרון מדיני הולם עבור אוכלוסיות נזקקות ומקרי סעד. חוק שירותי הסעד שנחקק בשנת 1958 היה פתרון חלקי בלבד ונסמך, בסופו של דבר על רשויות מקומיות ושיקולי עובדים סוציאליים (סבירסקי, פרנקל וסבירסקי, 2001). חוק הבטחת הכנסה חוקק בשנת 1980 בישר על עידן חדש עבור אוכלוסיית מדינת ישראל בכלל ועבור אוכלוסיות מוחלשות או נזקקות בפרט. בבסיסו, מבטיח החוק משאבים מינימליים לאלו שאינם יכולים לספק לעצמם הכנסה הדרושה לקיומם. חשיבותו המדינית של החוק כמסדיר הסוגיה ומציב תקנות מסודרות בנושא שניה רק לחשיבות הסוציאליסטית שלו (סבירסקי ואחרים, 2001).
אותן אוכלוסיות חלשות אשר נתמכות באמצעות קצבה או גמלה של הבטחת הכנסה הן אוכלוסיות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות, בעלות מעט שנות השכלה, ולרוב עם מעט שנות ותק בישראל. בשנות התשעים של המאה העשרים נצפתה קפיצה של ממש בשיעור של משקי הבית הנתמכים על ידי מערכת הרווחה (קינג, אהרוני, נאון, דולב, מורגנשטיין, ושמלצר, 2001). הסבר לקפיצה זו טמון ברובו בעליה המסיבית מבריה"מ באותן השנים. הרכב העליות הללו הכיל אחוז גבוה של אימהות חד-הוריות, תופעה שהייתה עד אז שולית במדינת ישראל.
חוק הבטחת ההכנסה היה מבורך מצד אחד, אולם הציב קשיים תקציביים מצד שני. אי לכך, גורמים ממשלתיים ובראשם משרד האוצר (שאחראי כמובן על תקציב המדינה), נרתעו מהרחבת חוק זה ומהענקת הטבות נוספות לאותן אוכלוסיות הנתמכות במערכת הרווחה והסעד (דורון וקרמר, 1992; בתוך: סבירסקי, ואחרים, 2001). בעקבות החוק והירתעות משרד האוצר מהענקת הטבות נוספות, התגלע קושי אמיתי בפתרון בר קיימא לסוגיית הרווחה והתעסוקה בארץ, כאשר נראה כי ישנם חסמים טבעיים (אישיים ברובם) בקרב אוכלוסיות מסוימות במדינה, אשר מונעים מאותן אוכלוסיות להשתלב בשוק העבודה (קטן, 2000).
במהלך סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים נעשו ניסיונות להחיל רפורמות מסוימות במדיניות הרווחה בישראל, תוך כדי מתן הקלות נוספות לאוכלוסיות מוחלשות, ותכניות דוגמת "תכנית ויסקונסין" ו"אורות לתעסוקה" (בן-דוד, אחיטוב, לוין-אפשטיין, ושטייר, 2006; טל-ספירו, 2013). אותן תכניות נגנזו או בוטלו בשלב זה או אחר, בין היתר כיוון שנדמה ולא היה רצון וכוונה אמיתית מצד משרד האוצר להקל על האוכלוסיות החלשות, אלא להפך – לגרום להן לצאת, בכפיה יחסית, לשוק העבודה (בן-דוד ואחרים, 2006; טל-ספירו, 2013).
בעבודה הנוכחית אבחן כיצד חוק הבטחת ההכנסה שהביא עמו שינוי אמיתי בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, השפיע על כניסת מקבלי הגמלה/ הקצבה לשוק העבודה. אתמקד באוכלוסיית האימהות החד-הוריות אשר מהוות נדבך קבוע מכלל הקבוצות שמקבלות גמלת הבטחת הכנסה.
אוכלוסיית האימהות החד-הוריות היא אוכלוסייה מיוחדת כיוון שלמרות שלוקחת חלק באוכלוסייה הנתמכת מאז חקיקת חוק הבטחת ההכנסה, היא מאז ומעולם בלטה בשיעורי התעסוקה הגבוהים שלה (מורגנשטיין, קינג, שמלצר, אהרוני, הרון ונאון, 2003). בהתאם לממצא זה, הסוגיה הנבחנת בעבודה זו הופכת למעניינת יותר כיוון שהשפעת חוק הבטחת ההכנסה – יחד עם חוקים סוציאליים נוספים שמקלים על אימהות חד-הוריות – תהיה מורכבת יותר ולא תתאפיין בעלייה או ירידה של שיעור מקבלי הקצבה במעגל התעסוקה. פן נוסף שעבודתי תיבחן יהיה מדוע זאת כי למרות שיעורי תעסוקה גבוהים של אימהות חד-הוריות, אותה אוכלוסייה עדיין נתמכת – באחוזים גבוהים – בהבטחת הכנסה?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
