הזכות להורות כחלק מהזכויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באיזון האינטרסים של הקהילה הדתית
מנחה:
מגישים:
כיתה
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
זכויות אדם בישראל 4
המהפכה החוקתית בזכויות אדם בישראל 6
הזכות להורות 10
עמידה בערכי הדת – "יהודית ודמוקרטית" 13
אפליה מכורח פגיעה בערכי דת 14
ביקורת 17
סיכום 19
ביבליוגרפיה 21
מבוא
"מכבוד האדם נגזרות הזכות לאוטונומיה והזכות לחוות הורות"
זכות האדם לכבוד, היא חלק מהמשפט הפוזיטיבי הישראלי. קיומה לא היה מותנה בחקיקת חוק היסוד, מכיוון שחוק היסוד אינו יוצר את הזכות מעיקרה, אלא מגבש אותה בהוראה סטטוטורית וקובע את אותם הסדרים המיועדים להגן עליה , ביניהם: איסור הפגיעה בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם , וההגנה על חייו, על גופו ועל כבודו של כל אדם. יחד עם זאת, היותה של הזכות לכבוד כזכות יחסית, ניתן לפגוע בה ולהגבילה בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש .
מראשית הקמתה ועד לתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, לא הייתה למדינת ישראל מגילת זכויות אדם פורמאלית. אמנם הכרזת העצמאות הבטיחה חוקה, אך ויכוח ציבורי שנמשך מספר שנים, הוכיח כי כינונה של חוקה אינו היה אפשרי לעת ההיא. התוצאה מכך הייתה, קבלת המתווה של חבר הכנסת הררי, שלפיו תהליך כינונה של חוקה בישראל, ייעשה בשלבים, במתכונת של חוקי יסוד שיאוחדו לכדי חוקה בסופו של תהליך .
בשנת 1992, חוקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, אשר חוללו מהפכה במעמד המשפטי והחוקתי של זכויות היסוד של האדם בישראל. זכויות אלו שנקבעו בעבר אך ורק בדין ההלכתי קרי בפסיקת בתי המשפט, הפכו לדינים חוקתיים, אשר משמשים לקביעת תוקפן של דברי החקיקה בישראל .
חקיקת חוקי-היסוד, לצד חקיקה מוקדמת יותר שעסקה בשוויון הזדמנויות בעבודה , העלתה שוב את הסוגיות שעוסקות בענייני דת ומדינה, בהן משמעות הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכן סוגיות שעסקו במתח שבין עקרונות ההלכה היהודית, לבין זכויות אדם באופן כללי, והזכות להורות בפרט.
העמדה הנורמטיבית הבסיסית כפי שמצטייר מההלכה הכתובה והלא כתובה, היא שיש לעשות כל מה שניתן, על מנת שניתן יהיה לממש את הזכות להורות של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אולם מעולה השאלה, האם יש להכיר בזכות להורות עבור כל אדם? יש הסבורים, כי הזכות להורות היא זכות מסוג חירות, שאינה מחייבת את המדינה לסייע במימושה, אלא מחייבת רק שלא להגביל את מימושה, אולם יש הטוענים, כי מכוח הזכות לאוטונומיה, כפי שמוכרת במשפט הישראלי, חייבת המדינה לסייע למעוניינים להגשים את זכותם להורות, ולא רק להימנע מלהתערב בבחירותיהם .
פרשת פלונית-אלמונית , אשר עסקה בפיטוריה של מורה באולפנה שנכנסה להיריון בהיותה אם חד-הורית, הציתה את השיח שעסק במתח שבין הזכות להרות והזכות לשוויון, לבין פגיעה ברגשי הדת.
העבודה הנוכחית, עוסקת במתח שבין זכויות אדם, הזכות לשוויון והזכות להורות, לבין פגיעה ערכי הדת ורגשות הדתיים. בראשיתה, סוקרת העבודה את מיסודן של זכויות אדם בישראל הן בהלכה הפסוקה והן בחקיקה, החל מראשיתה של המדינה ועד המהפכה החוקתית בשנת 1992. בנוסף, בוחנת העבודה את הזכות להורות, מתוקף חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וזכויות אדם נוספות. לבסוף סוקרת העבודה את הפגיעה בערכי הדת תוך בחינת הביטוי "יהודית ודמוקרטית" וההתנגשות שבין הניסיון לשמור על צביון דתי אל מול זכויות יסוד ושוויון זכויות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
