לשון הרע בהליכים משפטיים
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. איסור לשון הרע – רקע 4
2.2. תפיסת בית המשפט את איסור לשון הרע 7
2.3. גבולות חופש הביטוי 9
2.4. לשון הרע ותרבות הדיון בבתי המשפט 14
2.5. גבולות חופש הביטוי בהליכים משפטיים 15
2.6. מסגרת הטיפול בהתבטאות או התנהלות לא ראויה של עורך דין בהליך משפטי 18
3. ביקורת 20
4. סיכום 22
5. ביבליוגרפיה 23
1. מבוא
הליכים משפטיים הם במקרים רבים הליכים טעונים מאוד, אשר עלולים לגלוש לשפה בוטה ותיאורים שאינם ראויים גם בין עורכי הדין המייצגים בתיק עד לכדי פגיעת לשון הרע. השאלה שעולה מעבודה זו, היא מהם גבולות השימוש בביטויים פוגעניים במהלך הליך משפטי, המהווים פגיעה של לשון הרע?
ההסדר המשפטי באשר להגנת לשון הרע בין עורכי דין במהלך הליך משפטי, נעוץ בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע . מטרת חוק איסור לשון הרע היא הגנה על השם הטוב, גם אם מדובר בעורך דין וגם אם מדובר באמירות שהם חלק מהליך משפטי. סעיף 13(5) כאמור מגדיר מהם אותם פרסומים מותרים שלא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, בין היתר פרסום של בא כוחו של בעל הדין.
בפסק הדין בעניין חיר , דן בית המשפט בתביעת לשון הרע שמקורה בשני עורכי דין אשר ייצגו במסגרת הליך משפטי צדדים מסוכסכים בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. במסגרת הדיון המשפטי, הטיח עו"ד חיר בעו"ד גיל, כי עומד להיות מוגש כנגדו כתב אישום על ידי הפרקליטות, תוך שהוא מזכיר את דיוני ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין באשר להשעייתו של עו"ד גיל. בעקבות האמירות, הגיש עו"ד גיל עתירה אל בית המשפט בטענה ללשון הרע אולם שם נקבע כי בהתאם לקבוע בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, הרי שמדובר בפרסום מותר. גיל מערער אל בית המשפט המחוזי ושם מתקבלת תוצאה שונה מזו שהתקבלה בערכה הנמוכה. השופטים קבעו, כי כאשר מדובר במקרים חריגים שבהם ההתבטאות בעלת האוריינטציה הדיבתית אינה קשורה לדיון המשפטי ובעיקר היא אינה משרתת אותו, הרי שאז ההנחה היא שביסוד הדברים שנאמרו מדובר ברשעות וזדון ולכן ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע אינה תקפה. עו"ד חיר מגיש ערעור נוסף לעליון ושם מתקבלת החלטה נוספת לפיה, עורך דין יהיה מוגן מפני תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, אולם יחד עם זאת, הוא אינו חסין מפני העמדה לדין משמעתי בוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין.
חוק לשכת עורכי הדין קובע את הכללים שעל פיהם נדרשים עורכי דין לפעול. סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין קבוע, כי עורך דין נדרש לשמור על כבוד מקצוע עורכי הדין ויימנע מהתנהלות שעלולה לפגוע בכבוד המקצוע. כחלק מתפקידו, נדרש עורך הדין לזכות באמונם של לקוחותיו, כמו גם של הצד שכנגד ושל בית המשפט. המשמעות היא, שמקצוע עריכת הדין, ומכאן גם המערכת המשפטית כולה, תלויה במידה רבה במכובדות החברתית שלה זוכה עורך הדין. מכובדות שכזו תלויה גם בהתנהגות של עורכי הדין. לכן במקרים שבהם עורכי הדין מתבטאים באופן שאינו מכובד, הרי שאז הם מקרינים היעדר מכובדות על כלל חברי המקצוע תוך פגיעה ביכולתם לתפקד. בכך, פוגע עורך הדין גם במערכת המשפט והשיפוט כולה, בעיקר כאשר הוא משמש גם כזרועו הארוכה של בית המשפט.
בפסק הדין אחר, בעניין טריינין-גורן , דן בית המשפט בהגנה שבסעיף 13(5). בין השופטים נתגלעו חילוקי דעות באשר להגנה שמעניק סעיף 13(5). אחת הגישות הייתה, כי ההגנה שבסעיף 13(5) חלה במקרים שבהם ההתבטאויות היו חלק מההכנות להכנה וניהול המשפט. כלומר, סעיף 13(5) אינו מסיר את תחולת חוק איסור לשון הרע מהמתדיינים, אולם הוא כן מאפשר להם להתבטא בחופשיות וללא חשש בכל התחומים הנוגעים לדיון המשפטי, וכל עוד הם עושים כך הן בתום לב והן באמונה שדבריהם הקשים אכן קשורים לקידום ההליך המשפטי. גישה נוספת הייתה לפיה ההגנה שבסעיף 13(5) חלה גם על אותם דברים אשר אינם מהווים חלק אינטגרלי מהדיון המשפטי ואף אינם דרושים בהכרח לדיון, כמו גם אותם הדברים היוצאים מגבולות הטעם הטוב וביסודם כוונת זדון. אולם, במקרים שבהם כוונת הזדון היא זו שהובילה לאמירות אלו, או אז חייבת להיות שלילת הגנה.
מתוך הדברים האמורים, העבודה הנוכחית תבדוק מהם גבולות השימוש בביטויים פוגעניים במהלך הליך משפטי אצל עורכי דין, העלולים להוות פגיעת לשון הרע.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
