סיכום הקורס אתיקה מקצועית (מחברת קורס מלאה)

משפטים
אתיקה מקצועית

תוכן עניינים

המקורות הנורמטיביים החלים על הפרקטיקה המשפטית - 3
הסדרת הפרופסיה המשפטית בישראל - 5
עיקרי ההסדר הישראלי בפרספקטיבה השוואתית - 6
הזכות להיות מיוצג, חובת הייצוג וייצוג מחוסרי אמצעים - 8
עיסוקים אסורים - 15
פרסום, פרסומת ושידול - 15
מהותה של אתיקה מקצועית - 16
חובות עו"ד כלפי הלקוח - 23
רשלנות מקצועית - 26
חובת הנאמנות והמסירות - 27
היקף יחסי עורך דין לקוח – היקף השליחות ונפקויותיה מול הלקוח ומול צד ג' - 28
חובת הסודיות וחיסיון עו"ד-לקוח - 32
פגישת עו"ד עם עדים - 37
שכר טרחה - 38
משפט משווה - 43

המקורות הנורמטיביים החלים על הפרקטיקה המשפטית
אלו חובות חלות:
1. במעגל הראשון – מירב החובות קיימות ביחסי עו"ד לקוח.
2. במעגל השני – חובות של עו"ד לאנשים שאיתם אין יחסי עו"ד לקוח.
3. במעגל השלישי – צדדים נוספים – חובות כלליות של עו"ד כלפי החברה בכללותה כמו זכויות אדם, צדק וכו'.
פס"ד לוי נ' שרמן – העובדות: למשפחת שרמן קרקע בקרית אתא שיכולה להיות שווה הרבה כסף במידה ויבנו עליה. כרגע הדירה ריקה ונקנתה בזול לפי שנים רבות. המשפחה רוצה לממש את פוטנציאל הקרקע ולהרוויח מהמכירה. המשפחה לא יכולה לממן בעצמה את העסקה ולבנות בעצמם ולכן מתקשרים עם קבלן בשם צוברי. גם לקבלן אין את כל הסכום, והוא מתחייב לבנות ולהעביר למשפחה 5 דירות. הקבלן מציע את העו"ד שלו, עו"ד מאירי, ומשפחת שרמן נותנת לו ייפוי כוח על מנת לאפשר לו רישומים להערות אזהרה וכו'. בשלב הבא על הקבלן לחפש מקור מימון. כאשר הגיע המועד להקמת הבניין לא קרה דבר, הוא לא הלך לבקש את האישורים ונחתם ביניהם חוזה חדש. כעבור הרבה שנים הקבלן מתחיל לפעול ומשיג את האישורים. בין היתר הוא מתחיל למכור את הדירות. הצד השלישי בעסקה היא משפחת לוי שקונה דירה. משפח' לוי מסכימים לשלם את כל סכום הדירה מראש, ותמורת התשלום מקבלים רישום הערת אזהרה על הדירה. בפועל, עובר זמן רב ולא נבנות הדירות. שרמן תובעים את צוברי על הפרת חוזה, כמו כן תובעים את מחיקת הערת האזהרה של לוי, תובעים את מאירי כעו"ד שלא דאג לאינטרסים שלהם שיבואו לידי מימוש. בו זמנית, לוי תובעים את צוברי על הפרת הסכם, ואף תובעים את מאירי על התרשלות והפרת חובת הנאמנות משום שנתן להם לחתום על חוזה לא מאוזן כך שהם שילמו את מלוא סכום הדירה מראש. ניתן פס"ד במחוזי שבגינו הוגש ערעור לעליון. חלק מהתביעות נופלות/ פשרה. מה שנותר בעליון זו השאלה האם מאירי היה עו"ד של משפחת לוי והאם הפר חובות כלפיהם.
ביהמ"ש המחוזי – נקבע כי היו יחסי עו"ד-לקוח בין לוי למאירי, שהופרו כך שאפשר להם לשלם את מלוא הסכום ובכך שהחוזה נוטה כולו לטובת הקבלן. הוא לא דאג לבטוחות, ולא פרס את התשלומים. היה עליו לדעת שרישום הערת אזהרה בכלל לא מגינה על הזכויות של לוי. בעיקר לאור העובדה שעו"ד המאירי היה בתמונה במשך כמה שנים טובות מאז החוזה הראשוני היה צריך לדעת שמדובר בעסקה שבמשך שנים לא התממשה ואף היה צורך בחתימת חוזה נוסף. השופט ביין קובע במפורש שהופרו חובות נאמנות ומסירות.
ביהמ"ש העליון – קובע את ההפך בדיוק. קבע כי אין יחסי עו"ד לקוח בין לוי למאירי. אולם, גם כאשר אין יחסי עו"ד-לקוח יכולים לצמוח עילות וחובות. בכל אופן נקבע כי אין יחסי עו"ד-לקוח משום שיש כללים מיוחדים לסיטואציה כזו שמועצת לשכת עוה"ד קבעה מראש, לפיהם לא ניתן לייצג שני צדדים לקוח וקבלן במשותף, אלא רק לעניין הרישום. השופט לוין אומר שלכן לא ניתן לראות המאירי כמייצג של משפחת לוי. לדעת המרצה, השאלה אם התקיימה יחסי עו"ד-לקוח היא שאל מתחום דיני החוזים והשליחות. זה שכללי האתיקה אוסרים על המאירי להיות עו"ד של לוי בסיטואציה הזאת, לא אומרת שהוא לא היה עו"ד של לוי. התשובה לשאלה זו היא לא מכללי האתיקה אלא מכוח דיני החוזים. מכוח החוזים והשליחות יש יחסי עו"ד לקוח, ועל כך ניתן להוסיף שהיה אפשר לתבוע אותו גם בתביעה משפטית שהוא הפר את כללי האתיקה כך שהציג למשפחת לוי מצג שווא שהוא מייצג אותם למרות שאסור היה עליו לעשות כן. לדעת המרצה, מדובר בעיוות של בימ"ש העליון, והפס"ד של המחוזי הוא הנכון.
עולות בעיות נוספות בנימוק של השופט לוין, כך למשל, יש תקנות נוספות של מכר דירות שנועדו להגן על קונים מקבלן ואוסרות על תשלום מלא במקרים שהבניין טרם התחיל להיבנות, ולכן ביהמ"ש היה צריך להגיע למסקנה זהה למחוזי שזה מקור התוכן לרשלנות המקצועית על עוה"ד, ללא קשר לשאלה אם יש או אין יחסי עו"ד-לקוח. מדוע ביהמ"ש היטיב כל כך עם עוה"ד? משום שבאותה תקופה הפרופסיה המשפטית הייתה קטנה יותר, והתייחסותו של ביהמ"ש לעו"ד לא הייתה שווה ביחס לאנשים אחרים. עוה"ד קיבלו פריבילגיה בבתי המשפט, שהיום עוברת שינויים. משכך, אין להסתמך כיום על פסק דין זה ככל שתעלה סוגיה חדשה דומה.