תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    האיזון בין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי

    תחום / תואר:
    מחיר: 350.00₪
    מספר מילים: 8277
    מספר מקורות: 40
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2023
    שם המוסד האקדמי: הקריה האקדמית אונו
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    סמינריון חוק המעצרים זכויות נאשמים

    האיזון בין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי

    תוכן עניינים

    מבוא 3
    המהפכה החוקתית: היוולדותו של חוק כבוד האדם וחירותו 4
    הזכות להליך הוגן 6
    מרכיבי הזכות 6
    עיגון חוקתי 8
    עקרון החוקיות, פרשנות החוק, ספק סביר, עקרונות כלליים 9
    זכויות חשודים 10
    חקירה ותיעוד 10
    מעצרים 10
    זכות ההיוועצות בעורך דין 10
    זכויות נאשמים 11
    חזקת החפות 13
    פרסום שמות חשודים 14
    הגבלת פרסום משלב הדיון המשפטי 15
    העדר אחריות בשל לשון הרע או בשל פגיעה בפרטיות 15
    זהות חשודים להבדיל מנאשמים 15
    משפט משווה 16
    ארצות הברית 16
    קנדה 17
    דרום אפריקה 18
    אמנת ICCPR 19
    סיכום ומסקנות 21
    ביבליוגרפיה 23

    מבוא

    בעבודה שלפנינו אנתח את זכויות חשודים ונאשמים ואת זכותם להליך פלילי לעומת עקרון הלחימה בפשיעה. אמנם כללי סדר הדין הפלילי נועדו להגשים את מטרות דיני העונשין המהותיים, אולם, את דיני העונשין ישל הגשים תוך שמירה על זכויות החשוד והנאשם. מחד אנו נדרשים לכללי סדר הדין הפלילי, כאשר כללים אלו מבטיחים כי רשויות אכיפת החוק תשמורנה על זכויות החשוד והנאשם. לא פעם אנו נחשפים למצב בו נפסלים הודאותיהם של נאשמים שניתנו על־ידיהם בשעה שהיו עצורים, וזאת בשל כ ך שלאחר שהנאשמים נעצרו על־ידי ה משטרה הם לא הובאו לפני שופט במועד הנדרש.
    כללי סדר הדין הפלילי ממלאים תפקיד מורכב: מחד גיסא, עליהם לרצות את רצון הציבור המעוניין שעבריינים יבואו ע ל גמולם, ומאידך גיסא, ובה בעת, לשמור על כללי סדר הדין ה פלילי. שיטת משפט נתונה יכולה לשנות מעת לעת, בהתאם להשקפותיה ולצרכיה המשתנים, את נקודת האיזון הראויה בעיניה בין שמירה על כללי ההליך הפלילי לבין מיגור הפשיעה.
    עד קודם לחקיקתו של חוק-היסוד, עוגנו זכויות יסוד של נאשם בפלילים בחקיקה ובפסיקה הישראלית. עם חקיקתו של חוק-היסוד, הוכפף המשפט הפלילי הפרוצדוראלי לחוק-היסוד, והוא מתמלא תוכן מעקרונותיו של חוק-היסוד. חוק-היסוד פותח פתח לשינויים פרשניים של הכללים שעוצבו עד כה להרחבת זכויותיו של הנאשם בפלילים, ומכיוון שהוא מתיר ביקורת שיפוטית על חקיקה עתידית - חשיבותו רבה אף לעיצובן של זכויות אלה בעתיד ולקביעת הגבולות שמעבר להן נגיסה בזכויות הנאשם לא תהא בת תוקף. יתר על כן, כיום - על-פי סעיף 4 לחוק-היסוד, נראה כי במקום שלנאשם עומדת זכות ואין היא ניתנת לאכיפה משום שאינה מעוגנת בחוק קודם, אזי יכול הנאשם לתבוע מבית המשפט הכרתה ואכיפתה על-ידי חקיקה מיוחדת, דהיינו: לתבוע התערבות המחוקק. זכויותיו של נאשם בפלילים מבטאות במהותן את עקרון חירות הפרט וכבוד האדם שלו, בהיותן מושתתות על ההנחה המכירה בפרט כאישיות רציונלית ובעלת אוטונומיה אישית, ומעוגנות בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית. על-פי המשפט החוקתי, מטרת החוק הפלילי היא להבטיח תנאים בסיסיים לקיום חברתי.
    במהלך העבודה אציג את הדילמה ואת המתח הקיים ביחסי הגומלין שבין חוק-היסוד ובין זכויותיו של נאשם לפי החקיקה הקיימת ולפי הפסיקה. אפנה לכיווני התפתחות חדשים אפשריים לאחר חקיקתו של חוק-היסוד, תוך השוואה לשיטות משפט אחרות ולהציע אפיקי התפתחות הנראים בעיני המחבר כמתאימים לשיטת המשפט הישראלית.
    יש לציין כי זכויות נאשם בפלילים נובעות מזכויות היסוד של האדם לחיים, לכבוד ולחירות אישית, ומשעוגנו זכויות אלה בחוק-היסוד, עוגנו בו מכללא גם הזכויות האחרות. שאלה זו טרם זכתה למענה בפסיקה, אולם זו הדעה הרווחת בספרות המשפטית.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: