המתת חסד – שאלה מוסרית ומשפטית
מנחה:
מגיש:
ת"ז:
תוכן עניינים
מבוא 1
סקירה ספרותית 3
המתת חסד – סיפורו של מתי מילוא 3
המתת חסד - הגדרה 4
המתת חסד – היבטים משפטיים 5
תפיסת ההלכה להמתת חסד 7
השוואה בינלאומית 7
מדינות שאישרו המתת חסד פסיבית ועזרה בהתאבדות 8
מדינות שאישרו המתת חסד אקטיבית 9
הגישה התועלתנית 10
דילמות מוסריות בהמתת חסד 11
דיון וסיכום 13
התומכים בהמתת חסד 14
המתנגדים להמתת חסד 15
המלצות: 15
ביבליוגרפיה 16
מבוא
בעידן המודרני, הרפואה מאפשרת הארכת חיים מבלי יכולת אמיתית לרפא את אותם החולים. אך הארכת החיים, פירושה אינו בהכרח 'איכות חיים', בעיקר כאשר מדובר בהארכת חיים מלאכותית, הגורמת להארכת הסבל אצל החולה ואצל משפחתו. פרופ' שטיינברג (2003) טוען, שמאז ומעולם היחס לחולה הנוטה למות מהווה את אחת הבעיות המוסריות הבולטות ביותר בתחום הרפואה. מדינת ישראל מושתתת על ערכים דמוקרטיים-ליברליים המכבדים את כבוד האדם וחירותו, אך היא גם תומכת בעקרונות הדת וההלכה ואלו אינם רואים באדם בעל יכולת בחירה אם לחיות או לא. על פי ההלכה, החיים נתפשים כמתנת האל, ורק הוא רשאי ליטול אותם (שטיינברג 2003). הספרות המשפטית והרפואית, מבחינה בין שתי המתות חסד: "המתת חסד אקטיבית" (Active Euthanasia) שפירושה, נקיטת פעולה שגורמת להפסקת חיים (הפסקת מכונת נשימה), ו"המתת חסד פאסיבית" (Passive Euthanasia) שפירושה, הימנעות ממתן טיפול רפואי על למותו של החולה (Gabuton; Raymundo; Surigao; Vega, 2012). בשונה ממדינות אחרות בעולם, לדוגמת שוויץ או הולנד, החוק בישראל אינו מתיר המתת חסד אקטיבית, אך בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי ענף וטרם הושגה הכרעה מקובלת ומוסכמת בנידון. הדיון בסוגיית המתת החסד נע על פני הרצף העוסק בהיבטים המשפטיים, המוסריים ועל העקרונות ההלכתיים.
במקביל, חלו שינויי חקיקה שונים שהחלו עת חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992 וחוק החולה הנוטה למות, התשס״ו-2005, שעיצב את יחסה המשפטי של החברה הישראלית לסוגיה הכואבת של המתת החסד בהיבטים רפואיים, סיעודיים, פילוסופיים ואתיים. בימים אלו מונח לאישור הכנסת, הצעת החוק שיזם חבר הכנסת עופר שלח, המאפשר לחולים סופניים לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית מבלי שהרופא יישא באחריות פלילית לנתינתו.
המתת החסד ניצבת בין עקרון ׳קדושת החיים׳ והפטרנליזם החברתי לבין ערכי ׳איכות חיים׳ ועקרון 'כבוד האדם'. נטילת חיים בכוונה תחילה נחשבת בישראל לפשע, אפילו אם הקורבן (או החולה) הסכים לכך באופן צלול. יחד עם זאת, עקרון 'קדושת החיים' אינו עקרון מוחלט ולצידו שולט, עקרון 'כבוד האדם', בעיקר כאשר מדובר בחיים לקראת סופם, בשלב שבו המוות קרב ובא גם אם באופן טבעי, וייתכן כי שלב זה יהיה ארוך ומייסר בשל כאבים ממחלה המקננת בחולה ומטיפולים עקרים מאריכי חיים. במצבים אילו שאיפתו הטבעית של החולה עשויה להיות להימנע מטיפולים שיש בהם להאריך חיי סבל וייסורים, לשווא (טיכו, 2006, עמ' 33-34).
אחת השאלות המוסריות החשובות ביותר של מתנגדי המתות החסד והוא "המדרון החלקלק". לטענת המתנגדים, אם תותר המתת החסד במקרים של חולים סופניים, קיים חשש שהיתר זה יוביל גם להתנהגות
אחרת, בלתי ראויה ומוסרית, וייפרץ הגבול המוחלט שיאפשר המתת חסד, גם במקרים שמלכתחילה לא הייתה כוונה לאשר אותם כגון: זקנים, נכים ומפגרים (הבר, 2001; עמ' 212).
גם פרופ' ליבוביץ' (1991) שנמנע עם המתנגדים להמתות החסד טען, כי "משמעותה של התרת המתת חסד היא חסד לחברה, שתפעיל את האינטרס שלה ותחסל בני אדם ללא הבחנה". לטענתו, בהיסטוריה האנושית היו שתי דוגמאות המצביעות על אותו "מדרון חלקלק" שמובילים המתנגדים: הראשונה כאשר אפלטון טען שאין להשאיר נכים ומוגבלים בחיים מכיוון שאלו מהווים טרחה מעמסה לחברה, והשנייה נוגעת לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
בשנים האחרונות התפרסמו מקרים שונים של המתות חסד שהובילו לשיח ציבורי מחודש. בשנת 2013 בחר מתי מילוא לסיים את חייו בהמתת חסד אקטיבית בשוויץ, לאחר שסבל ממחלת הפרקינסון הקשה. לפניו, עשה זאת בשנת 2011, גם הוא בשוויץ, שדרן גלי צה"ל עדי טלמור.
עבודה זו עוסקת בשאלה, האם ניתן להרחיב את הפעולות המותרות בחוק ובמקרים מסוימים לאפשר המתת חסד אקטיבית? מבחינה מוסרית, עבודה זו בודקת, האם מוסרי מצד הרפואה להתכחש לרצונו של חולה טרמינלי לסיים את חייו רווי הסבל וחסרי צלם אנוש, ולהורות על הארכתם מעבר לגבולם הטבעי?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
