המתת חסד בדין הישראלי
תוכן העניינים
1. מבוא 2
2. האחריות הפלילית של המוסד הרפואי (כתאגיד או כאחריות שילוחית) 4
3. חוק החולה הנוטה למות 6
4. ההבחנה בין המתת חסד אקטיבית לפסיבית 13
5. תפיסת ההלכה להמתת חסד 15
6. משפט משווה 16
7. סיכום 22
8. רשימת מקורות 24
1. מבוא
סוגיית המתת החסד, היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה הישראלית ובחברה האנושית בכלל, כאשר התקדמות הרפואה המודרנית, מאפשרת את הארכת חיי החולה, באמצעים מלאכותיים.
עד לשנת 2005, מדינת ישראל לא חוקקה חוק שעיקרו הוא להסדיר את סוגיית המתת החסד באופן מוחלט ומוצהר. המקור החוקי אליו ניתן לפנות להבנת ובדיקת יכולת או אי יכולת ביצוע המתת חסד הינו חוק העונשין , אשר קובע, כי כל סיוע להתאבדות מהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא 20 שנות מאסר. סעיף 309(4) לחוק העונשין קובע, כי "במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה". המשמעות היא, כי קיים איסור מוחלט על ביצוע או נקיטת פעולה כלשהי באופן פעיל ומודה שיכולה להיות המתת חסד. אך יחד עם זאת, לעניין המתות חסד פאסיביות, המצב המשפטי בארץ היה יותר ברור ומובן.
לקראת סוף שנת 2005 חוקק חוק החולה הנוטה למות , שמטרתו להוות את הקו המנחה, בנושא מתן הטיפול הרפואי לחולה/מטופל הנוטה למות תוך שמירה על האיזון שבין ערך קדושת החיים לבין חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו ואיכות חייו של החולה. לפי לשון החוק נקבע עקרון בסיסי שעל פיו יקבע הטיפול הרפואי עבור אותו חולה הנוטה למות. הפרמטרים אשר יהוו משקל הם מצבו הרפואי של החולה, רצונו ומידת הסבל אותו הוא חווה. נציין, כי שיקולים אלה הם חובה.
חוק החולה הנוטה למות, מכיל גם את קיום ערך קדושת החיים כערך מועדף. כך למשל אפשר לראות כי ההנחה הראשונית והברורה היא כי האדם רוצה להמשיך לחיות. רק כאשר נקבע על ידי רופא מוסמך כי מצבו הרפואי של החולה, עומד בתנאי הגדרת החוק של חולה הנוטה למות, ושאין הוא צפוי להמשיך לחיות מעבר לתקופה של מינימום 6 חודשים, ניתן לבדוק באם החולה איננו מעוניין שחייו יוארכו באופן מלאכותי, שכן אז יש לכבד את רצונו ולהימנע מטיפול רפואי בו.
למרות היתרונות הגלומים בהערכת חיי החולה המתאפשרים על ידי הרפואה המודרנית, לא בהכרח ניתן לומר בוודאות, כי הארכת חיי החולה תשפר את חייו. במקרים רבים, ישנם מצבים רפואיים בהם החולה סובל בשל הארכת חייו באמצאות תרופות וטיפולים לדוגמת טיפולים כימותרפיים ועוד, כאשר הטיפול עצמו מסב סבל רב וירידה משמעותית באיכות חייו של המטופל.
קיימות דילמות רבות בכל הנוגע לסוגיית המתת החסד. הראשונה, שהן היא יכולת הארכת החיים של הסובלים לעיתים בכל מחיר גורמת וגוררת עמה לרוב סבל לנוטים למות הסובלים ממחלות שכוחות מרפא, שכתוצאה ישירה ממחלות אלה סובלים החולים ממגוון הפרעות שונות בתפקוד של איברים שונים, מכאב פיזי ומסבל נפשי חמור. הראשונה, שמרבית הסובלים ממחלות סופניות מתים בתוך ובחסות בתי החולים במקום בין משפחתם וחבריהם ובביתם או סביבתם הפרטית, המוות אינו פרטי יותר. מצב זה גורם למשפחותיהם וקרוביהם של הנוטים למות, הלא הם אלה הראויים ביותר לייצוגן של מגוון ההשקפות שונות בנוגע למה ראוי ונכון לעשות במצבם של יקיריהם אשר נוטים למות וכיצד יש לאפשר להם למות .
לא פעם עולה הסיטואציה בה מבקשים או ישאלו מקורבי החולה להקל על הסבל והכאב ולשים קץ לייסורי התופת באופן יזום ומלאכותי (מצב זה מוכר כהמתת חסד אקטיבית). לחילופין ישנם מקרים בהם מניעת הטיפול היא שתביא למזור כאביו של החולה (המתת חסד פסיבית), מצב אשר נמצא בשיח היומיומי בישראל ובעולם באופן ברור ומוכר.
למרות המחלוקות והדילמות המוסריות, הגישה האנושית והרצון להפסיק את הסבל, המתת חסד אקטיבית אסורה ברוב המדינות המערביות המתקדמות והמפותחות. איסור זה מכיל בתוכו פירוש למעשה המתת חסד אקטיבית כרצח. גם בישראל.
עבודה זו סוקרת את תהליך המתת החסד בישראל ואת השינויים והמגמות הנהוגות בימינו, תוך השוואת המצב המשפטי בארץ עם מדינות מערביות מתקדמות (ארה"ב, בלגיה, שוויץ).
החידוש או תועלתו של מחקרנו היא לציין את הבעיות והכשלים כפי שהחוק מנוסח היום ונציע פתרונות (בעיות או דילמות כגון: איפה אנחנו פחות מוסריים? בציותנו לחוק המדינה והדת ומניעת המתת חסד של אדם הסובל עקב מחלתו כל רגע מ"חייו"?).
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
