המכללה האקדמית אשקלון
החוג הרב-תחומי
שם הקורס: מהמהפך ההיסטורי עד לחוק הלאום: סוגיות בפוליטיקה הישראלית
2024
מבוא 1
סקירת ספרות 3
אינתיפאדה 3
הסכסוך הישראלי פלסטיני 3
אהוד ברק 5
אריאל שרון 5
הסכמי אוסלו 5
מבצע חומת מגן 7
הסיבות לפרוץ האינתיפאדה השנייה 9
הפיגועים הקטלניים הבולטים 10
נקודת המפנה 11
סיום האינתיפאדה 11
השלכות כלכליות 12
ענף התיירות 12
החקלאות 12
התעסוקה והמשק 12
ההוצאה הביטחונית 13
שוק העבודה 13
השלכות מדיניות וביטחוניות 14
השלכות פוליטיות 16
בחירות 2003 17
בחירות 2006 17
סיכום ומסקנות 19
מקורות 22
האינתיפאדה השנייה, שפרצה בסוף ספטמבר 2000 ונמשכה כחמש שנים, נחשבת לאחד האירועים המעצבים בתולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני ובתולדותיה של החברה הישראלית. בשונה מן האינתיפאדה הראשונה, שהתאפיינה בעיקר בהתקוממות עממית ובאמצעי מאבק מוגבלים, התאפיינה ההתקוממות השנייה בפעילות ממוסדת של ארגוני טרור, בפיגועי התאבדות בלב הערים ובהיקף נפגעים חסר תקדים (שלום והנדל, 2011). האלימות לא נותרה בגבולות השטחים, אלא חדרה אל שגרת החיים בישראל וערערה את תחושת הביטחון האישי של אזרחיה (אלרן, 2006).
פרוץ האינתיפאדה בא לאחר עשור של תהליך מדיני. הסכמי אוסלו, שנחתמו בשנים 1993 עד 1995, ביטאו ניסיון ישראלי להתמודד עם איום אסטרטגי באמצעות הסדר מדיני ולא באמצעות כוח צבאי בלבד (ורטמן, 2021). ואולם כישלון שיחות קמפ דיוויד בקיץ 2000, לצד תסכול כלכלי וחברתי מצטבר בצד הפלסטיני וביקורו של אריאל שרון בהר הבית בספטמבר של אותה שנה, יצרו את התנאים להתפרצות האלימה (בר סימן טוב, 2005).
המחקר על התקופה מצביע על כך שהאינתיפאדה השנייה הביאה לשינוי עמוק בתפיסה הישראלית את הסכסוך. מן הניסיון ליישב את הסכסוך בדרך של הסכם קבע עברה ישראל לתפיסה של ניהול הסכסוך וצמצום עוצמתו (בר סימן טוב, לביא, מיכאל ובר טל, 2005). שינוי זה בא לידי ביטוי בכלים מבצעיים חדשים, ובהם מבצע חומת מגן באביב 2002, הסיכולים הממוקדים מן האוויר והקמת גדר ההפרדה (ברון, 2022; לסלוי, 2022).
להתפתחויות אלו נלוו השלכות רחבות היקף בשלושה מישורים. במישור הכלכלי נפגעו ענפי התיירות, החקלאות והתעסוקה, והמשק הישראלי נקלע להאטה ממושכת. במישור המדיני ביטחוני גדלו תקציבי הביטחון ושונו נהלי ההתמודדות עם הטרור. במישור הפוליטי נחלשו מפלגות המרכז והשמאל והתחזקו מפלגות הימין, מגמה שניכרה בבחירות 2003 ובבחירות 2006 (אריאן ושמיר, 2004; אריאן ושמיר, 2008). עמדות הציבור בשאלת ההסדר המדיני נותרו פסימיות גם שנים לאחר שוך האלימות (ישראלי ופינס פלדמן, 2020), ורמת אמון נמוכה במוסדות הפוליטיים הוסיפה לאפיין את החברה הישראלית גם בעשור השלישי של המאה (הרמן, ענבי, קפלן וספוז'ניקוב, 2023).
בחינה מחודשת של התקופה רלוונטית במיוחד לנוכח אירועים מאוחרים יותר. מחקרים עדכניים מלמדים כי אותות מקדימים למשברים ביטחוניים בזירה הפנימית, ובהם מהומות ערביי ישראל בשנת 2021, הוחמצו בשל דפוסי חשיבה שהשתרשו בקהילת המודיעין ובדרג המדיני עוד בתקופת האינתיפאדה (ברנע, 2024). מכאן שהבנת הסיבות לפרוץ האינתיפאדה השנייה והשלכותיה אינה עניין היסטורי בלבד, אלא נדבך בהבנת ההתנהלות הישראלית בסכסוך עד ימינו.
שאלת המחקר שבה עוסקת עבודה זו היא מה היו הסיבות לפרוץ האינתיפאדה השנייה, ומה היו תוצאותיה בתחומי הכלכלה, המדיניות הביטחונית והפוליטיקה הישראלית. השערת המחקר היא כי האינתיפאדה השנייה פגעה מבחינה כלכלית במשק הישראלי, החלישה את תחושת הביטחון האישי של הציבור והביאה לשינויים משמעותיים במערכת הפוליטית.
העבודה בנויה משני חלקים עיקריים. סקירת הספרות מציגה את המושג אינתיפאדה, את קורותיו של הסכסוך הישראלי פלסטיני, את הסכמי אוסלו ואת מבצע חומת מגן, וכן את עמדותיהם של אהוד ברק ואריאל שרון, שעמדו בראש הממשלה בשנות האינתיפאדה. החלק המרכזי דן תחילה בסיבות לפרוץ האינתיפאדה ובמהלכה, ולאחר מכן בהשלכותיה הכלכליות, המדיניות ביטחוניות והפוליטיות. העבודה נחתמת בסיכום ובמסקנות העולות מן הניתוח.
