הפרטה בשירותי הרווחה האישיים, הסיבות לאימוץ מדיניות ההפרטה בישראל והמשמעות שלה עבור אוכלוסיית הקשישים

קורס ביטחון סוציאלי

הפרטה בשירותי הרווחה האישיים

מגיש:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. הפרטה – רקע והגדרות 4
2.2. הפרטה ציבורית בישראל – רקע/מדיניות 7
2.2.1. מדיניות הפרטה בישראל (צידוקים כלכליים, יעילות, תחרות) 7
2.2.2. הפרטה ציבורית בישראל (בזק, כור, צים, אל-על, כי"ל) 9
2.3. הפרטת שירותי הרווחה בישראל 13
2.4. הפרטת שירותי הרווחה עבור קשישים 15
2.5. איכות השירות בישראל בעידן ההפרטה 17
2.5.1. איכות השירות - רקע 17
2.5.2. השפעת ההפרטה על איכות השירות 19
2.6. השפעות הפרטת שירותי הרווחה על איכות השירות 21
3. דיון ומסקנות 23
4. ביבליוגרפיה 25

1. מבוא
משמעותה של ההפרטה, היא העברתם של נכסים אשר נמצאים בבעלות ציבורית לבעלות פרטית. הגדרה זו כוללת טווח רחב של אפשרויות, בין היתר: מכירה של חברות ומפעלים שבבעלות ממשלתית לגורמים פרטיים; הקטנת מעורבותה של הממשלה באמצעות הקטנת אחוזי השליטה שלה על נכסים; אספקת שירותים ציבוריים, במלואם או בחלקם, על ידי גורמים פרטיים והעברת עלויות של שירותים מהמדינה לצרכנים; הפעלת תשתיות ציבוריות על ידי גורמים פרטיים לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת וכן, הפרטת שירותי הרווחה הניתנים לציבור. מדינת ישראל נוקטת מזה מספר עשורים, מדיניות של הפרטה על כלל אופניה (חסון, 2006). עבודה זו בודקת, כיצד השפעת ההפרטה בשירותי הרווחה האישיים בישראל, על איכות השירות עבור קשישים.
בישראל, האידיאולוגיה הניאו-ליברלית החלה כנחלתו של הימין הפוליטי, אשר עלה לשלטון בשנת 1977, אולם בחלוף השנים, אידיאולוגיה זו הפכה גם לנחלתן של מפלגות מרכז ומרכז-שמאל. למעשה, עם הזמן, הגישה הניאו-ליברלית הלכה והתבססה עד שהפכה לעמדה הגמונית שאין לה חלופות ממשיות. מפלגות הימין ובעיקר הליכוד, ראו בניאו-ליברליזם ובהפרטה אמצעי לבסס את עצמן בשלטון. ואילו מפלגות השמאל ובהן מפלגת העבודה, שאיבדו את השלטון, ראו בהפרטה אמצעי להעברת פעילויות ממשלתיות, שעתה ניטלו מידיהם, אל זירת השוק, שבה הם יכלו לפעול תוך ניצול המשאבים הפרטיים שלהם. כך הפכה מדיניות ההפרטה לאסטרטגיה לשימור שליטתו של המעמד הבינוני-גבוה, ממפלגות המרכז והשמאל, על עמדות חברתיות שעד אז היו שמורות להם במסגרת המנגנון הממשלתי (גוטווין, 2003; בתוך: פלג, 2005).
למדיניות ההפרטה לא מעט מצדדים. אחד הנימוקים הראשיים בזכות ההפרטה, שהיא מקדמת את התחרות; התחרות, מצידה, נתפסת כמנגנון המקדם ומשביח את הפעילות הכלכלית, שכן היא דוחקת בפרטים ובארגונים לשפר את ביצועיהם, על מנת להשיג מקסימום רווח. בדרך זו היא תורמת לבנייתה של כלכלה "בריאה" ולצמיחה של המשק. התפיסה הרווחת בקרב כלכלנים היא, שתחרות ויוזמה הן נחלתו הבלעדית של המגזר הפרטי. מנגד, נתפסים המנגנונים הממשלתיים כמנגנונים מסורבלים ובלתי יעילים (ביכלר וניצן, 2001; בתוך: חסון, 2006). נימוק נוסף, הוא של היעילות הכלכלית, בעיקר לאור התפיסה כי המדינה אינה יודעת לנהל טוב עסקים (חסון, 2006).
החל מעלייתו של הליכוד לשלטון בשנת 1977, החלה המדינה להפריט את החברות הממשלתיות שבבעלותה, כאשר בין השנים 1977-1981, מכרו מניות של 16 חברות ממשלתיות ועד 1984 נמכרו עוד 5 חברות נוספות (חסון, 2006). בהמשך נמכרו חברות נוספות כמו בתי הזיקוק, כימיקלים לישראל, חברת התעופה אל-על, בזק ועוד חברות רבות. כיום, עומד מספר החברות בבעלות ממשלתית על 62 בלבד, בעוד שבשנת 2010, עמד מספר החברות בבעלות ממשלתית על 102 חברות. ומה באשר לשירותי הרווחה בישראל?
באשר לשירותי הרווחה, במהלך השנים הפריטה המדינה גם את השירותים הנתינים לקשישים. אמנם ראוי לציין, כי מאז ומעולם, לא סיפקה המדינה שירותי רווחה באופן מלא, אלא הסתמכה על ארגונים לא-ממשלתיים, אולם מגמות ההפרטה הכלליות, הובילו את המדינה להעביר את האחריות על שירותי רווחה שונים, בהם שירותי סיעוד ושירותים אישיים נוספים לקשישים, לארגונים פרטיים לא-ממשלתיים תוך פיקוח של המדינה. המצב הזה הוביל לפגיעה משמעותית בטיב ואיכות השירות של הקשישים (ולא רק) הנחשבים לאחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר. על כן, עבודה זו בודקת את סוגיית ההפרטה במדינת ישראל לאורך השנים, הסיבות שהובילו לאימוץ מדיניות ההפרטה כמו גם התמקדות בהפרטה של שירותי הרווחה בישראל והמשמעות עבור אוכלוסיית הקשישים.