הקבלה בין האספקט המיסטי לאספקט הפסיכולוגי בדמותה של לאה במחזה ה"דיבוק"
תוכן העניינים
מבוא 3
"הדיבוק – בין שני עולמות" – רקע. 5
הדיבוק בלאה – קריאה אלגורית 6
הדיבוק בלאה – קריאה סימבולית 10
הדיבוק – הצד המיסטי 10
הדיבוק – הצד הפסיכולוגי 11
הדיבוק של לאה ב"הדיבוק" 15
דיון וסיכום 18
בבליוגרפיה 19
מבוא
מגמה של התעניינות מחודשת במחזה "הדיבוק", ובתופעת הדיבוק בכלל, החלה לאחרונה, ויש לכך גורמים מתחומים שונים. ראשית חלה עליה בשכיחות מקרי הדיבוק (בילו, 1999), דבר שהביא להתעניינות בתופעה מצד מטפלים (זומר, 1993) וחוקרים (Igreja, 2018). שנית, החשיפה בתקשורת של טקס גירוש דיבוק ע"י רבי דוד בצרי ב-1999 עוררה עניין גם בטקסי גירוש הדיבוק. ולבסוף, גורם שהוא גם ביטוי למגמה זו, עלייתם של הדים תיאטרוניים חדשים למחזה הדיבוק על הבמה (Stern, 2019).
"שובו של הדיבוק" מבטא תנועה למרכז מהשוליים של מגוון אמונות דתיות-עממיות ושל תורות מיסטיות, איזוטריות ואי-רציונליות (בילו, 1999). תנועה זו יוצרת את התשתית המיסטית והתנאים התרבותיים-רוחניים לשובן של הרוחות מחד, ולהתעניינות בתופעה מאידך. הופעת מקרי דיבוק בהווה לא רק מעלה את העניין בהם, אלא גם מאפשרת גילויים והבנות שלא ניתן היה להגיע אליהם מחקירה טקסטואלית גרידא.
את תופעת הדיבוק ניתן לחקור מהיבטים רבים, המחולקים לחמישה תחומים עיקריים: האנתרופולוגי – מקום תופעת הדיבוק בתרבות בכלל ובתרבות היהודית בפרט. הפסיכולוגי – הבנת התהליכים הנפשיים העוברים על מקבל הדיבוק, ו/או פיתוח כלים טיפוליים לתופעה. הסוציולוגי – התפקיד החברתי של תופעת הדיבוק בכללה (הדיבוק וטקס הגירוש). הספרותי – התייחסות ספרותית אל הטקסטים המתארים טקסי גירוש דיבוק בכלל והמחזה "הדיבוק" בפרט. התיאטרלי – התייחסויות אל המחזה כאל אירוע בימתי, והשוואה בינו לבין טקסי גירוש אמיתיים.
היבט מסויים שזוכה לאחרונה לפופולריות הוא הקול הנשי, המודגש על ידי אלכסנדר (1991, 2001), אליאור (2005), בילו (1999) וזומר (1993), ומבוטא באמצעות דמותה של לאה במחזה. קול זה זוכה להתייחסות בשנים האחרונות בעקבות הפתיחות הגוברת לעולם הנשי בתרבות המערבית, שחילחלה גם למחקר האקדמי בישראל. במקרה זה לא מדובר על עוד בחינה של יצירה ספרותית מיני רבות בפריזמה נשית, מהסוג שנעשה מקובל בחקר הספרות. בעבודה זו נטען כי במקרה השל הדיבוק הקול הנשי הוא אספקט מהותי ביצירה, ולמעשה מוביל את העלילה ואת היצירה כמכלול.
מחקר זה יתמקד בהקבלה בין האספקט המיסטי לאספקט הפסיכולוגי, הקבלה שלא הודגשה דיה בהקשר זה. תחומי המחקר של העבודה במונחים שהוצגו לעיל הם הספרותי והפסיכולוגי. אמנם כיוון שהנושאים שלובים זה בזה תהיינה התייחסויות תיאטרליות, אנתרופולוגיות וסוציולוגיות, אך רק במקרים בהם תשרתנה את הדיון הספרותי-פסיכולוגי.
מטרת העבודה זו היא להראות כי הן לפי פרשנות מיסטית לדיבוק והן לפי פרשנות פסיכולוגית, ישמע אותו קול, ותישמר אותה משמעות, מבחינת דמותה של לאה. להקבלה זו יש משמעות עמוקה לגבי הבנת משמעות "הדיבוק" כיצירה ספרותית, ולגבי הבנת תופעת הדיבוק בכלל.
העבודה תפתח בכמה נתוני רקע על המחזה. לאחר מכן ההקבלה תערך תוך שימוש בהבחנה של ק. ס. לואיס שמביא המאירי (2001) בין הסימבולי לאלגורי. ראשית תוצגנה שתי קריאות למחזה, אלגורית סימבולית, ונראה כי בשתיהן מתקיימת הקבלה בין האספקט המיסטי לאספקט הפסיכולוגי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
