הקשר בין סובלנות מנהיג לעמימות וניהול בעת משבר

תוכן עניינים
מבוא 3
סקירת ספרות 4-10
סיכום 11
רשימת מקורות 12

מבוא מושג הסובלנות לעמימות (TA) לרוב נתפס כמשתנה אישיות או גורם הבדל אינדיבידואלי והיה בשימוש במגוון תחומים יישומיים, כולל פסיכולוגיה קלינית , רפואה והתנהגות ארגונית. בעת ניהול משבר יש לקחת בחשבון את המושג הן מבחינה מתאמית ובדרכי המדידה שלו. קיימים מושגים דומים אחרים ל- סובלנות לעמימות כמו הימנעות מאי ודאות ונטילת סיכונים. הימנעות מחוסר ודאות משמשת כמאפיין תרבותי וממנה פותח מדד להימנעות מאי ודאות. המושג "הימנעות מחוסר ודאות" נחקר בחברות שונות, והוא מוגדר כ"מידה שבה אנשים מרגישים מאוימים ממצבים מעורפלים, ויצרו אמונות המנסים להימנע מהם". הימנעות מאי ודאות היא למעשה העדפה או תכונה אינדיבידואלית. כתוצאה מכך, לא פותחו מדדים רבים של דיווח עצמי על הימנעות מאי ודאות. (Furnham, & Ribchester,1995) ישנם הרבה דברים שעושים בבית הספר, חלקם גלויים וחלקם סמויים; אך הדבר העיקרי שעושים הוא הוראה ולמידה – המורים מלמדים והתלמידים לומדים. מנהל בית ספר שאינו מבין את שני המושגים הללו – הוראה ולמידה – ואת היחסים ביניהן, אינו מבין מה עושים בבית ספרו; כמו מנהל מפעל שלא מבין מה ואיך מייצרים בו. מה שמייחד מנהל בית ספר ממנהל של כל ארגון אחר הוא הדבר שאותו הוא מנהל – תהליכים של הוראה ולמידה. מנהל בית הספר מנהל הרבה דברים אחרים, אך המאמץ העיקרי שלו צריך להיות ריכוז בשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבית ספרו. (הרפז, 2010)
ישנם מספר טיעונים מנוגדים בנוגע ליחס שבין הוראה ללמידה: 1.גזירת ההוראה מהלמידה– ביסוס מטרות ההוראה על תאוריות קוגניטיביות שיש להן השלכה ישירה על הלמידה. 2.גזירת הלמידה מההוראה– ביסוס מחקר הלמידה על הנחיות הנובעות ממטרות ההוראה. 3.סיכום בין הוראה ללמידה- בין שני המושגים יש יחסים מעגליים עם "מידה של הונאה עצמית" ותועלת הדדית, משמע,ההוראה נגזרת מהלמידה.
למסקנה שהוראה נגזרת מלמידה יש סיבות אחדות: 1.השפעתן הרבה של תיאוריות למידה חדשות-הפסיכולוגיה הקוגניטיבית על השיח החינוכי, קריסתן של מטרות חינוך מסורתיות והפיכתה של הלמידה עצמה למטרת החינוך. 2.הניסיון לגזור הוראה מלמידה מניב מושגים חדשים- בניית החינוך מלמטה,כלומר האתגר החינוכי החשוב ביותר הוא ביסוס תהליכי ההוראה על תהליכי הלמידה, והבנת היחסים ביניהם. חשוב לציין כי הוראה אפקטיבית מניבה למידה אפקטיבית, ובכל זאת אנשי חינוך אינם תמיד עושים מאמצים כדי לארגן את ההוראה סביב תהליך הלמידה. מבחינתם החינוך מהווה מוסד, מנגנון או מערך של טכניקות הוראה, שמעולם לא נבחנו בו תהליכי הלמידה ,כתוצאה מכך נבנות שיטות הוראה, מנגנונים ארגוניים ואפילו מערכת חינוך שלמה, המתבססים רק על ידע קיים. ( Tokar., Withrow, Hall, & Moradi,2003) עבודה זו תדון באידיאל המנהיג החינוכי האמור לסנכרן בין הידע הקיים לנרכש, זאת עם שימוש בסובלנות במצבי עמימות בכדי לדעת כיצד להתמודד עם משברים ולדעת כיצד לפתור אותם.