הרלוונטיות של אסטרטגיית קיר הברזל בעידן גלובלי

הרלוונטיות של אסטרטגיית קיר הברזל בעידן גלובלי

תוכן עניינים

מבוא 3
גלובליזציה ופגיעה בביטחון הלאומי 3
תפיסת הבטחון הלאומי ועקרון קיר הברזל של בן גוריון 5
מידת הרלוונטיות של עקרון קיר הברזל לימינו 6
סיכום ומסקנות 7
ביבליוגרפיה 8

מבוא
בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר במושג גלובליזציה ועל ההשפעה שלו על החיים של כולנו. גלובליזציה הינה תהליך שנגרם עקב מהמהפכה הפוסט תעשייתית בתחומי התחבורה והתקשורת. תהליך זה יצר האצה בקצב ושינוי באופנים שבהם גורמים שונים בעולם היו מתקשרים זה עם זה. המושג משמש כיום לתיאור שינויים כלכליים וחברתיים אשר משפיעים על יותר ממדינה אחת. הגלובליזציה מתאפיינת בהגברת התלות הכלכלית בין מדינות ושיתופי פעולה ביניהן, בשוק חופשי, בתנועה חופשית של הון ושל אנשים בין גבולות ועליית כוחן של חברות עסקיות רב לאומיות. מעבר לתחום הכלכלי, לגלובליזציה יש גם היבטים חברתיים ותרבותיים, שהפכו לחוצי גבולות. כל זה התאפשר בעיקר עקב המהירות של ההובלה האווירית והעברה מידית של הון ומידע באמצעים אלקטרוניים; אלה כאמור הפכו את הגלובליזציה למציאות (Richmond, 2002; Jessop, 2017).
לגלובליזציה השפעה נרחבת על הבטחון הלאומי. תפיסת הבטחון הלאומי של ישראל שהתפתחה סביב קום המדינה שאבה במידה רבה מרעיון קיר הברזל, רעיון שהגה ז'בוטינסקי ובן גוריון אימץ ופיתח. עיקרי רעיון קיר הברזל הם שעל מנת לקיים את הישוב היהודי בישראל יש ליצור קיר ברזל של הרתעה כלפי הערבים, ושהאוכלוסיות הערביות צריכות להכיר בעצמאות של החומה הזאת ולהבין שנקיטת אלימות מצד ישראל ורעיון המלחמה למען השלום הם ממשיים ואפשריים (Nagel & Schanzer, 2019).
בעבודה זו נרחיב אודות קיר הברזל ומשמעותו בתפיסת הבטחון הלאומי של בן גוריון, ונדון בשאלה האם עקרון זה רלוונטי גם היום בעידן הגלובלי, או שמא יש לעדכן את התפיסה או אפילו להחליפה לגמרי. ראשית יוצג רקע קצר על הגלובליזציה והשלכותיה על הביטחון הלאומי. שנית תוצג תפיסת הבטחון הלאומי שאפיינה את ימי קום המדינה בדגש על עקרון קיר הברזל. שלישית תידון מידת הרלוונטיות של עקרון קיר הברזל לימינו אנו, ולבסוף יובאו סיכום ומסקנות.