עבודה פרוסמינריונית
2025
מבוא 1
סקירה היסטורית של הסנקציות על איראן 3
סנקציות בינלאומיות כאמצעי לחץ מדיני וכלכלי 3
הסנקציות על איראן לאחר המהפכה האסלאמית 3
ניתוח ההשפעות הכלכליות של הסנקציות 4
תגובות הממשל האיראני לסנקציות 4
הסנקציות שהוטלו על ידי האומות המאוחדות והשפעתן 5
השפעת הסנקציות על החברה האיראנית 6
ההשפעות של הסנקציות הבינלאומיות על המצב החברתי-כלכלי באיראן 7
השפעת הסנקציות על זכויות האדם באיראן 7
הרחבת ההשפעה על אוכלוסיות שונות 7
מצבן של נשים באיראן בצל הסנקציות 8
השפעות ארוכות טווח 8
השפעת הסנקציות על הבריאות הנפשית 9
השפעות כלכליות וחברתיות רחבות היקף 9
השפעת הסנקציות על יחסי החוץ של איראן ועל המערכת הפוליטית הפנימית 10
שינוי במדיניות החוץ והתגברות שיתופי הפעולה עם מדינות שאינן מערביות 10
תגובת הקהילה הבינלאומית למצב זכויות האדם באיראן 10
השפעת הסנקציות על מדיניות הפנים באיראן 11
דיון ומסקנות 13
השפעות כלכליות וחברתיות של הסנקציות 13
מסקנות 13
רשימה ביבליוגרפית 14
סנקציות כלכליות הן אחד הכלים המרכזיים שבהם עושה הקהילה הבינלאומית שימוש כדי להשפיע על התנהגותן של מדינות החורגות מנורמות מקובלות, ובכלל זה בתחומי הפצת נשק גרעיני, תמיכה בארגוני טרור והפרה שיטתית של זכויות אדם. מאז תום המלחמה הקרה גדל היקף השימוש בהן במידה ניכרת, והן הפכו לחלופה מועדפת על פני שימוש בכוח צבאי, הן בשל עלותן הפוליטית הנמוכה יחסית והן בשל האפשרות להתאימן ליעדים ממוקדים (Hufbauer & Jung, 2020). ואולם, יעילותן אינה מובנת מאליה. גישת הבחירה הציבורית מדגישה כי סנקציות משנות את מאזן הכוחות הפנימי במדינה המוחרמת, ולעיתים דווקא מחזקות את האליטות השולטות במשאבים הנדירים במקום להחליש אותן, ובכך מרחיקות את המטרה המדינית שלשמה הוטלו (Kaempfer & Lowenberg, 1999).
איראן היא אחד ממקרי המבחן המובהקים לבחינת שאלות אלו. מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979, ובמיוחד מאז שנות האלפיים, הוטל עליה אחד ממשטרי הסנקציות הנרחבים והממושכים ביותר בעידן המודרני, ובו שולבו אמצעים חד-צדדיים של ארצות הברית לצד החלטות של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (Torbat, 2020). משטר זה עבר תמורות חדות: הקלה חלקית בעקבות הסכם הגרעין בשנת 2015, ולאחריה החרפה חסרת תקדים עם פרישת ארצות הברית מן ההסכם בשנת 2018 והנהגת מדיניות “הלחץ המקסימלי” (Monshipouri & Boggio, 2022). תמורות אלו הפכו את המקרה האיראני למעבדה מחקרית שבה אפשר לבחון הן את ההשפעה הכלכלית של הסנקציות והן את השלכותיהן החברתיות והפוליטיות.
ההשלכות הכלכליות של מדיניות זו תועדו בהרחבה. מחקר אמפירי שבחן את הכלכלה האיראנית לאורך יותר משלושה עשורים מצא כי לסנקציות השפעה שלילית מובהקת על קצב הצמיחה ועל שער החליפין, וכי עוצמת ההשפעה גדולה במיוחד כאשר הן מכוונות אל המגזר הפיננסי ואל ייצוא הנפט (Laudati & Pesaran, 2023). לצד ההשפעה המצרפית, הסנקציות הרחיבו את הכלכלה הבלתי רשמית והגבירו את היקף הפעילות הכלכלית שאינה מדווחת, תופעה הפוגעת בהכנסות המדינה ובאיכות השירותים הציבוריים שהיא מספקת (Farzanegan & Hayo, 2019). ירידת הכנסות הנפט והצטמצמות הגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית הובילו לקיצוץ בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה, ובכך העבירו חלק ניכר מן הנטל אל האוכלוסייה האזרחית (Washington Institute, 2021).
המחיר החברתי והאנושי של הסנקציות עומד במוקד ויכוח מחקרי ומוסרי מתמשך. מחקרים השוואתיים מצאו כי סנקציות כלכליות קשורות לירידה בתוחלת החיים במדינות היעד, וכי הפגיעה חמורה במיוחד בקרב נשים (Gutmann et al., 2021). במקרה האיראני, ההגבלות על המערכת הבנקאית והקשיים בהעברות כספים בינלאומיות פגעו ביכולתה של מערכת הבריאות לרכוש תרופות וציוד רפואי, אף שהסחר ההומניטרי הוחרג רשמית מן הסנקציות (Sajadi & Majdzadeh, 2022). מגמה דומה ניכרת בתחום המגדר: ניתוח של הכלכלה הפוליטית המגדרית של הסנקציות מצביע על כך שהמשברים החוזרים עיצבו מחדש את דפוסי התעסוקה וההישרדות של נשים איראניות ודחקו רבות מהן אל שוק העבודה הבלתי פורמלי (Abdi, 2025).
לצד זאת מסתמנת תוצאה פרדוקסלית. במקום להחליש את המשטר, הסנקציות סיפקו לו נרטיב מגייס של מצור חיצוני ואפשרו לו להרחיב את שליטתו על חלוקת המשאבים ועל המרחב הציבורי (Bajoghli et al., 2024). הפיקוח הורחב גם אל המרחב המקוון באמצעות חסימות רשת והגבלות גישה לאינטרנט בתקופות של מחאה (Freedom House, 2022), ודיכוי המחאות נמשך גם לאחר גל ההפגנות הרחב שפרץ בשנת 2022 (Human Rights Watch, 2024). מציאות זו מעלה את השאלה אם הכלי שנועד לקדם שינוי מדיני אינו פועל בפועל לחיזוקו של המשטר שנגדו הופנה.
עבודה זו בוחנת את השפעותיהן של הסנקציות הבינלאומיות על איראן בשלושה מישורים משלימים: המישור הכלכלי, המישור החברתי, ומישור זכויות האדם והיחסים הבינלאומיים. שאלת המחקר המנחה היא כיצד השפיעו הסנקציות על המדינה ועל אזרחיה, ובאיזו מידה השיגו את המטרות המדיניות שלשמן הוטלו. הפרק הראשון מציג סקירה היסטורית של משטר הסנקציות על איראן ואת השפעותיו הכלכליות. הפרק השני עוסק בהשלכות החברתיות והכלכליות על אוכלוסיות שונות, ובכללן נשים, ילדים, קשישים ומיעוטים. הפרק השלישי דן בהשפעת הסנקציות על מדיניות החוץ של איראן ועל המערכת הפוליטית הפנימית שלה. העבודה נחתמת בדיון מסכם ובמסקנות.
