השפעת מאפייני הקונפליקט על תהליך יצירת חוקות בחברות שסועות

תוכן העניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 3
חוקות 3
תהליך יצירת חוקות 4
חברות שסועות 9
מאפייני הסכסוך 9
אופי הפערים בין הקבוצות 11
היחסים בין הקבוצות לבין המדינה 13
השלב בו נמצא הקונפליקט: הסלמה או התרה 13
תהליכי יצירת חוקות בחברות שסועות 16
דיון: השפעת מאפייני הסכסוך על תהליך יצירת חוקות בחברות שסועות 18
רשימת מקורות 21

מבוא
לתהליך יצירת החוקה יש חשיבות רבה משום שהוא משפיע לא רק על החוקה שהוא יניב בסופו של דבר, אלא גם על מידת הלגיטימציה של החוקה בעיני הציבור באותה מדינה ובעיני גורמים נוספים כגון פוליטיקאים, בית המשפט, ועוד (Kutter, 2020). לתהליך יצירת החוקה יש השפעה משמעותית על שינויים הכרוכים ביצירת שלום (Widner, 2005). בחברות השסועות באופן עמוק, לתהליך יצירת החוקה ישנה משמעות אקוטית נוספת, והיא האפשרות שאי הסכמה על התהליך עצמו תפר את היציבות של הדמוקרטיה (De Villiers, 2020; Lerner, 2010).
בהתאם לכך, נכתב רבות על תהליך יצירת החוקות הראוי, כלומר חיבורים נורמטיביים שמטרתם לאפיין את התהליך הרצוי ליצירת חוקות בכלל (Elster, 1995; Horowitz, 2014) וליצירת חוקות בחברות שסועות באופן עמוק בפרט (Lerner, 2010). בחיבורים נורמטיביים אלה, תהליך כינון החוקה הוא המשתנה הבלתי תלוי, המסביר, והמשתנים התלויים, המוסברים הם משתנים הקשורים לממדים שונים של הצלחת התהליך, כגון לגיטימציה של החוקה (Horowitz, 2014), התקדמות לקראת פתרון הסכסוך (מחמוד, 2014), היציבות של החוקה (Ginsburg et al., 2009), וכיוצא בזה.
עם זאת, כפי שמציין Horowitz (2014), ברוב המקרים, ובפרט כאשר מדובר בחברות שסועות, לעוסקים ביצירת החוקה אין אפשרות לשלוט בכל מאפייני התהליך, כיוון שהתהליך כפוף לאילוצים רבים (Elster, 1995). לפיכך, אפיון התהליך האידיאלי ליצירת חוקות לא יוכל לתרום אילו תהליך זה לא יהיה יישים בחברה השסועה המבקשת ליצור לעצמה את החוקה, בשל האילוצים הספציפיים העומדים בפני יוצרי החוקה בחברה זו. לכן, מחקר תיאורי העוסק בגורמים המעצבים את תהליך יצירת החוקות חייב להקדים את המחקר הנורמטיבי (Eisenstadt & Maboudi, 2019; Horowitz, 2014).
אמנם קיימים מחקרים העוסקים בפן התיאורי (למשל:Bannon, 2007; Hart, 2003; Widner, 2005), אך על פי רוב הם עוסקים בתיאור מקרה אחד (כגון: Bannon, 2007) או מספר מקרים דומים (כגון: Widner, 2005) וחסר מחקר השוואתי שיטתי שיספק תשתית למחקר הנורמטיבי (Horowitz, 2014). מטרת העבודה הנוכחית היא לענות על צורך זה ולהתחיל את הדרך לקראת מודל שיתאר את הגורמים המשפיעים על תהליך יצירת חוקות בחברות שסועות.
Elster (1995), וכן Horowitz (2014) ו- Lerner(2010) עוסקים במאפייני הסכסוך כאילוצים המגבילים את מרחב האפשרויות של תהליך יצירת החוקה, אך אינם דנים בשאלה כיצד משפיעים מאפייני הסכסוך על התהליך בתוך מרחב האפשרויות שהכתיבו האילוצים. מרחב זה יכול להיות רחב מאד, לדוגמא: Lerner (2010) מצביעה על אופי הסכסוך כאילוץ המכתיב את ההדרגתיות של תהליך יצירת החוקה, אך אופי הסכסוך אינו מכתיב, למשל, את מידת הסודיות/שקיפות בתהליך. ניתן לראות שמחקר המתייחס למאפייני הסכסוך כאילוצים בלבד אינו מספק תמונה מלאה של ההשפעה של מאפייני הסכסוך על תהליך יצירת החוקות בחברות שסועות.
העבודה הנוכחית תבחן את ההשפעה הכוללת של מאפייני הסכסוך על תהליך יצירת החוקות, הן כאילוץ והן שלא כאילוץ, מתוך המטרה הרחבה יותר ליצור למודל שיתאר את הגורמים המשפיעים על תהליך יצירת חוקות בחברות שסועות. מטרת המחקר, אם כן, היא לזהות כיצד מאפייני הסכסוך בחברות שסועות עשויים להשפיע על תהליך יצירת החוקה בחברות אלה. במסגרת מודל זה, העבודה תתמקד במאפיינים הבאים: עומק הסכסוך, ומבנה היחסים בין הקבוצות.