השפעת מעמד האישה ביהדות על האפשרות לסמיכת נשים לרבנות בישראל
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. מעמדה של האישה בהלכה 4
2.2. אפליה וזכויות נשים – ראיית המחוקק 6
2.3. גישות פמיניסטיות 8
2.4. פמיניזם והלכה יהודית 9
2.5. סמיכה לרבנות – רקע 12
2.6. מינוי אישה לתפקיד רבני – תפיסת ההלכה 13
2.7. סמיכת נשים לרבנות – רקע היסטורי 14
2.8. סמיכת נשים לרבנות – הלכה למעשה 17
3. דיון ומסקנות 20
4. ביבליוגרפיה 22
1. מבוא
השינויים המפליגים במעמדן של נשים בעת החדשה ובעידן המודרני, החריפו במידה רבה את הפער בין תפיסת השוויון הרווחת בחברה הישראלית לבין מעמדן של נשים בהלכה (חדד, 2013). כך למשל, סמיכתן של נשים לרבנות וכהונתן של נשים ברבנות היא אחת המהפכות המשמעותיות ביהדות זמננו (מרקס, 2014).
באופן כללי, הסמכות הרבנית בישראל (האורתודוקסית) אינה מכירה בסמיכתן של נשים לרבנות. כלומר, נשים בישראל לא יכולות להיות מוכרות במוסדות הדת הישראלים בתפקיד רבני כלשהי. החיפוש אחר מעמדה של האישה במקורות, מצביע על מאגר תרבותי עשיר, אשר מצד אחד מציע ביטויים נאים המטיפים לדוגמה, כי "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו"; ולעולם יהא "אוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו" . אולם, מנגד, ניתן גם למצוא בהלכה המסורתית קישור עמוק ושיטתי של המושג "כבוד האישה", יחד עם ההיבטים המשעבדים ביותר של התרבות הפטריארכלית. כך למעשה, "כבוד האישה" נתפס כחלק בלתי נפרד מחובותיה של האישה לשרת את בעלה, אדונה ו"מצניעותה", קרי מושג המבטא ומנציח את אפליית האישה ודיכויה בתרבות היהודית הפטריארכלית (קמיר, 2000).
החיבור בין פמיניזם להלכה הוא חיבור מעניין מכיוון שהוא משלב שתי תפיסות עולם מנוגדות כמעט לחלוטין בעולם מודרני ועכשווי. בהכרזת המדינה נתקבלה הצהרה חגיגית לפיה במדינת ישראל ישרור שוויון מלא בין המינים. בנוסף, סדרה של חוקים שחוקקו במהלך השנים החל מהיווסדה של המדינה ועד ימינו, מבטיחים לציבור הנשים זכויות משפטיות ושוויון הזדמנויות (קמיר, 2000). יחד עם זאת נדמה, כי נשים בחברה הישראלית, גם כיום, אינן זוכות ליחס שווה, ייתכן שחלק מזה נובע גם מתפיסות פטריארכליות של החברה הישראלית, המבוססת בין היתר גם על ההלכה היהודית.
הסמכת נשים לתפקיד רבנות (רבות), נחשבת לתופעה חדשה יחסית, וראשיתה היא במאה העשרים ולמשפחה (לאזנוב, 2015), אולם ניתן למצוא מספר דוגמאות מרכזיות למנהיגות נשים בתולדות ישראל. כך למשל, דבורה הנביאה וחולדה הנביאה. בימי הביניים הייתה זו אסנת ברזני, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן במאה השש-עשרה, בתנועת החסידות במזרח אירופה, הייתה זו אדל, בתו של מייסד החסידות הבעל שם טוב, ועוד דוגמאות רבות. הנשים הללו שלא נשאו כל תפקיד משהותי, היו פעילות מאוד בקהילות שלהן, תרמו להם בין השאר באירוח, בגיוס כספים ובגמילות חסדים ועוד. בדרך כלל בוצעו תפקידים אלה בהתנדבות וכאמור ללא הכרה רשמית כלשהי (מרקס, 2014).
נשים המכהנות ברבנות אינן עשויות מקשה אחת. אחדות מהן פמיניסטיות נלהבות, ואחרות אינן מגדירות את עצמן כלל כפמיניסטיות; יש בהן מסורתיות יותר ופחות; מקצתן מושקעות במשימות של צדק חברתי ומקצתן מתמקדות בצמיחה רוחנית; חלקן עוסקות בעיקר בחינוך וחלקן מתעניינות בטקסי חיים ובליטורגיה (מרקס, 2014).
העיכוב בהחלטה להסמיך נשים בבתי המדרש בישראל נבע בעיקר מהאמונה של מנהיגי הזרמים הליברליים בישראל כי זו עדיין לא השעה המתאימה להסמכת נשים לרבות. מה שהתאים למציאות החברתית בארצות הברית עדיין לא התאים, על פי גישתם, למציאות החברתית בישראל. ההכרה בצורך בשוויון מגדרי בנושא הסמכה לרבנות התקבלה בסופו של דבר לאור הטענה, כי זמן השינוי הוא ראוי ואף מחייב זאת (לאזנוב, 2015).
מתוך הדברים האמורים, עולה גם שאלת מחקר: כיצד משפיע מעמדה של האישה בהלכה היהודית, על אפשרות סמיכתה לרבנות?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
