מעמד האישה בתקשורת
השיח התקשורתי בעניינה של הגב' שרה נתניהו
מגישה:
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
שרה נתניהו בתקשורת - רקע 3
ייצוג נשים בתקשורת 4
ייצוג נשים כקורבנות 4
פמיניזם 5
פאניקה מוסרית ומאפייניה 7
שיטה 9
ממצאים 10
דיון 19
ביבליוגרפיה 21
מבוא
שרה נתניהו בתקשורת - רקע
שרה נתניהו היא דמות רווחת במרחב הפוליטי הישראלי, כאשר לנוכחותה משמעות סימבולית אמביוולנטית. מצד אחד, היא לא נבחרת ציבור, מאחר שלא נכנסה לחיינו כתוצאה מהליך פוליטי דמוקרטי, אלא הגיעה לשם בזכות מצבה המשפחתי, נישואיה לראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו. מצד שני, משקלה הסגולי בזירה הפוליטית משמעותי וכבד ערך, הרבה מעבר לתפקידה הייצוגי המסורתי, המכונה במחקר "נשואה למשרה" (Finch, 2012; בתוך: בן-מאיר, 2017). לנתניהו נוכחות תמידית בצמוד לבעלה כמעט בכל אירוע ציבורי והיא מלווה אותו בכל ביקוריו הבינלאומיים. יתר על כן, הדיווחים התקשורתיים בנוגע להתנהלותה במעון השרד ברחוב בלפור שהגיעו עד לחקירות במשטרה, לצד עדויות על מעורבותה בהכרעות הפוליטיות של בעלה, ובימים אלו חיי ההדוניזם הראוותני כולם מעצימים את נוכחותה הציבורית, ומזינים באופן תדיר את תחושת האמביוולנטיות כלפיה (בן-מאיר, 2017).
הדימוי של שרה נתניהו" כ"אישה דמונית" לקוח משני ייצוגים תקשורתיים עיקריים: הייצוג הראשון, הוא הייצוג שלה כאישה דומיננטית ומעוררת אימה השולטת בבן זוגה (ראש הממשלה נתניהו) ודרך זה היא בעצם שולטת בענייני המדינה כולם. הייצוג השני, הוא הייצוג שלה כאישה נהנתנית ואוהבת מותרות (קואסטל, 2015). אחת הטענות המרכזיות כלפי שרה נתניהו המופיעות בתקשורת היא, כי כאשר אתה רוצה לקבל מינוי ציבורי כלשהו, ראשית עלייך "לשאת חן בעיני שרה נתניהו" (פז-מלמד, 2015; בתוך: קואסטל, 2015). דוגמה נוספת לאופן שבו נתפשת נתניהו בתקשורת, היא כפי שמתאר אותה העיתונאי בן כספית: "הבנאדם הכי חזק במדינה. אין אדם חזק ממנה, כולל ראש הממשלה עצמו. על פיה יישק דבר" (רימון-ריבלין, 2012; בתוך: קואסטל, 2015). דוגמה נוספת לאופן שבה רואים אותה הן בתקשורת והן בציבור, היא כאשר נבחרה להיות בין 50 הנשים החזקות ביותר בישראל. תיאור של האופן שבו היא נתפסת הוצג בכתבה: "אחד מהמקורבים לשעבר המשיל אותה לחור שחור, אישיות בעלת כוח אנרגטי ממוקד כל כך בתוך המערכת, שמסוגלת לשנות ולחולל סדרי מציאות חדשים בחלל הפוליטי בישראל בעוצמה אדירה - גם אם לא תמיד ניתן לראות או לזהות את מקור הכוח המניע" (ורון, 2015; בתוך: קואסטל, 2015).
בשנים הרבות ששרה נתניהו חשופה לביקורת ציבורית עקב היותה אשת ראש הממשלה, יוחסו לה דימויים ומיתוסים רבים, כאשר הבולטים ביותר שלה הם דימויים נשיים סטריאוטיפיים כמו "האישה הדמונית" ודימוי ה"אישה כקורבן" שאותו יש אומרים, יצרו בני הזוג נתניהו כתגובת נגד לדמוניזציה התקשורתית. דימוי נוסף שנהוג ל"הדביק" לשרה נתניהו הוא דימוי "האישה כמטפלת", דימוי אשר נוגע ישירות אליה ולא למעמדה הציבורי כאשת ראש הממשלה (קואסטל, 2015).
האופן הדמוני שבו מתוארת נתניהו ממשיך בסדרה כמעט בלתי נגמרת של כתבות. הייצוג של שרה נתניהו כאישה נהנתנית ואוהבת מותרות מלווה ברוב המקרים בהערות המתארות את שאט נפשם של הכתבים, וביטויים לדוגמת "חזירות" ו"נהנתנות" מופיעות כדרך קבע (וייסמן, 2015; כספית 2015; בתוך: קואסטל, 2015).
