הקשר בין תת תעסוקה לבין תחושת אפליה, תחושת עוני סובייקטיבית אצל נשים מהמגזר הערבי

המכללה האקדמית נתניה

הקשר בין תת תעסוקה לבין תחושת אפליה, תחושת עוני סובייקטיבית אצל נשים מהמגזר הערבי

מגישות:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
מגדר - הגדרה 4
תת-תעסוקה 4
תת-תעסוקה – הגדרה 4
תעסוקת נשים ערביות בישראל 5
אפליה 6
אפליית ערבים בתעסוקה 7
אפליית נשים בעבודה 8
תחושת עוני סובייקטיבית 9
מתודולוגיה 11
אוכלוסיית המחקר 11
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
תוצאות 12
דיון ומסקנות 14
ביבליוגרפיה 16
נספחים 18
נספח א' – SPSS 18

תקציר
עבודה זו עסקה בבחינת הקשר בין תת תעסוקה לבין תחושת אפליה, תחושת עוני סובייקטיבית אצל נשים מהמגזר הערבי. המחקר הנוכחי התבסס על נתוני סקר תנאי עבודה והתארגנויות עובדים משנת 2016. האוכלוסייה במחקר הנוכחי היא משתתפות נשים מהמגזר הערבי (נשים ערביות) בגילאי 65-25.
ממצאי המחקר העלו, כי לא נמצא קשר בין תחושה של תת תעסוקה לבין תחושת עוני סובייקטיבית, כלומר אנשים שדיווחו שהם נמצאים בתת-תעסוקה לא דיווחו על תחושת עוני סובייקטיבית, יותר מאשר אנשים שאינם נמצאים בתת-תעסוקה. בנוסף ממצאי המחקר העלו גם, כי לא נמצא קשר בין התחושה לתת תעסוקה לבין אפליה, כלומר שפרטים אשר מרגישים שנמצאים בתת תעסוקה, לא דיווחו על תחושת אפליה גדולה יותר מאחרים אשר לא נמצאו בתת-תעסוקה.
יחד עם זאת, ממצאי המחקר מצאו הבדל מגדרי בתחושת תת-התעסוקה, כך שנשים דיווחו פחות מגברים על תת-תעסוקה.

מבוא
מעט לעט, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מחמיאים אשר לשיעורי האי-תעסוקה במדינת ישראל, הממצבים את המשק הישראלי במקום הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD בנתוני האי-תעסוקה. יחד עם זאת, פילוח של הנתונים בחתך של קבוצות מיעוט וקבוצות חלשות בחברה הישראלית כמו נשים רביות לדוגמה, עלול להראות נתונים אחרים. עבודה זו בוחנת את הקשר בין תת תעסוקה לבין תחושת אפליה, תחושת עוני סובייקטיבית אצל נשים מהמגזר הערבי.
במשך שנים רבות שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות בישראל היה נמוך מאוד, ביחס לגברים ערבים וביחס לנשים יהודיות (פוקס ופרידמן-ווילסון, 2018). לאחרונה ניכר כי שיעור השתתפותן של נשים ערביות בגיל העבודה בשוק העבודה, נמצא במגמת עלייה, למרות שהוא עדיין נחשב לנמוך לעומת נשים יהודיות (קינג, נאון, וולדה-צדיק וחביב, 2009). אחד הגורמים החשובים לתהליך זה הוא הגורם הכלכלי. גורם נוסף ליציאת נשים ערביות לעבודה, הוא רצונן של הנשים במימוש עצמי וביציאה מן המרחב הפרטי, קרי הבית, אל המרחב הציבורי כלומר החברה. הנשים מבקשות להיות בחברת אנשים ולתרום לחברה (כתאנה, 2007). יחד עם זאת, מבחינת תנאי התעסוקה, ברוב המקרים, נשים ערביות רבות העובדות מחוץ למשק ביתן סובלות מתנאי עבודה קשים ומועסקות בלא תנאים סוציאליים נאותים (כתאנה, 2007), בין היתר בתת-תעסוקה. מחקרים שונים מצביעים על כך, שהיקף העובדים אשר נמצאים בתת-תעסוקה הוא גבוה הרבה מהמדווח, ועומדים על כ-10% בממוצע מכלל העובדים (McKee-Ryan & Harvey, 2011). תת-תעסוקה (underemployment) מוגדרת במקרים שבהם פרטים עובדים פחות מיכולת התעסוקה האמיתית שלהם.
ניתן לקשור שתי תופעות נוספות לתת-תעסוקה: תחושת עוני סובייקטיבית שעלולה להתרחש כתוצאה מתת-תעסוקה, ותחושת אפליה שאולי מסבירה עבור אותם פרטים את העובדה שהם נמצאים בתת-תעסוקה. את האפליה המגזרית ניתן לראות גם בהקשר של לאום. אפליית האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה מתבטאת בכל שלבי ההעסקה והיבטיה (שטיינר, 2013). עבור נשים ערביות מדובר באפליה כפולה: גם העובדה שהן נשים, כלומר נשים עדיין ממשיכות לסבול מאפליה בעבודה (Sidanius & Pratto, 1999; In: Schmitt et al., 2014), וגם העובדה שהן ערביות. באשר לתחושת עוני סובייקטיבית, הרי שכאן מדובר במדד אשר מצביע על התחושה של הפרט באשר לקו העוני שבו הוא נמצא. במחקר שהתפרסם בשנת 2016 ושבדק תחושת עוני סובייקטיבי בקרב פרטים בגילאי העבודה (20-64) נמצא, כי כ-15.5% מכלל האוכלוסייה בישראל, דיווחו שהם חשו עניים (גרינשטיין, 2016). מתוך הנזכר לעיל, בודקת העבודה האם ניתן לקשור בין הדיווח על תת התעסוקה לבין תחושת העוני הסובייקטיבית ותחושת האפליה אצל נשים ערביות בגיל שוק העבודה. עבודה זו תאיר על מצבן של הנשים הערביות בשוק העבודה הישראלי, בעיקר לאור היקף העובדות הנמצאות בתת-תעסוקה והפערים מול המגזר היהודי.