תרבות פוליטית
עבודת סמינריון
גרמניה
התוקפנות והמיליטנטיות הגרמנית ערב מלחמת העולם השנייה - סיבות וגורמים
תוכן עניינים
מבוא
מלחמת העולם השנייה התרחשה רק שני עשורים לאחר מלחמה עולמית שגבתה חיי מיליונים והביאה חורבן על אירופה. תוקפנותה של גרמניה והחלטתה לבצע מהלכים מיליטנטיים, תקופה כה קצרה לאחר מלחמה איומה שבסיומה ספגה גרמניה מפלה רבתי, מעלים תהייה באשר לסיבות שהובילו להתנהלות זו.
בעבודה זו אציע ניתוח של התנהלות גרמניה מנקודת מבט של שתי תפישות מנוגדות: הריאליזם ההתקפי והקונסטרוקטיביזם, ואנסה לבחון איזו מבין התיאוריות מסבירה בצורה משכנעת יותר את התוקפנות הגרמנית, תוך בחינת השאלה מדוע גרמניה הייתה מיליטריסטית והאם גורמים מטריאליסטים או תרבותיים השפיעו יותר על ההתנהלות הגרמנית.
בחרתי לא להתמקד בשאלת מקור הפייסנות של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה אלא לדון דווקא בשורשי התוקפנות ולהתמקד בניתוח מימוש החלטתה של גרמניה לפתוח במלחמת העולם השנייה ובאקט המלחמתי הראשון שהיווה חציית קו אדום - הפלישה הגרמנית לאוסטריה וסיפוחה של אוסטריה לשטחי הרייך הגרמני ב 12 למרץ 1938.
פלישתה של גרמניה וסיפוחה של אוסטריה, "האנשלוס", הוא אחד האירועים המכוננים שהתרחשו לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מעבר לכך שאוסטריה הייתה המדינה הראשונה אותה סיפחה גרמניה, ומדובר היה בצעד מלחמתי שעלול היה לגרום לפגיעה מדינית כלכלית וביטחונית קשה בגרמניה, התגובה של המערכת הבינלאומית לאנשלוס היוותה זרז ודחיפה לשאיפות האימפריאליות הגרמניות, משום ששתיקתן של מעצמות העולם חרף הפרת הסכם ורסאי גרמה לגרמניה להמשיך בסיפוחיה ובעצם הובילה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. אך אם זאת התגובה הייתה יכולה להיות אחרת ומצבה של גרמניה היה עלול להיות שונה, ולכן מעניין לבחון דווקא את ההחלטה הזו שמהווה פעולה התקפית ראשונה של גרמניה במערכה זו.
שאלת המחקר תהיה אפוא - מה הוביל את גרמניה להפגין תוקפנות ולפתוח בסיפוח אוסטריה? האם פעולות אלו נעוצות באידיאולוגיה הנאצית ובערכיה המיליטריסטיים של האומה הגרמנית? או שמא דווקא במאזן הכוחות הבינלאומי ובנקודת מבט גאו-אסטרטגית של גרמניה?
תיאורית הריאליזם ההתקפי, גורסת כי המערכת הבינלאומית אנרכית, ומתוקף כך המדינות נמצאות בפחד מפני המדינות האחרות וכדי להבטיח את ביטחונן הן שואפות להגדיל את עוצמתן וכוחן ללא גבול ולהפוך לבסוף להגמון של המערכת בעצמן. אחת הדרכים היעילות למקסום הכוח נעוץ בכיבוש ובהבטחה שמדובר באקט שמחזק את המדינה וגם מחליש מדינה אחרת.
על פי תיאורית הקונסטרוקטיביזם לא המצב החומרי הוא עומד בבסיסן של פעולות ותהליכים, כי אם רעיונות ואידיאולוגיות שגורמים להנעה של מדינות, גורמות להן לתפוש את האינטראקציה שלהן עם מדינות אחרות באופן מסוים ועל פי זה גם מתעצבים האינטרסים של מדינות אלו. כלומר, לעיתים, אידיאולוגיות מסוימות עלולות להיות מניע לתוקפנות ולמלחמה.
לאחר סקירת התיאוריות וביצוע ניתוח ויישום בחרתי גם להיעזר בכתביו של אדולף היטלר בכדי לזהות מאפיינים של שתי התיאוריות הללו, על מנת להראות כיצד ניתן להסביר את תוקפנותה של גרמניה הן ברמת המערכת על פי הגישה של הריאליזם ההתקפי, ובין ברמת המדינה והפרט, של גרמניה והיטלר, על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.
קשה להבין את המניעים האפשריים לתוקפנותה של גרמניה ערב מלחמת העולם השנייה מבלי להכיר את התהליכים שעברה מאז סיום מלחמת העולם הראשונה. המכונן שבתהליכים אלו היה הסכם וורסאי, שוודאי השפיע על תפישות העולם של גרמניה, על פי הקונסטרוקטיביזם, אולם גם הביא את גרמניה לעמדת נחיתות חומרית בנוסף למיקומה הגיאוגרפי של גרמניה והיותה 'חשופה' לפלישה, דבר שעל פי גישת הריאליזם ההתקפי, עלול ליצור מאליו דחפים תוקפניים לצבירת ביטחון בתוך המערכת האנרכית.
בסוף העבודה דנתי במסקנות העולות מהניתוח האמפירי, הצגתי מספר ביקורות שניתן להציג הן בפני הריאליסטים והן בפני הקונסטרוקטיביסטיים, וסיימתי גם בשאלה העולה מהמחקר בנוגע להשלכת מסקנות אל סוגיה אקטואלית עבורנו - שאלת המניעים לתוקפנות האיראנית כלפי ישראל.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
