תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    זכות הילד לייצוג נפרד ועצמאי

    תחום / תואר:
    מחיר: 230.00₪
    מספר מילים: 8921
    מספר מקורות: 41
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 20
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    זכות הילד לייצוג נפרד ועצמאי

    תוכן עניינים

    1. מבוא 2
    2. סקירת ספרות 4
    2.1. עקרון טובת הילד ועקרון זכויות הילד 4
    2.2. זכויות הילד בדין הישראלי ובדין הבינלאומי 7
    2.3. זכות הייצוג – רקע 9
    2.4. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסיות 11
    2.5. זכות הילד לייצוג נפרד ועצמי – תפיסת הפסיקה והמחוקק 13
    2.6. דין משווה 17
    3. ביקורת 18
    4. סיכום 19
    5. ביבליוגרפיה 20

    1. מבוא
    במשפחה רגילה ונורמטיבית, יכול הילד להגשים את הזכות להורות, שאלמלא הגשמה זו, יש אשר לא יראו את עצמם כחופשיים במלוא מובנה של המילה. מרבית האנשים רואים בהולדתם של ילדים, הכרח קיומי המקנה להם משמעות לחיים. כאשר הילד נולד, רוכש לו ההורה הביולוגי את הזכות, שרק הוא ולא אחר, יגדל את ילדו. זכות זו היא למעשה חובה על כך שההורה חייב לדאוג לצרכיו של הילד, הן הנפשיים והן החומריים. חובה זו, נקבעה בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אולם, למרות החובה הקבועה בחוק, אפשרו הן המחוקק והן בית המשפט לקטין, לייצג את עצמו באופן עצמאי ונפרד במידה ומתגלה סכסוך בינו לבין הוריו. למעשה, הפסיקה האזרחית הכירה זה מכבר בזכותו של הילד כבעל דין נפרד בענייני מזונות, והיא אף אינה חוסמת את דרכו של הילד לתביעה נפרדת ועצמאית בנושא מזונותיו. עבודה זו עוסקת בשאלה, האם הזכות של קטין לייצוג נפרד או עצמאי, אינה מנוגדת לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסיות?
    במדינת ישראל נחשבת זכות הייצוג לזכות יסוד שהיא פועל יוצא של כללי הצדק. יש הגורסים, כי יש לראות את הזכות לייצוג כנגזרת של הזכות להליך הוגן. ייצוג של קטינים נובע מתפיסת עולם הרואה בילד כבעל זכויות. זכות הייצוג של קטין לדין באמצעות אפוטרופוס או באופן עצמאי, חשובה מכיוון שהיא יכולה למנוע את קיפוח זכויותיו של הקטין המיוצג בידי הוריו. אמנם בדין הישראלי אין הוראת חוק מפורשת המורה לבית המשפט לשמוע מפי הילד עצמו או מפי נציגיו מהו רצונו, אולם סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע, כי בנוגע לקביעת הסדרי משמורת לפעול על פי עקרון טובת הילד וחזקת הגיל הרך, הביא בית המשפט פרשנותו, נוהג אשר דרכו הוא מעניק לילדים, בנסיבות מסוימות, את הזכות להיות שותפים להכרעות בנוגע למשמורתם. זאת, מתוך הכרה בכך שהתחשבות ברצון הילד מקדמת את טובתו. אם כן, השאלה המרכזית שעולה היא, האם הרצון לתן זכויות משפטיות לקטינים, אמנם בנסיבות מאוד ספציפיות, לא יכולה לפגוע בזכות המוסרית ובזכות המשפטית של ההורים?
    במשפט הישראלי, קיימים שני עקרונות יסוד מרכזיים העוסקים בגורלם של ילדים וקטינים: הראשון, עקרון טובת הילד; השני, עקרון זכויות הילד. להורה הביולוגי זכות על הילד. זכות זו היא למעשה חובה לספק לילד את הצרכים הנפשיים ואת הצרכים החומריים.מכורח חובה זו, נקבע בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, כי להורה יש את "הסמכות לייצגו". יחד עם זאת, הכיר בית המשפט בזכותו של הילד כבעל דין נפרד בענייני מזונות. יתר על כן, לא שלל בית המשפט את דרכו העצמאית והנפרדת של הילד גם לדון בנושא המזונות.
    הדין הישראלי אינו קבע הוראת חוק מפורשת המורה לבית המשפט לשמוע מפי הילד עצמו או מפי נציגיו מהם רצונותיו. אולם, סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי בהיעדר הסכמה הורית רשאי בית המשפט לפעול על פי עקרון טובת הילד וחזקת הגיל הרך. בפרשנות לסעיף זה, מעניק בית המשפט לילדים, בנסיבות מסוימות, את הזכות להיות שותפים להכרעות בנוגע למשמורתם, בעיקר מתוך הכרה בכך שהתחשבות ברצון הילד מקדמת את טובתו.
    אשרור מדינת ישראל את האמנה לזכויות הילד של האו"ם בשנת 1991, נתן תוקף ערכי ומשפטי לעקרון הקבוע את כיבוד דעתו של הילד ושל ייצוגו. אשרור האמנה פתח את דלתות בית המשפט בפני קטינים. אמנם, בית המשפט העליון בישראל, לא הוביל לשינוי מהותי במעמדו של הילד ולא אימץ באופן מוחלט את דוקטרינת "זכויות הילד", אולם, אשרור האמנה הוביל לראשונה לשנות כמה מהעקרונות הפטרנליסטיים המופיעים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
    בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את שני עקרונות היסוד העוסקים בגולם של קטינים: עקרון טובת הילד ועקרון זכויות הילד. בנוסף, מציג הפרק את התפיסה הרווחת במשפט הישראלי בכל הנוגע לטובת הילד והגישה הפטרנליסטית השלטת ברוב רובם של פסקי הדין. כמו כן עוסק הפרק במבחנים השונים שקבע בית המשפט הבוחנים את טובתו של הילד. וההבחנה בין שני עקרונות אלו.
    בחלקה השני, סוקרת העבודה בהרחבה את עקרון זכויות הילד הן בדין הישראלי והן בדין הבינלאומי, תוך סקירת האמנה לזכויות הילד שאמנם לא אומצה כחלק מהחקיקה הישראלית, אולם היא מהווה מצפן ערכי עבור בית המשפט.
    בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את זכות הייצוג של הפרט כולל זכות הייצוג של קטינים. חלק זה סוקר את זכות הייצוג כזכות יסוד מוכרת במשפט הישראלי וקיומן ומימושן של זכויות בסיסיות אחרות.
    בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסיות המגדיר את זכויות הקטנים, ואת גבולות הגזרה בכל הנוגע לטובת הילד וזכויות הילד.
    בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את זכות הילד לייצוג נפרד ועצמי, תוך הצגה של תפיסת המחוקק ותפיסת בית המשפט. כמו כן פרק זה עוסק בכלל החקיקה המאפשרת ייצוג עצמי ונפרד של קטין כמו גם הפרשנות הנובעת מהחקיקה הקיימת והלא שלמה בנושא, דרך תקנות סדר הדין האזרחי.
    בחלקה השישי, סוקרת העבודה את הדין המשווה במשפט הבינלאומי בכל הנוגע לתפיסת ייצוג עצמי ונפרד של קטינים.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: