חוסן לאומי במדינת ישראל – מקרה בוחן: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים

חוסן לאומי במדינת ישראל -מקרה בוחן: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים
מרצה:

מגיש:
ת"ז:

תוכן עניינים

1.מבוא 2
2.סקירת ספרות 4
2.1 חוסן לאומי 4
2.2 חוסן לאומי בישראל 7
2.3 פעולות צבאיות ומדיניות כחלק מהחוסן הלאומי 9
2.4 חוסן לאומי בבריטניה – הבליץ הנאצי על לונדון במלה"ע השנייה 10
2.5 מקרה בוחן: תפקודו של חיל האוויר במלחמת יומה"כ, לעומת תפקודו במלחמת ששת הימים 14
3. דיון ומסקנות 20
4.ביבליוגרפיה 23

1. מבוא
בעבודה הנוכחית בחרתי להתמקד במושג "חוסן לאומי" ולראות כיצד בא לידי ביטוי אותו חוסן בזמנים שונים ובאוכלוסיות שונות. מקרה החקר המרכזי שלי בעבודה הוא תפקודו של חיל האוויר הישראלי בשתי מלחמות מכוננות במדינת ישראל – ששת הימים ויום הכיפורים – כגורם משפיע על חוסנו הלאומי של עם ישראל. מלבד אותו מקרה חקר מרכזי, בחנתי דוגמא היסטורית מובהקת לחוסן לאומי והיא העם הבריטי בזמן מלה"ע השנייה, וספציפית, תפקודו של העם הבריטי (הקהילה הלונדונית) בעת הבליץ על לונדון.
המושג חוסן לאומי נקשר באופן הדוק עם מורל לאומי, כיוון ששניהם מפגינים יכולת התמודדות פיסית ונפשית עם משבר לאומי זה או אחר (פלץ, 2009; Goins, 2011). בנוסף, נמצא כי אנשים רבים קושרים את מידת החוסן שלהם עם מידת אמינותם בגורמים ממשלתיים וצבאיים במדינתם (פלץ, 2009). בבחינת מקרים ודוגמאות בהם ישנו צורך אמיתי בחוסן לאומי נוכל למצוא עתות משבר וחירום מכל הסוגים – מאסונות טבע ועד עתות מלחמה. נראה כי בכל המקרים, הטיפול באותם משברים מתבסס על מנהיגות מוצלחת וחיזוק הקהילה המקומית. נדרשת עבודת שטח והכנה אמיתית על מנת להכשיר את האוכלוסייה המקומית להתמודדות עם משבר זה או אחר (Menon, 2005).
בעבודה הנוכחית, ההתמקדות כאמור היא בפן המלחמתי יותר של החוסן הלאומי; כיצד בא לידי ביטוי חוסן לאומי בזמני לחימה או מלחמה? יש להפריד בין סיטואציות לחימה שונות – ישנם מקרים בהם הלחימה ידועה מראש וניתן להתכונן אליה וישנם מקרים בהם היא מפתיעה את האוכלוסייה ועל כן יש למצוא פתרונות מהירים למצב הקיים. בישראל, למודת המלחמות, הכנת העם והעורף לתקיפות של האויב הוא עניין שבשגרה וכך גם התמודדות מתמדת מול גורמי ופעולות טרור (Menon, 2005). עם זאת, היו מקרים בהם מדינת ישראל הייתה צריכה להתמודד עם מתקפת פתע, כמו במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בלונדון, במלה"ע השנייה, המצב היה דומה כאשר הצבא הנאצי תקף בהפתעה וללא הרף מטרות אזרחיות, דבר שנחשב לשונה ולא מקובל בנורמות לחימה אז.
הממשל הבריטי דאג לשמור על חוסנו הלאומי של העם הבריטי בכך שפרסם פוסטרים ברחבי לונדון. אותם פוסטרים נשאו מסרים לאומיים מעודדים והפצירו בתושבים להמשיך לנהוג כרגיל – למרות ההפצצות הקשות והאבדות בנפש – כיוון שזוהי הדרך הטובה ביותר לשמור על קור רוח בעם וכך להמשיך להילחם בחזית ובסופו של דבר לנצח במלחמה (פלץ, 2009; Goins, 2011). אותה תעמולה לאומית אכן הצליחה והשיגה את המטרה, כך שבסופו של דבר העם הבריטי לא נשבר וגרמניה הפסידה את המלחמה. עם זאת, חשוב לציין כי רבים לא זוקפים את אותה ההצלחה למשרד המידע – שהוקם בשביל מטרה זו בעיקר – ויוזמת הפוסטרים שלו, אלא לטובת וינסטון צ'רצ'יל דווקא, ששימש אז כראש ממשלת בריטניה. צ'רצ'יל, הכריזמטי ובעל יכולות הנאום המרשימות שלו החדיר העם הבריטי גאווה לאומית ובכך שמר על מורל וחוסן לאומי גבוה. צ'רצ'יל לא ניסה לייפות את המציאות והודיע לעם הבריטי כי ישנה עבודה קשה מולם, אולם הם יעמדו בה (Goins, 2011). וכך היה.
מקרה הבוחן של עבודה זו כאמור תפקודו של חיל האוויר בעת מלחמת יום הכיפורים, בהשוואה למלחמת ששת הימים, וההשלכות על חוסנו הלאומי של עם ישראל. שאלת המחקר שלי היא: "כיצד השפיע תפקודו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים על חוסנו של עם ישראל, בהשוואה לתפקודו במלחמת ששת הימים?".
על מנת לענות על שאלה זו, בחנתי מספר נושאים וסוגיות הקשורים לשאלת המחקר. תחילה בחנתי את תפקודו של חיל האוויר בזמן מלחמת ששת הימים, אז זכה לשבחים רבים. באותה התקופה למעשה, נחשב חיל האוויר לגאווה הלאומית של ישראל, כיוון שנתפס כמושיע בכל הקשור למלחמת ששת הימים – הוא שינה את פני התמונה והביא לניצחונה המפתיע והגדול של ישראל על מדינות הערב (יצחק, 2008).
בחלקה האחרון של העבודה, בחנתי מספר נקודות מבט, כפי שהועלו במקורות אקדמיים ואינטרנטיים שונים, ביניהם עמדתו של בני פלד, מפקד חיל האוויר דאז. מלחמת יום הכיפורים נחשבה לכישלון גדול ומפלה קשה לעם היהודי, לצה"ל ולחיל האוויר. יותר לא נתפס חיל האוויר כבלתי פגיע, אלא להפך; נראה כי מלחמת יום הכיפורים הכתימה את שמו ויכולתו. למרות זאת, בני פלד עדיין מתנגד להשמצות החריפות שהשמיעו גורמים שונים כנגד תפקודו של חיל האוויר. השלכותיה הרבות של מלחמת יום הכיפורים ושל תפקודו של חיל האוויר ספציפית הן מגוונות וחלקן ארוכות טווח, לכן התשובה לשאלת המחקר מורכבת.