תפיסת המגדר בקרב בוגרות אשר סיימו את התחנכותן בפנימייה הצבאית לפיקוד

תפיסת המגדר בבוגרות אשר סיימו את התחנכותן בפנימייה הצבאית לפיקוד

מנחה:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
הבדלים בין המינים 4
יחסי מיעוט בקבוצה 4
מגדר בגיל ההתבגרות 5
צבא וחברה 6
צבא ומגדר 8
צבא ונשים 8
מתודולוגיה 14
מחקר איכותי 14
אוכלוסיית המחקר 14
כלי המחקר-ראיון חצי מובנה 14
הליך המחקר 15
ניתוח הנתונים 15
ממצאים ודיון 17
סיכום ומסקנות 18
נספחים 24

מבוא
עבודה זו עוסקת בתפיסת המגדר בבוגרות אשר סיימו את התחנכותן בפנימייה הצבאית לפיקוד. הפנימייה הצבאית לפיקוד הינה מוסד חינוכי, קדם-צבאי, אשר הוקמה בשנת 1923 ביוזמתו של ד"ר ארתור בירם ובתמיכתו המלאה של דוד בן-גוריון, ששם לו למטרה לשלב בין חינוך לצבאיות, במטרה להכשיר את הנוער לקראת שירות ציבורי בכלל ובתפקידי פיקוד בקרבי בפרט. שילוב הבנות בפנימייה החל לפני מעט יותר מעשור, כאילוץ של הצבא בעקבות עתירתה של אליס מילר לבג"ץ.
תהליך ההתמיינות לפנימייה אורך כשנה ובו מתקיימים מבחנים פסיכו-טכניים, מבחני אישיות, גיבוש בדומה לקבלה ליחידות צבאיות, עמידה במדדי כושר ורף ציונים טוב בלימודים.
מאז קום המדינה ב-1948 היו דיונים בשאלה מהו מקומה של האישה בשורות צה"ל, ואם בכלל יש לה מקום. בדיונים שנערכו בכנסת בשנותיה הראשונות של המדינה ניתן לראות את הגישות השונות שננקטו בסוגיה. היו שטענו, שיש לשלב נשים בשורות הצבא, בשל הסיבה שזה יספק ידיים עובדות נוספות ויעזור לנשים להשתלב בפרויקט הציוני. אחרים, לעומת זאת, ראו לנגד עיניהם תפקידים אחרים לאישה היהודית. לגישתו של בן-גוריון המאבק במאזן הדמוגרפי חשוב לא פחות מהמאבק הביטחוני. שירות בצבא יפריע לאישה לממש את מהותה - האימהות, ועל כן יש לשחרר מצה"ל נשים נשואות. הוא אף מכנה את האימהות כ"שירות המילואים הנשי", ביטוי מתעתע, שכן אין הוא מתייחס לתגמול החברתי שמקבל גבר המשרת במילואים. אישה הממלאת את תפקידה כאם אמנם נחשבת ככזו שתורמת למאבק הדמוגרפי, אך אינה זוכה לתגמול כספי או חברתי שמאפשר לה לקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים.
על אף שבשני העשורים האחרונים ניתן לראות שיפור מסוים במצבן של הנשים במסגרת הצבאית, וישנה זליגה איטית של נשים אל המקצועות הלוחמים, ניתן לראות שהתפישה היא עדיין לא שונה בהרבה מזו שהציג בן-גוריון לפני למעלה משישים שנה. ניתן לראות זאת בהמשך קיומו של החוק שנשים נשואות מקבלות פטור מגיוס, ונשים שנכנסות להיריון משתחררות באופן אוטומטי מהצבא- אם הן מחליטות לשמור על ההיריון שלהן.
אילולא מיקומו של הצבא כאחד מעמודי התווך של החברה הישראלית, יתכן כי לא היה לאי השוויון שבו השפעה כה עמוקה על מצבן של הנשים בחברה האזרחית. עם זאת, האתוס הישראלי שזור בסיפורי קרבות וגבורה, אשר המשתתפים בה הם ברוב המוחלט של המקרים- גברים. דמותו של הלוחם הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. הוא מונצח בשירים, ספרים ותוצרי תרבות רבים, המנציחים את גבורתו לדורות הבאים.
שילוב נשים בקרבי מעלה שאלות רבות העוסקות בתפיסות הזהות והמגדר; האם חיילות בוחרות לחקות את התנהגותם של החיילים הקרביים או שמא הסביבה הצבאית מכתיבה להן, בדרכים סמויות ומפורשות כי אין מקום להתנהגות "נשית" בצבא?
השימוש בפרקטיקות אלו מעניקות לחיילות תחושה של שילוב ובטחון בסביבה הגברית החדשה אך האם ניתנת להן האפשרות לבחור או שההתנהגות הגברית החדשה מוכתבת כמחייבת דרך הסביבה (לא פורמלי) או המערכת הצבאית (פורמלי) ? האם ישנן חיילות שדווקא ישמרו על סממני הנשיות?