א. תוכן עניינים
א. תוכן עניינים 1
ב. מבוא 2
ב.1. מושגים מרכזיים 3
ג. ריכוזיות בישראל 4
ד. המניעים לחקיקת חוק הריכוזיות: המחאה החברתית וועדת טרטנברג 6
ד.1. המחאה החברתית 6
ד.2. וועדת טרכטנברג 6
ה. חוק לקידום תחרות ולצמצום הריכוזיות 8
ה.1. תוכן החוק 8
ו. החלטת וועדת הריכוזיות בעניין חקירת פצלי שמן על ידי החברה לישראל. 11
ו.1. רקע 11
ו.2. פצלי שמן 11
ו.3. החברה לישראל: אחד הגורמים הריכוזיים ביותר במשק 12
ו.4. החלטה 13
ז. מלט הר טוב 14
ז.1. רקע 14
ז.2. שוק המלט בישראל 14
ז.3. ייצור מלט 15
ז.4. יבוא מלט 15
ח. נמלי ישראל (נמלי ים) 17
ח.1. רקע 17
ח.2. פירוק רשות הנמלים 17
ח.3. התחרות בין הנמלים בישראל 17
ח.4. הפרטת נמל אילת 18
ח.5. החלטת רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לנמלי חיפה ואשדוד 18
ח.6. הפרטת נמל חיפה 19
ט. דיון ומסקנות 19
ט.1. בעניין חקירת פצלי השמן 19
ט.2. בעניין מלט הר טוב 19
ט.3. בעניין נמלי הים 20
י. סיכום 20
יא. ביבליוגרפיה 21
יא.1. ספרות בעברית 21
יא.2. דוחות, המלצות והחלטות 22
יא.3. חקיקה 23
יא.4. פסיקה 23
יא.5. ספרות בלועזית 23
ב. מבוא
הפחתת הריכוזיות וקידום תחרותיות במשק, מהווים אתגרים כלכלי-חברתי חשובים בישראל . העמקה בטיפול הרגולטורי במונופולים ומופעי ריכוזיות במשק הישראלי, מצביעה על טיפול בעייתי במגזרים מוגנים, המוביל בין השאר לאי שוויון ויוקר מחייה גבוהה מהרצוי. על מנת לבחון את נושא זה, עבודה זו תעסוק בטיפול המחוקק הישראלי במופעי ריכוזיות בשנים האחרונות.
צמצום הריכוזיות והגברת התחרות מדורגים גבוה ברשימת סדרי העדיפויות של הרשויות הישראליות ככלל, ובאופן מגבר מאז המחאה החברתית של שנת 2011. פרודוקטיביות חלשה ביחס למדינות אחרות, ביחד עם יוקר המחיה הגבוהה, גרם במהלך השנים למתחים חברתיים, שהגיעו לנקודת רתיחה בקיץ 2011, בו דרש הציבור הישראלי שינוי באופן מאורגן ובולט.
חוסר היעילות בשוק, שמקורו בתמהיל של גורמים היסטוריים, גיאו-פוליטיים ותרבותיים, כולל נוכחות של סקטורים רבים בעלי מבנה שוק ריכוזי. הליברליזציה של השוק, מאז ראשיתה באמצע שנות השמונים, שינתה בצורה קיצונית ושיפרה שווקים רבים בישראל, אך בשל סיבות פוליטיות, לא הושלמה, באופן הגורם לדואליות כלכלית בישראל בין ענפי שוק מוגנים ולא מוגנים. סקטורים מסוימים אשר נותרו בפיקוח/בשליטת המדינה, אשר עברו במקרים מסוים הפרטה חלקית, נהנים משליטה מונופולית, אשר על פי גורמי מחקר , גורמים ליוקר מחיה גבוהה יותר, ויעילות כלכלית נמוכה יותר.
מאז המחאה החברתית, החלו הרשויות רפורמות מגוונות על שווקי סחורות ושירותים. בסוף 2013 הועברה הצעת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013 (להלן: החוק), שמטרתה הייתה להפחית את ההשפעה הכלכלית העודפת של קבוצות עסקיות גדולות. גם רפורמות אחרות אומצו כדי להגביר את התחרות בשירות הדואר, סלולר, מזון, נמלים ובנקים.
על מנת לבחון את בטיפול המחוקק הישראלי במופעי ריכוזיות בשנים האחרונות ראשית נבחן את ההיסטוריה של מונופולים במדינת ישראל, נבחן את המצב הכלכלי אשר הוביל למחאה החברתית בשנת 2011, את טיפול הדרג המדיני במצוקות אשר הועלו במחאה, את החוקים והתקנות אשר חוקקו מאז, ולבסוף, על מנת לבחון את יעילותם, נתמקד בשלושה מופעי ריכוזיות מרכזיים: מלט- הר טוב, נמלי ים, ורותם אמפרט.
