המכללה האקדמית למשפט ועסקים
עבודה סמינריונית בקורס:
רגשות במשפט פלילי
מבוא 1
חלק ראשון – משפטי 3
שיקול הדעת בענישה 9
מידתיות בענישה – משפט משווה 9
שיקול הדעת בקביעת גזר הדין 15
המצב הקיים בארץ 17
חלק שני – פסיכולוגי 21
שיקול דעת שיפוטי – במובן הפסיכולוגי 22
תחושת הקורבן בעקבות החרטה 23
גישת הצדק המאחה 25
הועדה 29
משמעות החרטה ביהדות 31
חזרה בתשובה כמקרה פרטי לחרטה 32
חלק שלישי – הדין המצוי 34
סיכום ומסקנות 39
ביבליוגרפיה 42
מבוא
במסכת יומא, שלפיה "עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" ללא הידברות בין הפוגע לנפגע "עושה העוול איננו יכול להשיב את הגלגל לאחור לבדו". בהיעדר חרטה של הנפגע, הפוגע אינו יכול לראות את עצמו כמי שקיבל סליחה.
חרטה היא מושג מרכזי בדת, בספרות ובפילוסופיה. היא מהווה חלק אינטגראלי במרקם היחסים שבין בני אדם. החרטה עשויה במקרים מסוימים להקטין את הנזקים שנגרמו לנפגע במישור הנפשי – פסיכולוגי ולהשליך באופן זה על חומרת העבירה. גם במקרים שבהם אין בכוחה של החרטה להקטין את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, יש להתחשב בה הן בשל הסבל אשר ייסורי המצפון מסבים לעבריין, הן בשל האינטרס החברתי לעודד חרטה במקרים ראויים והן בשל האור החדש שבו החרטה מאירה את אישיותו של העבריין. למעשה הוכרה החרטה לאורך השנים כשיקול לקולא בפסיקת בתי המשפט בישראל.
קיימים מקרים פליליים בהם הנאשם בוחר להכחיש ולהסיר מעליו אחריות ומאידך קיימים מקרים בהם הנאשם מביע חרטה מעומק ליבו. השאלה הנשאלת היא :
האם ראוי שמערכת המשפט הפלילי תתייחס במהלך גזר הדין לחרטה של עבריינים לקראת משפטם כחלק מתהליך אותנטי של הכאה על חטא?
בעבודה זו נסקור את המקום שחרטה תופסת בתחום המשפט הפלילי, תוך בחינת הנושא הן מהזווית המשפטית והן מהזווית הפסיכולוגית.
מערכת המשפט הפלילי בכלל והמחוקק בפרט, נותנים ביטוי לריבוי המקרים הפליליים שמאפיינים את דורנו, במיקוד ושכלול החקיקה ובשינוי תפיסת השופט בבואו לקבוע את גזר הדין של הנאשם.
חוק העונשין, 1977, הוא לב ליבו של המשפט הפלילי בישראל ובו שני סעיפים הדנים ב"פטור עקב חרטה", סעיף 28 וסעיף 34, בעבודה זו נתמקד בעיקר בסעיף 28.
סעיף 28: "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה. ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה".
בניסיון למקסם את תועלת החברה אנו מוצאים שמערכת המשפט הפלילי והכלים שברשותה פותרים בעיה מצומצמת, אך יוצרים בעיה רחבה יותר בפן הסוציאליסטי – חברתי. קיימים כלים יעלים יותר במובן הפרטי של העבריין עצמו ובמובן הקהילתי, על מנת לפתור את הבעיה הפלילית וגם לשנות את פני החברה.
האם טוב יותר להעניש את העבריין בעונש הפלילי המסורתי או לפתור את הבעיה באמצעי גישור חברתיים שמטרתם שיפור החברה בכללותה, כמו לדוגמא צדק מאחה, הועדה ומעגלי הידברות?
שאלה זו סבוכה, שכן היא טומנת בחובה טיעונים רבים לכאן ולכאן.
אחד הטיעונים נגד התחשבות בחרטה נוגע לקושי לזהותה ולהעריך את כנותה. חרטה היא עניין סובייקטיבי שקשה לאמוד ולבחון האם מדובר בחרטה כנה ואמיתית או שמא בחרטה התלויה בדבר (כדוגמת החזרה בתשובה). האפשרות לזהות את טיב החרטה מעסיקה רבים, ביניהם שופטים וקציני מבחן. בתי המשפט חלוקים לעיתים קרובות בהערכת כנותה של החרטה שכן קיים קושי טבעי להיכנס לנבכי ליבו ונפשו של האדם, אשר פנימיותו סמויה מעיני הכלל. היות והאדם יכול לזייף חרטה כעניין טקטי כדי להשיג הקלה בעונשו.
טיעון נוסף, הוא הקושי לנטרל את החרטה כגורם מרכזי שהביא לפסק הדין, מאחר והחרטה/ היעדר החרטה הם חלק ממכלול של נתונים שעומדים בפני בית המשפט.
חרטת העבריין,אם כך, מעלה תהיות לא מעטות. מדוע החרטה לא החלה מיד לאחר ביצוע העבירה, אלא רק לפתע עם תפיסתו ? כיצד חרטה יכולה להתיישב עם ביצוען של כמה עבירות ? מדוע בחר לנהל משפט והביע חרטה רק עם הרשעתו ?
תקצר היריעה מלהכיל את כלל מורכבותו ועומקו של נושא זה ולכן במהלך העבודה בחרנו להתמקד בנושאים שבעינינו בעלי חשיבות להמשך הדיון .
בחלק א' של העבודה נתאר מהי הבעת חרטה במובנה המשפטי, נסקור את הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין וכן את התמורות על ציר הזמן, נדון במטרות הענישה ובגישות השונות ונמצא את הביטוי לכך בפסיקה הישראלית.
בחלק ב', נבחן את החרטה ומשמעותה מבחינה פסיכולוגית, נבחן כיצד חש הקורבן בעקבות החרטה שהביע הנאשם, נדון בגישות חברתיות שונות, המהוות תחליף לפרוצדורת המשפט הפלילי, ביניהן גישת הצדק המאחה, הועדה וגישור ובנוסף נבחן את משמעות החרטה ביהדות ונתייחס למקרה פרטי לחרטה ורווח בתקופתנו שהינו, החזרה בתשובה כדרך לשיקום עבריינים.
בחלק ג', נחזור לחוק העונשין ונציג את הסעיפים הרלוונטיים בחוק הדנים ב"פטור עקב חרטה" וכן נסקור פסקי דין שונים בהם מצויה הבעת חרטה והיעדר חרטה וכך נבחן מהי השפעת החרטה על שיקול הדעת בעת מתן גזר הדין. בנוסף, נתאר את המקום שחרטה ממלאת בועדת שחרורים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
