המחקר הנוכחי בחן את רמת קרינה הבלתי-מייננת בתדרים נמוכים מאוד בגובה הרצפה, בגובה 30 ס"מ מעל הרצפה ובגובה מטר אחד מעל הרצפה), מיקום הקרון יחסית לקטר וסוג הקטר.
שאלת המחקר הנה - האם החשיפה לקרינה בתדרים נמוכים מאוד, בקרונות הרכבת לפני יישום פרויקט חשמול הרכבת, מעל הסף שנקבע על ידי משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה – 4 מיליגאוס, עבור חשיפה ממוצעת על פני יממה?
נמצא כי הקרינה עוברת את הסף בגובה הרצפה בלבד ורק עבור החלק התחתון של הקרונות הדו- קומתיים. לא נמצא הבדל מובהק בין סוגי הקטרים. על סמך הנתונים ניתן להסיק כי נוסעים הנמצאים ברכבת יותר מ-4 שעות ביממה נחשפים לרמת קרינה גבוהה מהסף, כל עוד הם נמצאים צמוד לרצפה.
תודות 1
תקציר 2
מבוא 1
סקירת ספרות 4
קרינה וסוגי קרינה 4
קרינה מייננת 4
קרינה בלתי מייננת 4
שדות אלקטרומגנטיים 6
חשיפה לקרינה בלתי מייננת, סכנות בריאותיות בחשיפה ועיקרון הזהירות המונעת 7
חשיפה לקרינה בלתי מייננת בישראל 9
קרינה בלתי מייננת ופרויקט חשמול הרכבת בישראל 10
מקורות שדה מגנטי בתדר של רשת החשמל בקרונות 11
שיטה 12
תוצאות 14
דיון 20
מגבלות המחקר 20
המלצות למחקר עתידי 20
ביבליוגרפיה 21
נספחים 23
עבודה זו עוסקת בקרינה הבלתי מייננת, אשר עלולה להימצא בקרונות הנוסעים ברכבת ישראל ובסביבתה.
רכבת ישראל הוקמה בשנת 2003, כאשר קודם לכן פעלה כיחידה של רשות הנמלים והרכבות וכיום היא פועלת כחברה עצמאית. תחום עיסוקה של החברה הינו הסעתם של נוסעים ומטענים, פיתוח, תפעול ותחזוקה של תשתיות הרכבת בישראל (רכבת ישראל- דו"ח שנתי, 2014). אורכן הכולל של רשת מסילות הברזל הינו כ- 700 ק"מ, כאשר 277 ק"מ הונחו לאחר קום המדינה. רכבת ישראל ראתה תמורות רבות במשך השנים בתחום הטכנולוגיה. רוב הקווים אשר מופעלים כיום מופעלים בשיטה שונה מהשיטה הידנית של ה'סמפור' אשר הייתה נהוגה בעבר, הפעלתם נעשית באמצעות מערכת בקרה חשמלית, המסילות עשויות מרצועות ברזל השוקלות 50 ק"ג למטר ומרותכים לרצועות ארוכות של מאות מטרים, מה שמאפשר נסיעה נוחה ושקטה בעלויות נמוכות יחסית (פלקוב, 1992).
קיימים שלושה סוגי רכבות נוסעים (רכבת ישראל- דו"ח שנתי, 2014):
1. רכבת קומתיים (המכונה (Double- Deck- בעלת ארבעה עד שישה קרונות נגררים וקרון כוח אחד אשר אליהן מחובר קטר דיזל.
התמונות בפרק זה נלקחו מאתר רכבת ישראל: https://www.rail.co.il/HE/About/OurFleet/Pages/Home.aspx
2. קרונוע IC3
3. קרונות מודו (מכונה Push Pull) מתוצרת חברת "אלסטום"
קרונות מודו (מכונה Push Pull) מתוצרת חברת "סימנס". רכבת מסוג Low Floor
בשנת 2014 הופעלו 448 רכבות נוסעים ליום תפעול לעומת 402 רכבות נוסעים בשנת 2013 (רכבת ישראל- דו"ח שנתי, 2014).
בשנת 2001 החלו בחברת הרכבת תהליכים לקידום פרויקט אשר מטרתו להביא לחשמול מערך מסילות הרכבת. תוכנית חשמול הרכבת הינה תוכנית מורכבת וייחודית במדינת ישראל, וזאת בשל היקפה הרחב החוצה את כל הארץ. המטרה העיקרית בתוכנית היא להחליף את רכבות הדיזל הקיימות ברכבות חשמליות, מה שיביא לזמן נסיעה קצר באופן משמעותי, יביא לצמצום התקלות ברכבות, עוצמת הרעש תפחת בתחנות הרכבת ואף תרד רמת זיהום האוויר. התוכנית מורכבת ממספר פרויקטים: הקמתן של תשתיות חשמל מעל המסילות ובמתקני הרכבת, רכש קרונות וקטרים חשמליים (נייד חשמלי) והחלפת הדיזל הקיים לחשמלי, התאמת מערכות איתות ותקשורת, חשמול מתחמי הרכבת והמוסכים ושינוי נהלים ושיטות העבודה לשם התאמתם במסגרת תוכנית החשמול (רכבת ישראל- דוח שנתי 65 א', 2014). מערכת החשמל מורכבת ממערכת הולכה עילית אשר בנויה מקוים עיליים המוליכים זרם חשמלי (של 25 קילו- וולט, 50 הרץ) הנמצאים במעלה ציר המסילה ולאורך המסילות. קיימים עמודי חשמול אשר בהם מותקנים קווי ההולכה אשר לעיתים מותקנים על גבי מתקני דרך, כמו: תקרות של מנהרות, גגות של תחנות ועוד (רכבת ישראל בע"מ, 2008).
מטרת העבודה למדוד את החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתדרים נמוכים מאד, בטווחים של 40 עד 300 הרץ, בזמן נסיעה ברכבת ישראל והשוואת החשיפה להמלצות משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה. ההמלצות מבוססות על עיקרון הזהירות המונעת כפי שנקבע בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו – 2006 ועל ידי ארגון הבריאות העולמי. השאלה שתבחן היא האם החשיפה לקרינה בתדרים נמוכים מאד בקרונות הרכבת היא מעל 4 מיליגאוס.
החשיבות הפרויקט גדולה מאחר שהפרויקט יאפשר השוואת החשיפה לקרינה כיום ביחס לחשיפה הצפויה בתוך הקרונות לאחר שהחשמל הדרוש להפעלת הרכבת יתקבל מרשת עילית ולא מגנרטור חשמל הנע יחד עם הרכבת.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
