יהודי תימן: דומה ושונה לפני העלייה לישראל ולאחריה

תוכן עניינים

מבוא 2
פרק א' - רקע היסטורי – היישוב היהודי בתימן 3
יהודי תימן בתקופה העות'מאנית 3
יהודי תימן במאה העשרים 4
הבסיס המשפטי לחיי היהודים בתימן 5
דמוגרפיה 6
מנהיגות הקהילה וחיי הקהילה 6
עליות יהודי תימן לארץ ישראל 7
מבצע על כנפי נשרים 7
פרק ב' - מזיכרונותיה של נעמי חובארה 9
על הילדות בתימן 9
על המטבח התימני 10
על תלאות הדרך ארצה 12
פרק ג' - מזיכרונותיה של מזל אחרק 15
על הילדות בתימן 15
על המטבח התימני 16
על תלאות הדרך ארצה 17
פרק ד' - החיים בארץ ישראל 20
השוואה וניתוח 22
סיכום 26
ביבליוגרפיה 28

מבוא
בעבודה זו אעסוק בקהילת יהודי תימן. הייחודיות של קהילה זו באה לידי ביטוי בכך שהיא לא הושפעה מתהליכים מודרניים אשר התרחשו ברוב מדינות ערב במאה העשרים, אלא נשארה חברה מסורתית ששימרה דפוסי התנהגות קדומים.
קהילת יהודי תימן ברובה, עלתה לארץ ישראל במבצע "על כנפי נשרים", כחלק מהעלייה הגדולה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. העלייה הגדולה נחשבת לאירוע מכונן בתולדותיה של המדינה, כשישים שנים עברו מאז סיומה ונראה כי יש לה השפעה גדולה על הלך הרוח הישראלי והזהות היהודית גם כיום. רוב העולים היו ממדינות ערב ופליטים מאירופה, אשר הגיעו ממספר רב של מדינות. בשל כך, הביאו עמם מסורת תרבותית שונה מזו של ותיקי הארץ ולכך היו השפעות רבות על התפתחותה של החברה הישראלית.
בעבודה זו אתמקד בעלייתם של יהודי תימן ארצה. שאלת המחקר של עבודה זו בוחנת את הדומה והשונה בחייהם של יהודי תימן לפני עלייתם ארצה ולאחר מכן. לצורך עבודת מחקר זו, אבחן את הנושא דרך ניתוחם של שני ספרי זיכרונות שנכתבו על ידי בנות תימן, האחת נעמי חובארה, והשנייה, מזל אחרק. ספרי הזיכרונות הינם מקור ראשוני שדרכו עניין אותי לראות כיצד אדם מתאר את כל שנות חייו, מתיאורים של החוויות היום יומיות והשגרתיות ביותר שלו, ועד לתיאורים של החלטות אשר עיצבו את חייו.
הניתוח יעשה תוך התמקדות בשלושה קריטריונים עליהן כותבות מחברות הספרים: על הילדות בתימן, על המטבח התימני, על המסע לארץ ישראל, ועל הקליטה בארץ. תחילה אפרוש רקע היסטורי על יהודי תימן, על החיים שם, על מעמדם ועל הקהילה היהודית. לשם כך, השתמשתי בספרות מקצועית ובמקורות מחקריים מבכירי החוקרים בתחום. לאחר מכן אציג את הקריטריונים השונים בהם בחרתי להתמקד מצדה של כל אחת מן הכותבות, ולסיום אערוך השוואה וניתוח של דרך הכתיבה בה הכותבות בוחרות להציג את זיכרונותיהן תוך שאילת שאלות מנחות כגון: במה בחרו להתמקד הכותבות, איך בחרו לפתוח את ספרן, על מה בחרו לכתוב ולא לכתוב ומה היו מטרות כתיבת הספרים. לשם כך נעזרתי בספרו של גיא מירון ,"משם לכאן בגוף ראשון", בו נעשה ניתוח מעמיק של זיכרונות אותם כתבו יוצאי גרמניה. אמנם זו קבוצת עליה אחרת לחלוטין אך איעזר בדרך הניתוח שלו את יוצאי גרמניה, לשם הניתוח שלי את יוצאות תימן בעבודה זו.
בעיה שנוצרה עם כתיבת העבודה, היא כי סיפוריהן של כותבות הזיכרונות לפני העלייה ארצה על ארבעת הקריטריונים שציינתי הנ"ל, אינה מפורטת באותה המידה לפני ואחרי העלייה ארצה. ישנם נושאים מסוימים שהשפיעו על השינוי באורח החיים בארץ והם לא בהכרח מותאמים בדיוק להשוואה אותה אני אעשה. בסוף העבודה אבחן עניין זה ואראה ממה נובעות הסיבות לכך. בנוסף, עבודה זו אינה מתיימרת לייצג או לקבוע עובדות לגבי כל יהודי תימן אשר עלו ארצה, אלא לחשוף את סיפוריהן של שתי נשים ואת מסע חייהן ולשפוך אור על הדרך בה הן בוחרות להציג את עברן.