תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    כושרם של מחוסרי דת להינשא בישראל

    מחיר: 259.00₪
    מספר מילים: 7129
    מספר מקורות: 30
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    כושרם של מחוסרי דת להינשא בישראל

    מגיש:

    תוכן עניינים

    מבוא 2
    סקירת ספרות 4
    מחוסרי דת – רקע 4
    הזכות להינשא 4
    דיני הנישואין בישראל 7
    רקע 7
    הרקע למונופול הדתי בענייני מעמד אישי בישראל 8
    מעמד בתי הדין הרבניים בישראל 9
    הגבלות על הזכות להינשא בישראל 12
    חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 14
    הגבלות נישואין אצל חסרי דת 17
    סיכום 19
    ביבליוגרפיה 21

    מבוא
    מדינת ישראל, נחשבת למדינה הדמוקרטית המערבית היחידה בעולם שיש בה הסדר משפטי של מונופול דתי על נישואין וגירושין. מבחינה היסטורית, הסדר זה הוא למעשה המשכו הישיר של הסטטוס-קוו שחל עוד בפלשתינה בתקופת המנדט הבריטי, שאף הוא המשך להסדר המילט אשר הוחל על ידי האימפריה העות׳מאנית במאה ה-19. ואולם, כיום רבים רואים בנושא הנישואין והגירושין את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר הקשורים לאופייה היהודי של המדינה ואף חלק בלתי נפרד מהגדרתה כמדינה יהודית. לכן, בגלל אותה החשיבות, עולה גם השאלה בנוגע לאותם אזרחי ישראל, המוכרים גם כחסרי דת. עבודה זו עוסקת בסוגיית כושרם של מחוסרי דת להינשא בישראל.
    מחוסרי דת, אלו אותם איש ואישה אשר דתם, אינה מוכרת על פי חוק ישראלי. "חסר דת" מוגדר בסעיף 2 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת: כ"מי שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן עדה נוצרית, ובית דין דתי לא קיבל החלטה אחרת בעניינו בהתאם להוראות סעיף 6". כיום בישראל, רשומים כ-350,000 איש ואישה כחסרי דת, בעיקר אותם עולים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות התשעים של המאה הקודמת. עבור אותם חסרי דת, מדובר במצב שבו הם אינם יכולים להינשא בישראל וכי גם נישואים אזרחיים לא הקנו למערכת היחסים שלהם כל מעמד חוקי.
    דיני הנישואים בישראל נקבעים בעיקרם על ידי הדין הדתי ונידונים לפני בתי הדין הדתיים. יהודי החי בישראל יכול להינשא רק על פי דין תורה. סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע, כי: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה" , ואילו עניני הנישואין של יהודי נקבעו בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים הקובע: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים". המשמעות מכך היא, שהמונופול שיש לבתי הדין הרבני על הנישואין (וגם על הגירושין), מקשה במידה רבה על אותם חסרי דת להסדיר באופן רשמי את הסטטוס המשפחתי שלהם.
    בשנת 2010, לאחר לחץ ציבורי ופוליטי רב, חוקק חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, אשר מסדיר את סוגיית מעמדם של חסרי דת שנישאו מחוץ לישראל. החוק מאפשר לחסרי דת הרשומים במרשם האוכלוסין, לרשום את עצמם כנשואים ולזכות בחלק מהחובות והזכויות של בני זוג נשואים אחרים בישראל. אולם, עבור אותם חסרי הדת, אין מדובר במצב מושלם, מכיוון שהחוק מסייג במספר תחומים את הזכויות שלהם וכך בעצם קיימת לקונה ופגיעה בזכויות הפרט ובשוויון.
    בחלק הראשון, סוקרת העבודה את ההגדרה, מי הם אותם מחוסרי דת ואת ההגדרה המקובלת בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת. בחלק השני, סוקרת העבודה את הזכות להינשא, תוך סקירת חקיקת מגן בישראל ותפיסת בית המשפט את הזכות להינשא ואף להקים משפחה. בחלק השלישי, סוקרת העבודה את דיני הנישואין בישראל, תוך סקירת הרקע לקביעת המונופול הדתי בענייני המעמד האישי בישראל, דרך מעמדם של בתי הדין הרבניים בישראל. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את הגבלות הקיימות כיום על הזכות להינשא בישראל, בעיקר דרך הקביעה לפיה נישואין וגירושין בישראל יתקיימו על פי הנחיות הדת. בחלק החמישי, סוקרת העבודה אץ חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, את המשמעויות הרבות שסעיפי החוק קובעים ואת דברי ההסבר לחוק, קרי הרציונל שמאחורי החקיקה. בחלק השישי, סוקרת העבודה את ההגבלות השונות שנקבעו בחקיקה המגבילות את הנישואין עבור חסרי הדת.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: