תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מבוא ללימודי מיגדר. פרק 6: "כוחות האימה" – ז'וליה קריסטבה והסובייקט הנשי שאינו מובנה באופן פשוט כמו השפה

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 9.00₪
    מספר מילים: 1126
    מספר מקורות: 1
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    כוחות האימה: ז'וליה קריסטבה והסובייקט הנשי שאינו מובנה באופן פשוט כמו השפה / ליאת פרידמן

    תוכן עניינים

    קריסטבה, הפמיניזם ושלושת הגלים 1
    השפה: הסמיוטי והסימבולי 2
    הגוף, האם ותרומתה לפמיניזם 3
    הדוחה וכוחות האימה 4
    הדת, האהבה והביקורת 4

    קריסטבה, הפמיניזם ושלושת הגלים

    ליאת פרידמן פותחת את דיונה בהצגת ז'וליה קריסטבה כפסיכואנליטיקאית, בלשנית, פילוסופית ומבקרת תרבות, הנחשבת לאחת מגדולות ההוגים בצרפת בת זמננו. עבודתה ניצבת בצומת של כתיבה, תרבות וסובייקטיביות, והיא שייכת לחשיבה הפוסט-סטרוקטורליסטית. פרידמן מדגישה שקריסטבה עצמה אינה מזהה את כתיבתה ככתיבה פמיניסטית, ועם זאת תרומתה לביקורת הפמיניסטית רבה: היא מחדדת מושגים כגון הסובייקט הנשי, הגוף, השפה והאימהות, ובעיקר מפתחת את מושג הדוחה (abjection). הפרק בוחן את משנתה דרך קריאה בספרה כוחות האימה, המסמן מעבר ממחקרה בבלשנות אל מחקרה בנשיות, בפסיכואנליזה ובדת.
    כדי להבהיר את עמדתה הדו-ערכית כלפי הפמיניזם מציגה פרידמן את חלוקת קריסטבה לשלושה גלים. הגל הראשון, הפמיניזם הליברלי, מבקש להשוות את זכויות הנשים לאלו של הגברים, ולשם כך דוחה תכונות נשיות ואימהיות. קריסטבה מסתייגת ממנו, שכן לדעתה יש לחקור את הבדלי המין והמיגדר ואת תרומתן הייחודית של הנשיות והאימהות כמקור היצירתיות. הגל השני, הפמיניזם הרדיקלי, מבקש לפתח שפה נשית ייחודית, ואף אותו דוחה קריסטבה: לטענתה השפה משותפת לנשים ולגברים, שפה נשית נבדלת אינה אפשרית, וניסיון לפתחה אף מבודד נשים מן החברה. עם הגל השלישי המתהווה מזהה קריסטבה את עצמה. גל זה חושב מחדש על הזהות וההבדל, מדגיש ריבוי של זהויות ומיניות, ופורץ את הבינאריות הלשונית, אך קריסטבה אינה מציעה בו שינוי חברתי אפשרי.

    השפה: הסמיוטי והסימבולי

    עיקר חידושה של קריסטבה, מראה פרידמן, הוא בתיאור הקשר שבין הגוף לשפה. את דיונה בונה קריסטבה על עבודתם של פרדינן דה סוסיר וז'אק לאקאן, ומתוך ביקורת עליהם. אצל דה סוסיר השפה מבוססת על הקשר השרירותי שבין המסמן, הדימוי הצלילי, לבין המסומן, המשמעות, וכל יחידה לשונית מקבלת את ערכה מעצם היותה נבדלת מן האחרות. המבנה של השפה הוא אפוא שלילי, וכוחה היצירתי נובע מן היכולת הבלתי-נדלית ליצור הבחנות בין מסמנים ומסומנים. בעקבות רולאן בארת מטשטשת קריסטבה את החיץ בין שני הרבדים, ומצביעה על רובד נוסף הקרוב לגופני, ניגוני ומקצבי, הקודם לשפה: הרובד הסמיוטי, לעומת הרובד הסימבולי של המשמעות......

     

    סיכום פרק 6 מתוך הספר:

    פרידמן, ל. (2007). "כוחות האימה" - ז'וליה קריסטבה והסובייקט הנשי שאינו מובנה באופן פשוט כמו השפה. בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין וח. נווה (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מיגדר (עמ' 301-150). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: