סמינריון - היבטים משפטיים וכלכליים בדיני משפחה
תוכן עניינים
מבוא 3
רקע ומסגרת הדיון 3
שאלת המחקר והטענה המרכזית 4
תחום הדיון, המתודולוגיה ומבנה העבודה 4
המסגרת הנורמטיבית 5
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 5
מקורות נורמטיביים משלימים 6
לקונה חקיקתית בסוגיית המשמורת המשותפת 6
עמדת הספרות 7
סקירת המאמרים המרכזיים 7
סיכום עמדת הספרות 15
עמדת הפסיקה 16
המצב המשפטי עובר להלכה והתמורה שחוללה בשדה המעשי 16
פסק הדין בבע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית 17
יישום ההלכה בפסיקה בשנים האחרונות 18
יתרונות ההלכה, חסרונותיה והמצב הרצוי 21
יתרונות ההלכה עבור התא המשפחתי 21
חסרונות ההלכה עבור התא המשפחתי 21
החשיבות בקביעת שיעור מזונות שווה במשמורת משותפת 21
שמירת עקרון טובת הקטין בחלוקת נטל המזונות 22
התחשבות בהכנסות עתידיות ובנכסים בחישוב המזונות 22
השלכות ההלכה על עולם הגישור 23
החשש מיישום שונה בערכאות השיפוטיות 23
חשיבות השיח בין ההורים במציאת פתרונות 23
האבחנה בין מזונות עד גיל שש ולאחריו 23
איזון השתכרויות עתידיות בחישוב דמי המזונות 24
משפט משווה ומקורות בינלאומיים 25
הסדרי מזונות ילדים בשיטות משפט זרות 25
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד 25
דיון ומסקנות 27
עיקרי המסקנות 27
השלכות על הגישור ועל הוודאות המשפטית 28
סיכום 29
ביבליוגרפיה 30
רקע ומסגרת הדיון
פסיקת מזונות ילדים בישראל נשענת על סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 , הקובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הוראות הדין האישי החל עליו. לגבי בני זוג יהודים משמעותה של הפניה זו היא החלת הדין העברי, שהטיל במשך עשרות שנים על האב לבדו חובה מוחלטת לספק את צורכיהם ההכרחיים של ילדיו, ואילו את הצרכים שמעבר לאלה חילק בין שני ההורים מדין צדקה ולפי יכולתם הכלכלית . כך נוצר מבנה נורמטיבי שבו מינו של ההורה, ולא חלוקת התפקידים בפועל בין ההורים, הוא שקבע את עיקר נטל המזונות.
המציאות החברתית שעליה הונח המבנה הזה השתנתה מן היסוד. משקי בית שבהם שני ההורים מפרנסים הפכו לנורמה, אבות נוטלים חלק גדל והולך בטיפול היומיומי בילדים, והסדרים של משמורת משותפת ושל חלוקת זמני שהות שוויונית או קרובה לשוויונית התפשטו בהליכי גירושין. הפער בין הדין לבין המציאות הצטבר במשך שנים וזכה לביקורת בספרות ובוועדות ציבוריות, ובהן הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל בראשות פרופ' פנחס שיפמן, שהמליצה כבר בשנת 2012 על מעבר לנוסחה אזרחית אחידה המבוססת על יחס הכנסות ההורים ועל היקף הזמן שכל אחד מהם מקדיש לטיפול בילד . המלצות אלה לא הבשילו לכדי חקיקה.
ביום 19 ביולי 2017 ניתן פסק הדין בבע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית בהרכב מורחב של שבעה שופטים. בית המשפט קבע כי לגבי ילדים בגילאי שש עד חמש עשרה חלה חובת המזונות על שני ההורים מדין צדקה, וכי חלוקת הנטל ביניהם תיעשה בהתאם ליחס הכנסותיהם מכלל המקורות, בהתחשב בחלוקת זמני השהות ובמכלול נסיבות המקרה . בכך ניתק פסק הדין את זהות ההורה החייב מן המגדר, וביסס את חלוקת הנטל על נתונים כלכליים וטיפוליים.
עם זאת, ההלכה לא סגרה את הדיון אלא פתחה אותו מחדש. פסק הדין הותיר שאלות יישום מרכזיות ללא הכרעה: כיצד יש לאמוד את שיעור הוצאותיהם של ההורים על הילדים; כיצד יש לנהוג כאשר קיים פער כלכלי ניכר בין ההורים; כיצד יש לטפל בעלות המדור בשני בתים; מה דינם של ילדים שטרם מלאו להם שש; והאם ההלכה מצדיקה בחינה מחדש של חיובי מזונות שנקבעו לפניה. הספרות המשפטית עמדה על עמימות זו ועל היישום הלא אחיד שלה בערכאות הדיוניות, ואף על החשש שהיא מובילה הורים חלשים כלכלית להתפשר על זכויותיהם ועל טובת ילדיהם . לצד זאת הועלתה ביקורת על עצם המגמה של חלוקת זמני שהות שוויונית ועל בסיס הידע האמפירי שעליו היא נשענת .
שאלת המחקר והטענה המרכזית
שאלת המחקר המרכזית של עבודה זו היא האם ההסדר שיצרה הלכת בע"ם 919/15 הוא הסדר ראוי, ואם כן, האם מן הראוי לחזק אותו ולעגן אותו בחקיקה ראשית, או שמא יש לצמצם את תחולתו למקרים שבהם מתקיימות נסיבות מוגדרות. שאלה זו מתפרקת לארבע שאלות משנה: מהו הקשר הראוי בין חלוקת זמני השהות בין ההורים לבין חלוקת הנטל הכלכלי; כיצד יש להתחשב בפערי הכנסה בין ההורים בעת קביעת שיעור המזונות; כיצד פועל עקרון טובת הקטין כעיקרון על בהכרעה בסוגיה זו; ומה ניתן ללמוד לענייננו מן המשפט המשווה ומן המשפט הבינלאומי.
הטענה שתיטען בעבודה היא כי הלכת בע"ם 919/15 היא הלכה רצויה, המבטאת שוויון מהותי בין ההורים ומעודדת מעורבות של שני ההורים בגידול הילדים . עם זאת, יישומה מחייב בחינה פרטנית של נסיבות כל מקרה, ובראשן פערי ההכנסה בין ההורים, שכן חלוקה שוויונית פורמלית של הנטל במצב של פער כלכלי ניכר עלולה לפגוע דווקא בטובת הקטין. כן מחייבת ההלכה עיגון בחקיקה ראשית, כדי לצמצם את העמימות ואת אי האחידות ביישומה בערכאות השונות.
תחום הדיון, המתודולוגיה ומבנה העבודה
הדיון בעבודה זו מתמקד בחיוב במזונות ילדים במצבים של משמורת משותפת ושל חלוקת זמני שהות שוויונית או קרובה לשוויונית, ובעיקר בקבוצת הגיל שש עד חמש עשרה, שעליה חלה ההלכה. סוגיות של מזונות בגילאים שמתחת לשש ומעל חמש עשרה נדונות רק במידה שהן דרושות להשלמת התמונה. העבודה אינה עוסקת בהיבטי הגבייה והאכיפה של חיובי המזונות.
מבחינה מתודולוגית נשענת העבודה על ניתוח דוקטרינרי של החקיקה, של הפסיקה ושל הספרות המשפטית בישראל, בשילוב עיון במשפט המשווה ובמשפט הבינלאומי. הפסיקה שנסקרת כוללת את פסק הדין המכונן עצמו ואת יישומו בפסיקת הערכאות הדיוניות והמחוזיות בשנים האחרונות, ובכלל זה פסקי דין משנים 2023 ו-2024, על מנת לעמוד על אופן ההטמעה של ההלכה בפועל.
מבנה העבודה הוא כדלקמן. הפרק שלאחר המבוא מציג את המסגרת הנורמטיבית של חיוב המזונות בישראל ועומד על הלקונה החקיקתית בסוגיית המשמורת המשותפת. הפרק שלאחריו סוקר את עמדת הספרות המשפטית ואת הביקורת שהושמעה על ההלכה ועל יישומה. לאחריו נבחנת עמדת הפסיקה, הן פסק הדין עצמו על שתי דעותיו המרכזיות והן יישומו בערכאות בשנים האחרונות. הפרק שלאחר מכן מציג את היתרונות ואת החסרונות של ההלכה עבור התא המשפחתי ואת המצב הרצוי לדעתנו. הפרק שלפני האחרון עוסק במשפט המשווה ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, והפרק החותם מציג דיון ומסקנות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
