מחקר בתחום הפסיכולינגוויסטיקה – בחינת השימוש בתופעה הלשונית של פניה בזכר במסגרות חינוך שונות
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
מסגרת תיאורטית 4
מתודולוגיה 7
אוכלוסיית המחקר ושדה המחקר 7
כלי המחקר 8
הליך המחקר 9
ממצאים 10
דיון ומסקנות 16
ביבליוגרפיה 18
נספחים 20
נספח א' – ראיונות 20
נספח ב' - תצפיות 21
תקציר
המחקר הנוכחי עסק בשאלה, כיצד ניתן לתאר ולהסביר את השימוש בתופעה לשונית של פניה בזכר בהבדל בין מסגרת של גן/בית ספר לבין אקדמיה. המחקר הינו שילוב של מחקר איכותני הכולל ראיונות עם 10 מורים/גננות/מרצים במכללה וכן מחקר כמותני הכולל 10 תצפיות, 5 תצפיות בגני ילדים/בית ספר ו-5 תצפיות בשיעורי מכללה.
ממצאי המחקר מעלים, כי גם בבית הספר, גן הילדים והמכללה, כמעט ולא נעשה שימוש בגוף שני נקבה רבים ("אתן"). כלומר, באופן כללי ניתן לקבוע כי עיקר הפניות לקבוצות נעשו בזכר רבים ("אתם"). כך גם עולה מנתונים נוספים שעלו מהתצפיות לפיהם, השימוש הנפוץ ביותר שנעשה היה במילה "אתם" (13.6) בגני הילדים/בית ספר ואילו בהרצאות שנצפו במכללה הצביעו על כך שהמילה "אתם" הייתה בשימוש הרב ביותר בקרב המרצים (16.6). הממצאים מראים באופן חד משמעי כי הפנייה לקבוצות תלמידים/סטודנטים הייתה ברוב מוחלט של פעמים בגוף שני זכר רבים – "אתם".
ממצאי המחקר יחד עם הראיונות מצביעים על כך, שרוב משתתפי המחקר נוטים להשתמש כמקובל יש לומר, בהטיית זכר רבים ("אתם") וממעטים להשתמש בהטיית נקבה רבים ("אתן") אלא אם כן מדובר בקבוצה של נשים/בנות בלבד. כלומר כאשר מדובר בקבוצה מעורבת, הפניה הראשונה תהיה בלשון זכר רבים ורק אולי כאפשרות שנייה הפנייה תהיה בלשון נקבה רבים ("אתן"). בנוסף מהמחקר עולה, כי הנשים המרצות מעוניינות לפעול למען שוויון מגדרי בהטיה בעוד שהגברים לא תופסים את ההטיה והשימוש בלשון זכר רבים כעניין של שוויון או אי-שוויון מגדרי אלא כשימוש מקובל בשפה העברית. בנוסף, עבור הגננות/מורה מדובר הניסיון להשתמש בהטיות הנכונות נובע בעיקר מהרצון שלהן לדבר בעברית תקינה עבור הילדים הצעירים והיא אינה נובעת משיקולים אחרים. יחד עם זאת ממצאי המחקר מצביעים על כך שבכל מקרה גם הן בדומה למרצים והמרצות עושים שימוש כמעט מוחלט בהטית זכר רבים "אתם".
מבוא
העברית שופעת תצורות דקדוקיות המסמנות את המין ,תוך שהיא מעמידה מערכות נפרדות של סימנים שתפקידן להבחין בין שני המגדרים (ברשטלינג, 2012). המשוררת יונה וולך (1992), תיארה בשירה "עברית", את אחת הבעיות המרכזיות בשפה העברית, הבעיה המגדרית:
עִבְרִית הִיא סֶקְסְמַנְיָאקִית
עִבְרִית מַפְלָה לְרָעָה אוֹ לְטוֹבָה
מְפַרְגֶנֶת נוֹתֶנֶת פְרִיבִילֶגְיוֹת
עִם חֶשְּבוֹן ארְֹך מֵהַָגלּות
בְרַּבִים יֵש זְכּות קְדִימָה לָהֶם
עִם הַרְּבֵה דַּקּות וְסוֹד כָמּוס
בְיָחִיד הַסִכּויִים שָוִים
השפה באופן כללי, מהווה את ערוץ התקשורת המרכזי אשר באמצעותו מעבירים ביניהם בני האדם מידע על כלל ההתנהגות החברתית. המשמעות מכך היא, שהשפה משמשת בתפקיד משמעותי ביותר בתהליך החברות, מכיוון שבאמצעות השפה מועברות מערכות של ערכים ונורמות חברתיות שונות. כך ניתן לראות כי מתקיים קשר הדוק בין השפה לבין החברה, בעוד שהשפה עצמה מתפתחת בהתאם לחברה שבה היא נמצאת בשימוש, ובין היתר היא משתנה יחד איתה. מכיוון שהדיבור הוא סוג של התנהגות חברתית, הרי שלא ניתן לתאר את השפה במנותק מהחברה עצמה. כך ניתן לראות כי תבניות השפה קשורות לתבניות החברה, והן הופכות לסמל של התרבות שאותה הן מייצגות (מוצ'ניק, 2002).
בשפה העברית טבועים מאפיינים מגדריים כחלק בלתי נפרד ממנה, והם בקשר דקדוקי, סמנטי ופונולוגי לצורות ריבוי. כך למשל, שמות עצם, שמות יחס, פעלים ושמות גוף, מוטים בהתאם למגדר ובהתאם לצורות ריבוי. מקורן של אותן צורות ריבוי הוא בעברית תנ"כית, אך החוקרים מתקשים לקבוע את תולדותיהן של אותן ריבוי צורות (יוכטמן, 2019). אחת ההטיות המקובלות ביותר בשפה העברית היא במקרים של שימוש בגוף שני. באופן כללי רבים מאיתנו עושים שימוש לשון זכר רבים כאשר אנחנו פונים לקבוצת אנשים, גם כאשר הקבוצה היא מעורבת. כלומר, אנחנו נפנה לקבוצה ב"אתם" ולא ב"אתן" באם מדובר בקבוצה שיש בה בנים ובנות יחד. השאלה המרכזית שעבודה זו עוסקת בה היא, כיצד ניתן לתאר ולהסביר את השימוש בתופעה לשונית של פניה בזכר.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
