מטלת מנחה (ממ"ן) 13
הקורס: לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט (10698)
חומר הלימוד למטלה: כל הקורס
מספר השאלות: שאלה אחת ושישה היגדים משקל המטלה: 10 נקודות
סמסטר: 2022ב מועד אחרון להגשה: 29.05.2022
ממ"ן זה נועד לסייע לכם לחזור על חומר הלימוד וכן להכיר לכם את פורמאט הבחינה.
הוא לא נועד לבחון את ידיעותיכם בקורס בשלב זה.
שאלון בחינת גמר
לגדול עם הטלוויזיה (10698)
מבנה הבחינה: בבחינה שני חלקים.
בחלק א' שאלה אחת.
משקל חלק זה - 40נקודות.
בחלק ב' 6היגדים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים, לקבוע אם הם נכונים או לא נכונים (או
שהם נכונים בחלקם ולא נכונים בחלקם,) ולהסביר את ההכרעה תוך הישענות על חומר הקורס.
משקל חלק זה - 60נקודות.
בהצלחה!
חלק א ( 40נקודות)
עליכן.ם לענות על שאלה – 1שאלת חובה.
שאלה 1
קראו את הטקסט שבעמוד הבא (חלק מכתבה שהופיעה בעיתון "הארץ)" וענו על סעיפי השאלה
שלפניכם.
( 10נק)' א. תארו את עיקרי הכתבה במילים שלכם. בהמשך, הסבירו את הקשר בין הכתבה
לבין נושא שנלמד בקורס. השתמשו במושגים שנלמדו בקורס.
נושאים שנלמדו בקורס לדוגמה: הגישה הפרשנית, הגישה המגוננת, התפתחות
קוגניטיבית, מיומנויות תלויות גיל, אוריינות מדיה, השפעות שליליות, השפעות
חיוביות (פרו-חברתיות,) צפייה או שימוש באינטרנט בהקשר המשפחתי, הבניית
מציאות (הבניה מגדרית או הבניה פוליטית או הבניה חברתית), סיכונים ופגיעות
ברשת, מדיניות הקשורה בצפייה או בשימוש ילדים.ות ברשת.
15נק)' ב. בחרו במחקר או במאמר שנלמדו בקורס, תארו אותו במילים שלכם (עד חצי
עמוד.) יש לציין את שם החוקר/ת, שנת הפרסום וכן לתאר את שאלת המחקר,
שיטת המחקר, הממצאים והמסקנות.
( 15נק)' ג. יש לענות על הסעיף באחת מהדרכים הבאות:
*כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב בא לידי בטוי בכתבה
שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא מחזק את הדברים שנאמרו בה?
או
*כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב בא לידי בטוי בכתבה
שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא סותר את הדברים שנאמרו בה?
הערה: אפשר להתמקד בחלק מהכתבה בהתאם לנושא שבחרתם.
אין ספק שקיים קשר בין צריכת מסכים גבוהה לפגיעה בהתפתחות השפה
מחקר בינלאומי שעסק בהשפעות הסגר הראשון על התפתחות ילדים בגיל הרך, מעלה
כי קיים קשר הדוק בין עקה (מתח) וחשיפה הורית למסכים לבין חשיפה מוגברת
למסכים אצל ילדים. ראיון עם פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, החברה בצוות המחקר
הישראלי
נועה לימונה
פורסם ב-01.07.21
הסגרים אמנם נראים רחוקים בתקופה הזו, אבל עם תחילת החופש הגדול, חלק מן התופעות
שאיפיינו את ימי הקורונה יחזרו ודאי להיות שכיחות גם כעת. בין היתר, רמות החשיפה
למסכים בקרב משפחות רבות והשלכותיהן, המובאות עכשיו במחקר חדש. פרויקט בינלאומי
שכולל 17מעבדות ברחבי העולם, בהן גם בישראל, בדק כיצד השפיעו הסגרים על
ההתפתחות השפתית והרגשית של ילדים בגיל הרך. בחודש שעבר, התפרסם המאמר של
הצוות הישראלי, שגילה שאצל פעוטות בגילי שנה עד שלוש, צריכת מסכים גבוהה בזמן
הסגר הראשון היתה קשורה לרמת העקה, הסטרס, של ההורים ולצריכת המסכים שלהם.
פרופ' משנה ציפי הורוביץ קראוס, חוקרת במרכז לדימות מוחי בילדים בטכניון, בפקולטה
לחינוך למדע וטכנולוגיה והפקולטה להנדסה ביורפואית, לקחה חלק במחקר הזה. בישראל,
היא מציינת, הונהגו הגבלות חמורות בסגרים בהשוואה למדינות אחרות, ובשלושת הסגרים
שהיו כאן, האינטראקציה החברתית של הילדים הצטמצמה מאוד. לדבריה, הבידוד החברתי
של הילדים הפך אותם פגיעים יותר לרגשות שליליים של הוריהם ולהתנהגות לא בריאה
בבית, דוגמת צריכת מסכים מוגזמת או חשיפה לתכנים שלא תואמים את גילם.
"השאלה הראשונה שעניינה אותנו היתה האם חשיפה למסכים של ילדים קטנים תהיה
קשורה לחשיפה למסכים של ההורה," אומרת הורוביץ קראוס. ואם כן, האם גרמנו לילדים
לחקות אותנו ("מודלינג," בשפת הפסיכולוגיה) כשעבדנו מהבית וישבנו מול המחשב, או
שעצם הצורך לעבוד, הוביל הורים בלית ברירה להושיב את ילדיהם הקטנים מול המסך? לפי
החוקרת, מדובר בשילוב של השניים.
שאלה נוספת שעניינה את החוקרים היתה באיזו מידה רמת הסטרס של ההורה מתקשרת
לרמת הסטרס של הילד ולרמת החשיפה למסכים של הילד, שכן צריכת מסכים היא דרך
מקובלת להפחתת מתחים ולהסחת דעת.
"בגיל הרך, חשיפה גבוהה למסכים באה יחד עם ירידה בסידור החומר הלבן במוח. אלה
אזורים שמשמשים אחר כך לקריאה וליכולות אקדמיות אחרות. אלה גילים קריטיים,
שבהם המוח בונה את היסודות שלו"
המחקר, שנעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר נעמי חברון מאוניברסיטת חיפה, התבסס על
שאלונים שמילאו 178הורים לילדים בני שנה עד שלוש שנים בחודשים אפריל ומאי .2020
החוקרים גילו שרמת החשיפה למסכים של ההורים היתה קשורה לרמת המתח שלהם: "ככל
שההורה היה יותר בסטרס, כך הוא היה חשוף יותר למסכים - הן לשם עבודה והן לצרכים
אחרים," אומרת הורוביץ קראוס. "כשאתה מפעיל אזורים קוגניטיביים ומעסיק את עצמך
בעבודה או בגירויים אחרים - אתה עוסק פחות במחשבות מטרידות וכתוצר לוואי, החרדה
פוחתת זמנית, "היא מסבירה את ההיגיון. בנוסף, כאמור, החוקרים מצאו שככל שהסטרס
ההורי וצריכת המסכים של ההורים היו גבוהים יותר, כך היו רמות הסטרס של הילדים ושעות
המסך שלהם גבוהות יותר.
גם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בדק את תדירות השימוש במסכים בקרב
ילדים בגיל הרך בזמן הסגר הראשון. המחקר כלל 1,300הורים, יהודים וערבים, לילדים בני
שנה עד שש. התוצאות חזרו על עצמן גם כאן. ככל שההורים חוו יותר סטרס, בין אם כתוצאה
מאובדן מקום עבודתם או בשל הצורך לשלב בין העבודה לטיפול בלעדי בילדים - כך ילדיהם
היו חשופים למסכים פרקי זמן ממושכים יותר.
המחקר של מרכז טאוב מצא גם שתחושת הסטרס היתה נפוצה יותר בקרב משפחות מרקע
חברתי-כלכלי נמוך ובקרב האוכלוסייה הערבית, ובקרב ילדים להורים שאינם אקדמאים. עם
זאת, בפיקוח על השכלת ההורים נמצא שילדים ערבים דווקא השתמשו פחות במסכים.
ילדים מהופנטים
האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים המליצה להגביל את החשיפה למסכים בגילים
צעירים והתייחסה לסיכונים התפתחותיים שונים, קוגניטיביים ורגשיים, שחשיפה מוגזמת
עלולה להוביל אליהם. לדברי הורוביץ קראוס, מחקר קודם של המרכז הראה ש"בגיל הרך,
חשיפה גבוהה למסכים באה יחד עם ירידה בסידור החומר הלבן במוח. אלה אזורים
שמשמשים אחר כך לקריאה וליכולות אקדמיות אחרות. אלה גילים קריטיים, שבהם המוח
בונה את היסודות שלו," היא מוסיפה.
הפרויקט הבינלאומי הרחב יותר, שהמחקר הנוכחי מהווה חלק ממנו, בדק גם את השפעות
הסגרים על התפתחות שפה אצל הפעוטות." המחקר הראה שעלייה בצריכת מסכים בגיל
הזה באה עם ירידה ברמה השפתית," אומרת הורוביץ קראוס. התוצאות הללו חזרו על עצמן
ב- 17המעבדות השונות, הממוקמות באזורים שונים ברחבי העולם. כלומר, מדובר בתופעה
גלובלית.
"הופתענו מהתוצאות. הילדים הרי צופים בסרטון, אז איך יכול להיות שאזורי הראייה
מופעלים פחות? ההסבר המתקבל על הדעת הוא שצפייה בסרטון היא פסיבית יותר,
ומפעילה פחות את אזורי הדמיון במוח"
"אנחנו לא יודעים מה תהיינה ההשפעות ארוכות הטווח של הירידה ביכולת השפתית של
ילדים אלה," מציינת הורוביץ קראוס, "בשביל זה צריך מחקרי אורך. אבל אין ספק שקיים
קשר בין צריכת מסכים גבוהה לפגיעה בהתפתחות השפה," היא מדגישה. בנוסף, אומרת
הורוביץ קראוס, החוקרים בדקו חשיפה לשני סוגים של צריכת מסכים - פסיבית
ואינטראקטיבית. "כמובן שפסיביות גבוהה יותר פוגעת יותר בשפה," היא מציינת, ומוסיפה
שלפי המחקר, ילדים שהקריאו להם יותר במהלך הסגרים הפגינו יכולות שפתיות טובות יותר.
"אינטראקטיביות," בהקשר של ילדים קטנים, היא למשל צפייה משותפת עם אדם אחר,
שבמהלכה מדברים על התוכן שבו צופים; לדברי הורוביץ קראוס, צפייה מהסוג הזה מגייסת
רשתות מוחיות שמשתתפות גם בתהליך הקריאה. הכוונה איננה לאפליקציות שונות
שדורשות מהפעוט להזיז דברים על המסך" .הקטנים לא מפיקים דבר מנגיעה במסכים
החכמים," היא אומרת. "הורים לפעמים חושבים שהילד לומד מיומנויות מורכבות מהעברת
דפים באייפד, אבל מדובר ביכולת מוטורית בסיסית ולא מתוחכמת"
לדברי הורוביץ קראוס, אחת המסקנות המתבקשות מן המחקר הישראלי שהתפרסם זה
עתה, היא שכדי להגביל את צריכת המסכים של הילדים, לא די להציב להם גבולות. "ההורים
צריכים קודם כל להתייחס למצב הרגשי ולצריכת המסכים שלהם עצמם ולשמש דוגמה
לילדיהם. בסופו של יום, ההורה הוא המודל החזק והמשמעותי ביותר עבור ילדו."
חלק ב ( 60נקודות)
לפניכן.ם שישה היגדים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים ( 15נקודות לכל היגד.)
דונו בכל היגד, על-פי חומר הקורס. באפשרותכם לדון בכל היגד באחת משלוש הדרכים הבאות:
א. להצדיק את ההיגד.
ב. לשלול אותו.
ג. לסייג אותו (להסביר מדוע הוא נכון בחלקו ושגוי בחלקו.
עליכן.ם לתמוך בתשובה לכל היגד באמצעות דיונים, מחקרים או גישות מחומר הקורס.
(אורך התשובה לכל היגד עד 10שורות)
.1המאמר טוויית רשת הזהות מאת אליאס ולמיש ( )2009מציג שימושים שליליים של בני נוער
באינטרנט.
.2הגישה הפרשנית מציגה את הבנת הילדים.ות את הטלוויזיה כמעמיקה פחות מזו של
הצופים.ות המבוגרים.ות.
.3ילדים.ות מושפעים.ות יותר מתוכן שהם.ן תופסים.ות כמציאותי.
.4לשיחות סובבות טלוויזיה יש מטרות מגוונות
.5על פי מאמרו של טובין (" ,)2000אלימות שמקורה בחיקוי," ילדים.ות לומדים.ות מסביבתם.ן
כיצד להתייחס לאלימות הנצפית בטלוויזיה
6. ילדי וילדות גן שצופים.ות שעות רבות בטלוויזיה מצליחים.ות להשתלב בבית הספר בקלות.
בהצלחה!
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
