מטלת מנחה (ממ"ן) 14 - חובה
הקורס: רגולציה: מתיאוריה למעשה 10957
משקל המטלה: 10 נקודות חומר הלימוד למטלה: שערים 1, 2, 3, 4, 5.
סמסטר: 2021ב מועד אחרון להגשה: 6.6.21
אורך המטלה: עד 1600 מילים (גופן David 12; רווח כפול).
הנחיות כלליות:
הקלידו ברווח כפול, והשאירו שוליים סטנדרטיים של word .
הקפידו לענות ישירות על מה שנשאלתם.
אין צורך לצטט מספר הקורס או מהמאמר. הציגו את הטענות במילים שלכם.
הקפידו שלא לחרוג ממכסת המקום. חריגה לא תקרא.
מומלץ להכין ראשי פרקים לפני הכתיבה.
רגולציה: מתיאוריה למעשה - 10957
משך הבחינה: שלוש שעות
מבנה הבחינה: בבחינה שלושה חלקים.
חלק א: יש לענות על שלוש מתוך ארבע השאלות.
20 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה.
חלק ב: יש לענות על שתיים מתוך שלוש השאלות.
15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה.
חלק ג: יש לענות על אחת מתוך שתי השאלות.
10 נקודות לשאלה; 10 נקודות לחלק זה.
שימו לב לאורך התשובה הנדרש בכל שאלה. תוספת מעבר לנדרש לא תיקרא.
בהצלחה!
המשכורת תישאר אצלנו, נשלם על דברים אחרים
בתחילת השנה פירסמו 3,558 כלכלנים אמריקאים, בהם 27 זוכי פרס נובל בכלכלה חוות דעת על הקשר בין מסים לסביבה. במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" הם הסבירו זאת כך: "אנחנו מאוחדים בדעה שמס פחמן הוא הדרך היעילה ביותר להפחתת פליטות פחמן בקנה המידה ובמהירות הנדרשים. מס פחמן גם יתקן כשל שוק ידוע לכל, גם ישלח מסר עוצמתי באמצעות תג מחיר אל היד הנעלמה של השוק החופשי, וגם ינתב את השחקנים הכלכליים לעתיד ניטרלי מבחינה פחמנית".
ועידת האקלים הבינלאומית במדריד, שהגיעה לקצה ביום ראשון, נחתמה בתחושת אכזבה. לפחות בקרב מי שציפו שסוף סוף תוכרע ההסדרה המתבקשת לגבי מס פחמן, וייקבע תג מחיר לכל טוֹנה פחמן שנפלטת לאוויר, בכדי שהמחיר הסביבתי יגולם במחיר הכלכלי של מוצרי צריכה ופרקטיקות מזהמות. יש האומרים, בצדק, שחברות הנפט ניצחו בוועידה הזאת, כי נשמר האינטרס שלהן להמשיך לזהם בלי לשלם. המפסידים הגדולים הם אנחנו, כולנו.
אחת הסיבות לכך שהרעיון של מס פחמן לא מצליח להתגשם, נעוצה בכך שאנשים לא מבינים עד הסוף איך הוא ישפר את חייהם. בצרפת, למשל, עלה מחיר הדלק מטעמים סביבתיים, ורבבות אפודים צהובים שטפו את הרחובות. המוחים טענו שנטל המס נופל בעיקר על המעמדות הנמוכים. הפתרון לכך מצוי בווריאציה הרבה יותר מוצלחת של המס, שמסתובבת זה זמן מה בחוגים כלכליים וסביבתיים, ולאחרונה אף זכתה להיכלל בנאום הפותח של ועידת מדריד, שנשא מזכ"ל האו"ם.
במשפט אחד שאמר אנטוניו גוטרש - "הטילו מס על פחמן במקום על הכנסה" - מסתתרת מהפכה מבריקה בפשטותה, מדויקת במידת הצדק שלה וכזו שעשויה להיות יעילה יותר מכל שיטה אחרת למיסוי או למאבק בהתחממות הגלובלית.
כולנו תורמים להתחממות כדור הארץ, אבל מעולם לא נדרשנו לשלם על כך מכיסנו באופן ישיר ובהלימה למידת הנזק שאנחנו גורמים. במצב העניינים הנוכחי, יותר הגיוני שיותירו לנו את המשכורות שלנו, ויגבו מאתנו כסף על הבחירות הסביבתיות היומיומיות שלנו. זה הולך ככה: מי שיש לו שתי מכוניות, בית צמוד קרקע ובוחר לאכול בשר בקר, ישלם מס על כל הדברים הללו. איך? בצורת מע"מ גבוה ביותר. את ההכנסה שלו הוא מוזמן לשמור לעצמו (להוציא ביטוח בריאות), אבל על הדלק שבו הוא בוחר להשתמש והמזון שהוא בוחר לאכול, הוא ישלם שבעתיים. לעומת זאת, מי שמתגורר בדירה בבניין, ברשותו זוג אופניים בלבד, והוא בוחר לאכול בעיקר מזון צמחוני - ישלם פחות.
השיטה הזאת גורמת לכך שבעלי פחות נכסים ישלמו פחות, ואילו בעלי נכסים ואורח חיים מזהם ישלמו יותר. באופן הזה גם חברות ותאגידים מזהמים ישלמו מס שהולם את מידת הנזק שהם גורמים, ואילו בעלי עסקים קטנים, או חברות שבוחרות לחמם פחות את הכדור, ישלמו בהתאם. המדינה מרוויחה מכך, כי השיטה מעודדת הפחתה של פרקטיקות ומוצרים מסבי נזק, אבל ההכנסות ממסי האזרחים והעסקים ממשיכות לזרום, רק באופן אחר והרבה יותר צודק ותואם את זמננו אנו.
*הקטע עובד על ידי צוות הקורס.
מקור: אחיטוב, נ. (2020). המשכורת תישאר אצלנו, נשלם על דברים אחרים. הארץ. 17.12.19. אוחזר ב 31.5.20 https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8275602
שאלה 1
הסבירו את המתואר בכתבה בעזרת תיאוריה של רגולציה. הסבירו את התיאוריה והראו כיצד היא מסבירה את המתואר בכתבה.
שאלה 2
(10 נק') א. איזה כשל שוק מתואר בכתבה? הציגו תשובה מנומקת.
(10 נק') ב. איזה כלי רגולטורי מתואר בכתבה? כיצד הכלי נותן מענה לכשל השוק?
שאלה 3 (20 נק')
קובעי מדיניות מתלבטים בין מס הכנסה על אזרחים וחברות כפי שמקובל היום לבין השיטה של מס פחמן המתוארת בסוף הכתבה. נתחו את ההתלבטות באמצעות שני קריטריונים להערכה של כלים רגולטורים.
שאלה 4
(10 נק') א. איזו תיאוריה של מוטיבציה לציות יכולה להסביר את הנכונות של פרטים לעבור לשלם מס פחמן לפי מידת הנזק לסביבה? הציגו תשובה מנומקת.
(10 נק') ב. הציעו דוגמה לשני כלי אכיפה שניתן להפעיל כלפי מי שלא מעוניין לשלם מס פחמן. נמקו את התשובה.
המשך הממ"ן בעמוד הבא
חלק ב (30 נקודות)
יש לענות על שתיים מתוך שלוש השאלות 7-5.
(15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה).
ענו על השאלות בצורה ממוקדת. כתבו עד עמוד וחצי לחלק זה.
קראו את הקטע הבא וענו על שתיים מהשאלות המוצגות בהמשך.
רשות התחרות חושדת: חברות מנופאים תיאמו ביניהן מחירים
רשות התחרות בודקת בימים אלו אם חברות כוח אדם שמצוותות מפעילי מנופים לחברות בנייה תיאמו ביניהן מחירים לשעת עבודה של מנופאי.
תיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שנכנס לתוקף ב-2019, קבע חובה של העסקת מנופאים באתרי בנייה רק באמצעות חברות כוח אדם מורשות, שזו פעילותן היחידה.
מטרת תיקון החוק הייתה שיפור הבטיחות באתרי הבנייה. כניסתו לתוקף הביאה לכך שבשוק נמצאות כעת חברות שעוסקות בפעילות הזו בלבד, שדרכן הקבלנים שוכרים מנופאים. החשד הוא שתיאום המחירים נעשה בסמוך לכניסת התיקון לתוקף.
לפני כשנה התפרסמה ב- TheMarkerכתבה על תנאי העבודה הקשים של המנופאים, שעובדים לרוב במשמרות באורך של 15-12 שעות בכל יום, בשבוע עבודה של שישה ימים. המנופאים זכאים פעמים רבות רק להפסקה אחת במהלך המשמרת, ומשמעות הדבר היא שהם נאלצים לעשות צרכיהם בבקבוק או בדלי. הקבינה של מנופים רבים מאופיינת בתנאים היגייניים ירודים, כיסאות לא מותאמים לעבודה ממושכת ולעתים אף שבורים.
מקור: נוימן, א. (2020). רשות התחרות חושדת: חברות מנופאים תיאמו ביניהן מחירים. דה מרקר.
20.5.20. אוחזר בתאריך 31.5.20 מ- https://www.themarker.com/realestate/1.8861056
שאלה 5
בכתבה נכתב: "תיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שנכנס לתוקף ב-2019, קבע חובה של העסקת מנופאים באתרי בנייה רק באמצעות חברות כוח אדם מורשות, שזו פעילותן היחיד. מטרת תיקון החוק הייתה שיפור הבטיחות באתרי הבנייה."
על פי קטע זה ציינו:
א. מהו הכלי הרגולטורי בכתבה? לאיזו משפחה של כלים רגולטוריים הוא שייך? (4 נק').
ב. מהו תחום האסדרה? (4 נק')
ג. איזה סטנדרט הוא קובע? (4 נק')
ד. מהו מודל הרגולציה? (3 נק')
המשך הבחינה בעמוד הבא
שאלה 6
הציעו דוגמה לאסדרת תחום הבטיחות בבניה באמצעות מטא רגולציה. בתשובה, הסבירו מהי מטא רגולציה.
שאלה 7
אילו מטרות של רגולציה מקבלות ביטוי בכתבה? הציגו תשובה מנומקת.
חלק ג - שאלות קצרות (10 נקודות)
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 9-8.
10 נקודות לשאלה.
כתבו עד 10 שורות לשאלה.
קראו את הקטע וענו על אחת משתי השאלות מטה
כניעה לחברות התרופות
התפטרותם של יו"ר הוועדה העליונה האחראית לאישור ולפיקוח על ניסויים בבני אדם בישראל (ועדת הלסינקי) וחברים נוספים בה —מקורה במחאה על החלטת מנכ"ל משרד הבריאות לבטל את רוב סמכויותיה וכך להפחית את הרגולציה הרפואית, המדעית ובעיקר האתית על חברות התרופות המבקשות לערוך ניסויים קליניים בישראל.
ועדת הלסינקי פועלת מתוקף פקודת בריאות העם ותפקידה להגן על האינטרס הציבורי. היא כוללת 21 רופאים וחוקרים בכירים במגוון תחומים, מומחים במשפט ואתיקה ונציגי ציבור ומערכת הבריאות, שמתכנסים בהתנדבות ומספקים חוות דעת על ניסויים, בעיקר בתחומים רגישים של גנטיקה והפריה.
אלא שמנכ״ל משרד הבריאות ,משה בר סימן טוב הודיע שישראל צריכה להיות "פחות בולשביקית" ולייעל את הליך אישור הניסויים — כדי להרחיב את נתח השוק. ברטוריקה קפיטליסטית של עמידה בתחרות הבינלאומית, כלומר שיותר ניסויים ייערכו בישראל ולא במדינות אחרות, משרד הבריאות נערך להוריד את הרף המוסרי הבינלאומי באין מפריע. זה לא נקרא לעמוד בתחרות, אלא לרמות.
חברי הוועדה מתריעים שישראל מתחילה להפוך ל"חצר האחורית של מדינות העולם", שבהן הדרישות האתיות מעורכי הניסויים גבוהות יותר. הורדת הרגולציה תאפשר לערוך בישראל ניסויים גנטיים ואחרים, שנדחים במדינות אחרות מטעמים אתיים.
בכך הוא מותיר את ישראל ללא ועדת אתיקה עליונה שאינה חלק ממוסד כלשהו, שאין בה ניגודי אינטרסים של בתי חולים ושמורכבת גם מאנשי אתיקה ומשפט ונציגי ציבור. בר סימן טוב מעביר את הפיקוח על הניסויים לוועדות המורכבות מרופאים ומיועץ משפטי של בית החולים, שחשופות להשפעת המוניטין והכסף, ללא פיקוח מוסרי ובלי מי שיגן על האינטרס הציבורי מפני האינטרסים של חברות הפארמה. אסור לתת למשרד הבריאות לפרק את מנגנון הבקרה על ניסויים גנטיים ולחשוף אותו לכוחות השוק הדורסניים.
*הקטע עובד על ידי צוות הקורס.
מקור: הארץ (2020). כניעה לחברות התרופות. הארץ. 9.2.20. אוחזר ב 31.5.20 https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.8507130
שאלה 8
הסבירו מהי דה רגולציה והדגימו אותה בקטע.
שאלה 9
כיצד מדגים הקטע את הביקורת על תיאוריות של אינטרס ציבורי? הסבירו את הביקורת והדגימו אותה בקטע.
בהצלחה!
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
