החוג לחינוך
עבודת סמינריון
2024
מבוא 1
סקירת ספרות 3
מעורבות הורים 3
מעורבות ההורים בספרות המחקר 5
הגורמים המשפיעים על מעורבות ההורים ועל היעדרה 8
גורמים משפחתיים 11
רקע על החברה הערבית בישראל 12
כוח העבודה 14
השכלה וחינוך 14
החברה הערבית כחברה פטריארכלית 16
מתודולוגיה 18
אוכלוסיית המחקר 19
ניתוח הממצאים 21
מידת המעורבות בבית הספר התיכון 21
מצב הלימודים והציונים 21
שאיפת המתבגרים לעצמאות 22
מעורבות בפעילויות בלתי פורמליות ובוועד ההורים 22
מחויבות לפרנסה ולמשפחה כחסם למעורבות 23
מעורבות יתר והשפעתה על דימויו העצמי של הילד 24
שאלת המעורבות השלילית 24
דיון 26
מגבלות המחקר 29
הצעות והמלצות למחקרי המשך 29
רשימה ביבליוגרפית 30
מקורות בעברית 30
מקורות באנגלית 31
מעורבות הורים בחינוך ילדיהם נחשבת כיום לאחד המשאבים המשמעותיים העומדים לרשות מערכת החינוך, ובה בעת לאחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת ביחסים שבין הבית ובין בית הספר. המושג אינו מתאר דפוס התנהגות אחד, אלא מגוון רחב של פעולות הנעות בין תמיכה לימודית ורגשית בבית ובין נוכחות פעילה במוסד החינוכי עצמו, ולכל אחת מהן השפעה שונה על התפתחותו של התלמיד (גור-זיו וזלמנסון-לוי, 2005; ענב, 2006; Epstein, 1995). מטא אנליזות שנערכו בשני העשורים האחרונים מלמדות כי הקשר בין מעורבות הורים ובין הישגים לימודיים הוא חיובי ועקבי, אף שעוצמתו משתנה בהתאם לסוג המעורבות הנבחן ולגיל התלמיד (Fan & Chen, 2001; Hill & Tyson, 2009). מסיבה זו הפכה השאלה מדוע הורים בוחרים להיות מעורבים, ומדוע הם נמנעים מכך, לשאלת מפתח בחקר היחסים שבין המשפחה ובין בית הספר (Hoover-Dempsey & Sandler, 1997; Anderson & Minke, 2007).
בישראל השתנו יחסי ההורים ובית הספר לאורך השנים, ממערכת יחסים היררכית שבה נתפס בית הספר כבעל הסמכות הבלעדית בענייני חינוך, ובהדרגה לתפיסה של שותפות מוצהרת בין שני הגורמים (בר ודין, 2005; פישר ופרידמן, 2009; הסתדרות המורים, 2015). עם זאת, המעבר לשותפות אינו מובן מאליו. מחקרים מצביעים על מתח מתמשך במפגש שבין ההורה ובין המורה, מתח הנובע מחשש לאובדן סמכות מקצועית מצד אחד ומתחושת ריחוק וחוסר אמון מצד אחר (טנא, 2012; כהן, 2007; נוי, 2014). ממצאים עדכניים מלמדים כי עמדות המורים כלפי מעורבות ההורים אינן אחידות, וכי אופן פנייתם של ההורים אל צוות בית הספר מושפע מתחושת המסוגלות ההורית שלהם ומטיב הקשר שנרקם בין הצדדים (Agam Ben Artzi & Greenbank, 2023; Grinshtain & Harpaz, 2023).
בחברה הערבית בישראל מקבלת סוגיה זו משמעות נוספת. מערכת החינוך הערבית פועלת בהקשר חברתי וכלכלי שונה, המאופיין בשיעורי עוני גבוהים, במשפחות גדולות יחסית ובפערי משאבים מתמשכים לעומת מערכת החינוך העברית (אבו עסבה, 2005; גרא, 2013; דהן, 2007). מחקרים שבחנו את מעורבות ההורים במגזר הערבי מצאו כי היא נמוכה יחסית, וכי פעמים רבות היא מתמצה בסיוע חומרי ופיזי לבית הספר, בעוד שניסיונות להשפיע על היבטים פדגוגיים נתקלים בהסתייגות מצד אנשי החינוך (Zedan, 2012; Arar, Abu-Asbah & Abu Nasra, 2014). מנגד, מחקרים אחרים מלמדים כי הורים ערבים מייחסים לחינוך חשיבות רבה ורואים בו אפיק מרכזי לניעות חברתית, וכי הם מבקשים ליטול חלק פעיל יותר בנעשה בבית הספר (Lavenda, 2011; Jorban et al., 2024).
מרבית המחקרים שנערכו בתחום התמקדו בבית הספר היסודי, ואילו בית הספר התיכון זכה לתשומת לב מועטה יחסית, אף שדווקא בשלב זה משתנים הן צורכי המתבגר והן ציפיותיהם של הוריו ממנו (Zedan, 2012; Shumow, Lyutykh & Schmidt, 2011). פער זה בולט במיוחד בחברה הערבית, שבה מעט מאוד מחקרים בחנו את נקודת מבטם של ההורים עצמם ואת ההיגיון הפנימי העומד מאחורי החלטתם להיות מעורבים או להימנע ממעורבות. העבודה הנוכחית מבקשת למלא פער זה ולבחון, בגישה איכותנית, מהם הגורמים המשפיעים על מעורבותם ועל היעדר מעורבותם של הורים ערבים בבית ספר תיכון בישראל, כפי שהם עולים מדבריהם של הורים, של מורים ושל מנהל בית ספר. תחילה נסקרת ספרות המחקר העוסקת במושג מעורבות הורים ובדפוסיו, בגורמים המשפיעים עליו וברקע החברתי של החברה הערבית בישראל. לאחר מכן מוצגת שיטת המחקר, ובעקבותיה ניתוח הממצאים העולים מן הראיונות. העבודה נחתמת בדיון המשווה בין הממצאים ובין ספרות המחקר, בהצגת מגבלות המחקר ובהמלצות למחקרי המשך.
