מעורבות רוסיה במזרח התיכון כתוצאה מגילויי מאגרי הגז הטבעי

מעורבות רוסיה במזרח התיכון כתוצאה מגילויי מאגרי הגז הטבעי

תוכן עניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 3
גילוי מאגרי הגז הטבעי במזרח אגן הים התיכון 3
רקע כללי 3
הזווית הישראלית בגילויי הגז והנפט באגן המזרחי של הים התיכון 5
רוסיה כמעצמה אנרגטית 7
רוסיה כ-Superpower 7
גזפרום וכל השאר 7
אנרגיה כמנוף פוליטי וכלכלי 8
מדיניות החוץ של רוסיה בהקשר למזרח התיכון 10
מדיניות החוץ בסיומה של המלחמה הקרה 10
הגורמים והאילוצים למדיניות הנוכחית 13
מערכת היחסים בין רוסיה למדינות אגן הים התיכון המזרחי 15
האינטרס של רוסיה במאגרי הגז הטבעי במזרח התיכון 16
המלחמה הקרה על הגז 16
אינטרסים שהתגבשו לכדי מעורבות בפעול 17
סיכום ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 22

מבוא
במשך מאות בשנים, נחשב אזור הים התיכון למרכז הזירה הבין-לאומית. עם הזמן, עבר המוקד אל אזורים אחרים כגון האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס השקט. אולם לחלקו המזרחי של אגן הים התיכון, אזור שבעבר היווה את נקודת המפגש העיקרית בין מזרח למערב והיה אחד ממוקדי מאבק הכוחות בין מעצמות-העל ברית המועצות וארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה - יש עדיין משמעות אסטרטגית, בעיקר לאור גילויי הגז בעשור האחרון (ענבר, 2014). עבודה זו עוסקת בשאלת מעורבותה של רוסיה במזרח התיכון כתוצאה מגילויי מאגרי הגז הטבעי.
גילויי הגז הטבעי במזרח אגן הים התיכון מעוררים כאמור לא מעט התעניינות רוסית. מעורבותה של רוסיה באזור התגברה לאורך השנים האחרונות, והתמורות הצפונות במאגרי אנרגיה אלו עשויות למנפה כמעצמה הדומיננטית פוליטית וכלכלית הפועלת במזרח התיכון.
גילוין של כמויות משמעותיות של גז טבעי לחופי מזרח הים התיכו, נחשבת לאחת ההתפתחויות המבטיחות ביותר בתחום האנרגיה באזור זה בעשור האחרון. תגליות אלו משפיעות לא רק על שוק האנרגיה, אלא עשויות לייצר תמורות ביחסי גומלין כלכליים ופוליטיים בין המדינות באזור, ובמעורבות מעצמות בעלות אינטרסים לדריסת רגל בשוק זה.
לאחר המלחמה הקרה, עוצמתה הצבאית והפוליטית של ארצות הברית גרמה לכך שהמערב יהיה הדומיננטי בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון. אך נדמה כי ישנה דעיכה בעניינה של ארצות הברית באזור, עקב מעורבותה במלחמות בעיראק ואפגניסטן ועקב עצמאותה האנרגטית הגוברת (גידול בהפקה מקומית של נפט וגז ופיתוחים המאפשרים להפיק את אלו מפצלי שמן). לכן היא איננה ממהרת להיגרר לסכסוכים נוספים, ובבד בבד גוברת התעניינותה באסיה (עם התחזקות סין). כל אלו הובילו לצמצום בנוכחות הצי האמריקאי באזור. אירופה כשחקן בינלאומי חסרה את הנכסים הצבאיים והחזון האסטרטגי למלא את החלל הפוליטי שנוצר. העדרה של מעצמה דומיננטית מקל על רוסיה להשיג השפעה באזור.
רוסיה היא יצרנית אנרגיה בעצמה, ומספקיות הגז הטבעי הגדולות לאירופה. "גזפרום" (ויושב הראש שלה - ולדימיר פוטין) הרוסית חתמה על עסקה עם ישראל לגבי הפצה עתידית של משאבי הגז, ומתכננת לבנות לא רחוק מקפריסין מתקן צף להמרת הגז לגז טבעי נוזלי. כמו כן חתמה על עסקה עם סוריה המעניק לחברה רוסית בבעלות המדינה זכויות בלעדיות לחיפוש, פיתוח והפקת אנרגיה מגז טבעי ברוב המים הטריטוריאליים של סוריה. כל אלו מעניקים לרוסיה דריסת רגל ממשית ומעין זכות ראשונים באגן מזרח הים התיכון.
שילוב מאמצים דיפלומטיים, רבים קשורים לגילויי הגז וניצולם, ונוכחות צבאית מוגברת לאחר צמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית מחזקים את דומיננטיות הרוסית במזרח התיכון, וכן לבסס את מעמדה כספקית האנרגיה המרכזית של אירופה. סוגיות אלו מעלות לא מעט שאלות, כיצד (והאם) עניינה של רוסיה בגילוי הגז הטבעי באזור מזרח אגן הים התיכון מתיישב עם מדיניות החוץ שלה בכל הנוגע למזרח התיכון? האם זהו אמצעי להשגת מטרות מדיניות החוץ באזור או שמא מודל כלכלי גרידא?
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את גילוי מאגרי הגז הטבעי במזרח אגן הים התיכון, תוך הצגת הזווית הישראלית בגילויי הגז והנפט באגן המזרחי של הים התיכון.
בחלקה השני, סוקרת העבודה את היותה של רוסיה כמעצמה אנרגטית. בנוסף סוקר חלק זה את תעשיית הגז ברוסיה דרך חברת גזפרום שבבעלות מוסקבה ואת המשמעות הפוליטית והכלכלית של האנרגיה עבור הממשל הרוסי.
בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את מדיניות החוץ של רוסיה בהקשר למזרח התיכון, דרך הבנת מדיניות החוץ לאחר סיומה של המלחמה הקרה ונפילתה של ברית המועצות. בנוסף, סוקר חלק זה את הגורמים והאילוצים למדיניות החוץ הנוכחית של הממשל הרוסי וכן את מערכת היחסים בין רוסיה למדינות אגן הים התיכון המזרחי.
בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את מכלול האינטרסים של רוסיה במאגרי הגז הטבעי במזרח התיכון והפרויקטים השונים שעומדים על הדרך.