1. מבוא 2
2. סקירה ביקורתית 4
3. סקירה תיאורטית 9
3.1. האביב הערבי 9
3.2. מחאה מוסיקלית, זהות והיררכיה חברתית 11
3.3. שירי מחאה פוליטיים וסגנונות מוסיקליים 13
4. התרומה המשוערת של המחקר 20
5. מתודולוגיה 22
5.1. שאלות המחקר 22
5.2. איסוף וניתוח הנתונים 23
6. ביבליוגרפיה 24
משחר נעוריה, מילאה המוסיקה תפקיד חשוב במאבקים האנושיים, החל ממעשי ההתנגדות הארציים של שירי העבדים, דרך המנוני המונים מהפכניים ועד למרידות עממיות. במאבקים אלה, השתמשו עמים למיניהם, בעיקר אלה שסבלו מדיכוי, אפליה גזעית ושלילת זכויות, במוסיקה כאמצעי מחאה, כדי להעביר מסרים החותרים לשינוי מצבם בחברה או את החברה בכלל ברוב תרבויות העולם . השימוש במוסיקה הוביל מצד אחד להשפעת על התהליך המחאתי, ואילו מצד שני לשינוי במוסיקה עצמה כתוצאה מהמאבק.
הולדתם של שירי מחאה במצרים הייתה תלויה רבות בתהליכים והתמורות החברתיות. תחילה, הם הופיעו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מתוך מעגל הצורות הקלאסיות הידועות של המוסיקה הפופולארית; המושח, הקצידה המואל והדור הז'אנרים הקוליים החשובים שהיו בבסיס השירה המצרית ועמדו במרכז ההתפתחות והשינוי המוסיקלי במצרים . הם צמחו יחד עם תהליך ההתנגדות לקולוניאליזם האירופאי שהחל עם כיבוש מצרים על ידי האנגלים בשנת 1882. כיבוש אשר, נחשב לנקודת מפנה חשובה בהיסטוריה החברתית של מצרים. אחרי ההתנגדות לאנגלים שירי המחאה שימשו כאמצעי התנגדות נגד השלטון העות'מאני, ומאוחר יותר לאחר העצמאות המצרית, התפתח שיר המחאה הפוליטי שמתח בקורת על הממסד המצרי וההנהגה השלטת על רקע הבעיות החברתיות ותנאי המחיה.
במהלך המאה ה-20 חלה עליה משמעותית באימוץ תיאוריות מוסיקליות מערביות, בעקבות מדיניות הפתיחות למערב שהובילו שליטי מצרים והתעצמותו של תהליך הגלובליזציה. בסוף האלף השנייה ותחילת האלף השלישית ההשפעה המערבית גברה באופן משמעותי ושיאה הגיע באביב הערבי. חדירתם של אלמנטים וסגנונות מוסיקליים מערביים חדשים כבשו את עולמם של רבבות צעירים. באותה עת עם התפתחות אמצעי המדיה, התאפשר לצעירים במצרים לא רק להאזין למוסיקה המערבית אלא גם לאמץ, להתבונן ולחקות זמרים, בסגנון הלבוש, בתנועות הידיים, בריקוד ובטקסט החזותי. כך החלה להיווצר "תרבות צעירה" שהאמנציפציה התרבותית שלהם מתבטאת בדחייה של מוטיבים מרכזיים בחייהם של דור ההורים ואפילו מאתגרת במידה מסוימת דור זה. הם החלו ליצור סגנונות מוסיקליים זרים ואלטרנטיביים לקיימים במיינסטרים, המתנגשים עם הנורמות החברתיות המקובלות על החברה והממסד.
סגנון ומילות השירים חורגים מהשיר הרגשי הדומיננטי השולט והמקובל בסצנת המוסיקה המהוללת בתקשורת. תוכן המילים הסתובב סביב נורמות ומנהגים תרבותיים פרימיטיביים. הם הפנו זרקור אל סוגיות חברתיות עיקריות מהם הפגיעה בנשים, אלימות, דיכוי וכיבוש אינטלקטואלי ופיזי, בנוסף לסוגיות חברתיות בוערות כנישואים מעורבים, זכויות ושחיתות פוליטית וממסדית. בעקבות זה, צעירים אלה הפכו לחלק מתהליך מחאתי סודי וסמוי נגד הממסד והחברה, הנאבק על זכויות קיום בסיסיות ומחיה, זהות וסטטוס חברתי. אמונתם הסתכמה במחשבה שהמשטרים מדכאים את ההמונים בהפגנות, אך לא יוכלו לעצור שירים והמסרים שהם מעבירים בתוכם. הערצתם לסוגי מוסיקה אלה הפכה אותם לקבוצות שפועלות באופן בלתי חוקי מאחר והציגו מוסיקה שהרשויות סירבו לאשר. הרשויות המצריות מנעו מצעירים אלה לקיים או להשתתף בהופעות פומביות, הם התנגשו עם הביורוקרטיה הממשלתית שעקבה וטרפדה כל בקשה שהגישו לקיום הופעות. הרשויות פיקחו על תהליך אישור מילות השירים ועל הרכב המשתתפים, ההופעות המתוכננות וגם על תנאי ההפקה ואופן ההפצה בשווקים אם בכלל.
במבט מקרוב, צעירים אלה יצרו מוסיקה משולבת, אלמנטים שמקורם במוסיקה המערבית האלטרנטיבית עם מרכיבים מן המוסיקה הערבית שאפילו הם השתנו ולא נשארו כפי שהיו בעבר. הם אימצו והשאילו מרכיבים ממוסיקה האַנְדַר-גְראונְד (underground) שהתפצלה במצרים למספר ז'אנרים ותתי ז'אנרים הכוללים רוק ערבי, ראפ ערבי, מטאל ערבי היפ-הופ, אלקטרו שַׁעְבּי. סביבם התלכדו קבוצות של צעירים המצוירים בהעדפותיהם המוסיקליות ובטעמיהם התרבותיים המשותפים (במוסיקה, אופנה, סגנונות דיבור וכו'), כך הם מנסחים בהדרגה חזון פוליטי הבנוי על מוסיקה מקוממת שמנוגד ומאתגר את כוחה של החברה והממסד. המוסיקה הפכה בהפגנות למדיום מרכזי וחשוב ואפילו לנשקם של המפגינים.
המחקר טוען כי להפגנות האביב הערבי השפעה רבה על עיצוב המוסיקה הערבית, בהתפתחותם ומיסודם של ז'אנרים חדשים בסצנה של המוסיקה הערבית המודרנית . ההנחה היא כי גלי המחאה במצרים בין השנים 2010-2015, היו כר וגורם חשוב באימוץ ערכי תרבות מערביים ושילובם עם אלמנטים מן המוסיקה הערבית. מוסיקאים הזניחו בתקופה זו את יסודותיה של המוסיקה הערבית הקלאסית והחלו לאמץ סגנונות מוסיקליים חדשים מרדניים ונועזים המבטאים את תסכולם, כעסם ורצונותיהם .
על מנת להסביר את תרומתם של ההפגנות על השינויים המוסיקליים, חשוב להתייחס לגורמים והמניעים שהובילו צעירים אלה להשתתף בהפגנות, כלומר האם היה מצבם החברתי מניע לכתיבת מוסיקה חדשה או שישנם מניעים אחרי שיש לתת עליהם את הדעת? ההנחה היא שמהפכת 2011 היא נקודת מפנה בהיסטוריה התרבותית של מצרים וספציפית בהיבט המוסיקלי כתוצאה מההתפתחויות הסוציו-פוליטיות ששטפו את החברה המצרית. גלי המחאה הם תוצאה להבשלתם של תנאי עומק בחברה המצרית שהחלו במאה הקודמת והובילו ביתר שאת לנידויים והדרתם של מוסיקאים צעירים ויצירתיים, מהחברה והפיכתם לנערי שוליים ועד להתפרצויות האביב הערבי. כעסם ותסכולם של צעירים על הממסד הוביל אותם להשתמש במוסיקה ככלי פוליטי כדי להשמיע את קולם ולהביא לשינוי מצבם בחברה. המחאה והמרדנות המוסיקלית מבחינתם נועדה להעביר חוסר שביעות רצון מהחברה, מהשלטון והתנגדות למדיניותו. כך הם יצרו מהפכה שלווה שיש בה דרישות ברורות: לחם, חופש וצדק חברתי. בדרך כלל, מחאה כזו עשויה להיות מופגנת החל מהפגנה שקטה ועד כדי מרי אזרחי אלים. בחברות ליברליות-דמוקרטיות, חופש הביטוי וזכות ההפגנה כחלק ממחאה פוליטית נחשבים לזכויות אדם בסיסיות, בחברות טוטליטריות כמו במצרים, הממשל משתדל לדכא מחאה פוליטית ולהעניש את המתנגדים לממשל .
למחקר זה שתי מטרות עיקריות: ראשית, לחקור אלמנטים מערביים במוסיקה הערבית תוך כדי מתן דגש על תחומי ההשפעה והתכונות המוסיקליות שנוצרו מהשילובים המיוחדים בין השנים 2015-2010 ותרומתם להולדת המוסיקה הערבית החדשה, אשר התחזק באופן משמעותי בתקופה זו, כתוצאה ממעורבותם של מוסיקאים צעירים בהפגנות בצל תהליך הגלובליזציה שנתן את אותותיו בתחום זה ובתחומים רבים אחרים. תקופה זו הפכה לצומת חשובה בהיסטוריה התרבותית של המוסיקה במצרים מאחר והיא שופכת אור חדש על האופן בו מוסיקאים אמנים יכולים להיות מעורבים בנעשה כאנשי ציבור, ומשתתפים בתהליכים חברתיים תרבותיים פוליטיים מחאתיים מכריעים. המחקר יתמקד באיתור ואפיון מרכיבים מערביים המשולבים ביצירות שייבחרו ויראה את חשיבותם ליצירת סגנון מוסיקה ערבית חדשה במהלך העשור השני של שנות האלפיים. המחקר יבחן בין היתר: מה הם המרכיבים שהושאלו מתרבות המוסיקה המערבית ביצירות האביב הערבי; מה הם המרכיבים והאלמנטים שהיו בבסיס המוסיקה הערבית הקלאסית שהוזנחו או נעלמו בתקופה זו; כמה מרכיבים מערביים חדרו למוסיקה של האביב הערבי; איך נעשה שימוש במרכיבים אלה כדי לשנות את המוסיקה הערבית. שנית, לחקור את זהותם והסיבות שהביאו של מחוללי השינוי והקשר שלהם לסגנון המוסיקלי כיצד עוצבה והוגדרה התרבות והחברה המצרית לאורך זמן ואת ההשפעה שהייתה לה על המוסיקה המצרית, שלישית ;לנתח את אותם השפעת הגלובליזציה על התפתחות המוסיקה המצרית ואת התפקיד החיוני שהיא מילאה בפיתוח ז'אנרים של מוסיקה מצרית הקיימת כיום.
המחקר שנעשה בתחום, בחן ברוב המקרים את נושא ההשפעה ההדדית, תוך ניסיון לעמוד על הקשר שבין תמורות חברתיות לבין פריצתם של סוגי מוסיקה חדשים ובפרט סגנונות שהתגבשו באמצעות מוסיקת מחאה ; ; . אולם, על השינויים בסגנונות המוסיקה בעולם הערבי לא נערכו מחקרים, כך שהמחקר הנוכחי מהווה מחקר ראשון מסוגו. המחקר דן בהשפעה ההדדית הקיימת בין הפגנות האביב הערבי במצרים בשנים 2015-2010 להתפתחותה של המוסיקה הערבית. המחקר יתמקד בשאלה, האם השפיעו הפגנות האביב הערבי על עיצוב המוסיקה הערבית בהתפתחותם ומיסודם של ז'אנרים מוסיקליים חדשים ובאיזה אופן?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
