נשירת תלמידים מבית הספר בבתי הספר הערביים במגזר הבדואי
מגישה:
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירה ספרותית 4
הגדרת הנשירה 4
גורמי הנשירה בקרב התלמידים 6
תכניות לטיפול בנשירה 8
הנשירה בבית הספר הערבי ותפקידו של המורה 9
סיכום 11
שיטת המחקר 13
אוכלוסיית המחקר 13
כלי המחקר 13
הליך המחקר 14
אתיקה 14
רשימת מקורות 15
פרויקט 17
ממצאים 17
דיון ומסקנות 22
רשימת מקורות 24
נספחים 25
נספח א' – שאלון 25
נספח ב' - ראיונות 26
מבוא
נשירה של תלמידים ממערכת החינוך בישראל, נחשבת כיום לתופעה הולכת וגוברת. מחקרים שונים שעסקו בתופעת הנשירה מצביעים בין היתר, על עלייה באחוז התלמידים הנושרים ממערכת החינוך הבדואית בנגב (אבו עסבה ועמיתיו, 2013; להב, 2012; כהן-נבות ועמיתיה, 2001; בתוך: אבו עג'אג, 2016). אטקינסון ועמיתיו (Atkinson et al., 2000; בתוך: כהן-נבות, אלנבוגן-פרנקוביץ וריינפלד, 2001), הגדירו את הנשירה, כמצב של התנתקות הבאה לידי ביטוי בריבוי היעדרויות, הישגים נמוכים המעידים על תפקוד לימודי לוקה וחסר, תחושות של ניכור כלפי בית הספר, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות קשות. רמברגר (2011; In: Freeman & Simonson, 2015) הגדיר נשירה מבית ספר, כמצב שבו תלמידים מחליטים לעזוב את בית הספר לפני שסיימו את הלימודים.
על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ו (2015-2016), כ-29.3% מהצעירים מהמגזר הבדואי בני 17, לא למדו במוסדות חינוך בפיקוח משרד החינוך. עיקר הנשירה מתרחש על פי נתוני משרד החינוך, במעבר שבין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה בכיתה ט', והיא גבוהה במיוחד בקרב בנים מהמגזר הבדואי. יתר על כן, שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר מקרב הצעירים הבדואיים בשנת תשע"ו נמצאו בישובים רהט, שגב-שלום, המועצה האזורית אל-קסום ונווה מדבר (וייסבלאי, 2017).
סופר-פורמן ועמיתיה (2016), מצביעים על שילוב של מספר גורמים שמשפיעים על היקפי הנשירה, בין היתר: עוני וקשיי מחייה בסיסית של המשפחות והזדמנויות תעסוקה הפתוחות בפני תלמידים בגיל צעיר, המדרבנים את התלמידים לעזוב את בתי הספר ולסייע בכלכלת המשפחה, קשיים לימודיים הנובעים לעיתים קרובות מהיעדרויות תכופות, מחסור במסגרות לתלמידים חלשים, נטייה של הורים שלא להשאיר את ילדיהם בבתי הספר אם אין להם אופק של תעודת בגרות או רכישת מקצוע, מאפיינים תרבותיים ובהם הורים המתנגדים ללימוד בנותיהם מחוץ ליישוב ובמסגרות מעורבות לבנים ולבנות, היעדר אכיפה של הרשויות המקומיות בתחום של ביקור סדיר ועוד.
בשנת 2017 את תכנית החומש לשנים 2017 עד 2021 לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. התקציב הכולל שהוקצה לתכנית עומד על כ-3.03 מיליארד ₪ לתקופה של חמש שנים, מתוכו הוקצו כ-757 מיליון ₪ לחינוך. בהמשך להחלטת הממשלה באשר לתוכנית החומש, הוקמה במשרד החינוך ועדת היגוי אשר הכינה תכנית פדגוגית מקיפה בהתאם ליעדים ולדגשים שבהחלטת הממשלה ועל בסיס התכניות והפעילויות שפעלו בתכנית החומש הקודמת והגישה אותה לאישור ועדת ההיגוי. התכנית כוללת יעדי תוצאה מדידים עבור החינוך הבדואי בנגב ובתוכם עלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מהלומדים בי"ב, ירידה בשיעור הלא לומדים בי"ב, צמצום הפער בין תלמידים בחינוך הערבי לתלמידים בחינוך הבדואי בנגב במבחני המיצ"ב וגידול בשיעור הסטודנטים הבדואים מבין שכבת הגיל הרלוונטית ועלייה במספר הסטודנטים הבדואים לתארים מתקדמים (וייסבלאי, 2017).
לאור מצב הנשירה במגזר הבדואי, בודקת העבודה את הגורמים לנשירת תלמידים מבתי הספר אצל צעירים בדואים . העבודה נחלקת לשני חלקים מרכזיים: החלק הראשון כולל סקירה ספרותית רחבה העוסקת בשאלת הנשירה, גורמים, דרכי טיפול ואחריות המורה. החלק השני של העבודה כולל מחקר איכותי שבדוק באמצעות ראיונות עם צעירים בדואים שנשרו מבתי הספר בעבר, את הגורמים לתפיסתם לנשירה עצמה, כמו גם לאופן שבו טיפלה המערכת בנשירה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
