תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סיכום הקורס משטר ופוליטיקה באפריקה

    מחיר: 45.00₪
    מספר מילים: 11840
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    סוג העבודה: סיכום קורס
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    משטר ופוליטיקה באפריקה

    תוכן עניינים

    פתיחה 2
    מהי מדינה? 2
    מאפייני המדינות באפריקה 2
    עד כמה המדינות המיובאות עברו אפריקניזציה? 4
    אתניות 5
    איך ממשלות באפריקה מתמודדות עם הבעיות של הריבוי האתני? 6
    מעמדות 6
    החיבור בין כלכלה לפוליטיקה 8
    המצב הכלכלי באפריקה 8
    חזן ושאו - הכלכלה הפוליטית של מזון באפריקה 9
    הכישלון הכלכלי ברוב יבשת אפריקה 10
    משטרים ניאו-פטרימוניאלים, ויחסי צבא ופוליטיקה 12
    פטרימוניאליזם וניאופטרימוניאליזם 12
    אלימות פוליטית ומלחמות פנימיות 15
    התפקיד הפוליטי של הצבא 15
    התערבות הצבא בפוליטיקה 15
    ילדים חיילים 16
    דמוקרטיה ודמוקרטיזציה 17
    דמוקרטיזציה וכלכלה 19
    סכסוכים והתפוררות 21
    סוגי סכסוכים עיקריים באפריקה 21
    סיום סכסוכים 22
    קריסת מדינות 23
    תהליך ההתפוררות 24
    תהליכי שיקום במדינה כושלת/מתפוררת 25
    מהו שיקום של מדינה שקרסה 25
    סיירה לאון כדוגמא 25

    פתיחה

    מהי מדינה?
    קבוצה של מוסדות בעלי ריבונות מוכרת, שתפקידם לייצר סדר בתחומים מסויימים ושחל על אנשים מסויימים. בנוסף, מונופול על הפעלה לגיטימית של כוח. כשיש לה שליטה על המרחב והאנשים יש לה ריבונות.

    התקופה הקולוניאלית היא תקופת מפתח בהיווצרות של היחסים בין עמים ובין איזורים בכל מדינה. אנחנו נוטים להסתכל על הריבוי האתני ולחשוב שהוא הסיבה לכל הסכסוכים, אך לא כך הדבר. למשל בניגריה סכסוכים היסטורייים מרים ביותר בין הצפון לדום, לאו דווקא בין הקבוצות האתניות. הסכסוכים של ימינו בניגריה נוטים להיות מתחים בין דתיים. הרבה מאוד עמים והרכבים חברתיים וזה מייצר הרבה מאוד אי-הסכמות וסכסוכים.
    הכפייה של המדינות על ריבוי עמים, תרבויות ומסורות פוליטיות, וקיבוע הגבולות האלה, בעצם הגבירו את החיכוך בין אותם עמים ולפעמים היחסים התפרצו לסכסוכים מאוד קשים.

    לקולוניאליזם היו שני כיווני השפעה מנוגדים - השפעות מאחדות והשפעות מפצלות.
    מצב אחד הוא יצר בסיס לשיתוף פעולה לשם המאבק נגדו, יצר שפה משותפת, זהויות לאומיות משותפות, זהויות דתיות חדשות (נצרות) ומכך גם חינוך וערכים משותפים, ועיור שהיווה בסיס למפגש ושיתוף פעולה בין אנשים שונים מרחבי המדינה. במסגרות האלה התחילו להקים תנועות משותפות, פוליטיות, כלכליות…
    במקביל, הקולוניאליזם עודד תחרות ומחלוקות. יצר מחלוקות וזרע שנאה בין העמים השונים והאיזורים השונים, בין שבמכוון ובין שכתוצר לוואי של המדיניות שלו. למשל הרמת הטוטסי על ההוטו ברואנדה. ובכלל, חלוקת משאבים באופן לא שווה - היו קבוצות או איזורים שקיבלו יותר חינוך, פיתוח ועבודה, ואיזורים שלא. חלוקת משאבים מודרניים לא שיוויונית. נוצרו פערים חברתיים כלכליים שחפפו או נתפסו כחופפים לפערים האתניים. השלטון העקיף של הבריטים גיבש כל עם בתוכו, ומכיוון שכל עם מתנהל בנפרד זה הרחיק ביניהם. הפרד ומשול.
    אלה כל הזמן נותנת את ניגריה כדוגמה לכל הפסקה הזו.
    אבל ההפרדות האלה לא התרחשו רק בגלל מזימה קולוניאלית אלא דם מעצמם. כשאנשים נהרו לערים מאיזורים ותרבויות שונות הם לא הבינו לאן הם הגיעו וחיפשו קודם כל אנשים הדוברים את שפתם ונוצר גיבוש של קבוצות בתוך הערים, שגם יצרו לעצמן שירותים שהקולוניאליזם לא נתן.
    גם המסורות השלטוניות השונות בין קבוצות תרמו להפרדה. קבוצה אחת עם שליט קבוע או קבוצה בה אין דבר כזה…

    כל זה יצר שסעים עמוקים שמשפיעים על המדינות עד היום. יש מאבקים מתמידים על השליטה, על אופי המדינה...............

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: