סיכום מעולה של הקורס לשון המקרא (מבוא ללשון מקראית)

סיכום הקורס לשון המקרא (מבוא לעברית מקראית)
תוכן עניינים
מוצאה של הלשון העברית 3
לשונות כנעניות 3
שמה של הלשון העברית 4
העברית והלשונות השמיות הצפון מערביות 4
הקורפוס: המקרא 4
לשון השירה העתיקה - מאפיינים 5
הקורפוס: כתובות עבריות עתיקות 5
הכתב העברי הקדום והכתב המרובע 6
חלוקת העברית המקראית לתקופות 6
עברית מקראית: קלאסית ומאוחרת 7
מאפיינים של העברית המקראית המאוחרת - דוגמאות 8
דיאלקטים אזוריים בעברית המקראית 8
ביקורת נוסח המקרא 9
נוסח המסורה 11
שיטות הניקוד השונות 12
טעמי המקרא 12
הערות המסורה, מסורה גדולה, מסורה קטנה ומסורה סופית 12
החלוקה לפרשיות, לפרקים ולפסוקים 12
מקבילות במקרא 13
חלוקה לתחומים ושאלות הקשורות בכתיב 13
שימושי ה-א' כאם קריאה במקרא 14
היווצרות אמות הקריאה 15
הכתיב במגילות מדבר יהודה (מאה 3 לפנה"ס - מאה 1 לספירה) 15
הערות המסורה : כתיב וקרי 16
תורת ההגה של העברית המקראית 16
מעתקי עיצורים משמית קדומה לעברית מקראית 17
מעתקי W ל-Y בראש מילה 17
כיווץ דו-תנועות ותלת-תנועות 18
התנועות, השוואים והחטפים 18
תורת הצורות של העברית המקראית 20
שמות 20
גזירה 20
מלעיליים סגוליים משורשים כפולים 21
מלעיליים סגוליים משורשים עו"י, לו"ע, ע"א, ל"א 21
משקלי שמות תואר 24
מין דקדוקי יחיד 24
מין דקדוקי רבים 25
הזוגי 26
היחסות 27
בנייני הפועל 28
הסביל הפנימי 28
שרידי בניינים נוספים 29
שימושי המשקלים 30
חוק ברת' 31
דרכי הפועל 32
מערכת התחיליות ומערכת הסופיות 32
גזרות 33
כינויי הגוף העצמאיים: יחיד 36
כינוי הגוף העצמאיים: רבים 37
כינויי גוף חבורים: נושא 37
כינויי הגוף החבורים: מושא וקניין 38
כינויי רמז 39
כינויי זיקה 39
שם המספר 40
ה"א המגמה 40
תארי פועל נוספים 41
חלקי דיבר אחרים בתפקיד אדברביאלי 42
המקור infinitive 43
המקור הנטוי: תצורה 43
שימושי המקור הנטוי 44
המקור המוחלט: תצורה 44
מעמד תחבירי 44
שימושי המקור המוחלט 45
אוצר מילים 45
מילים יחידאיות 45
מילים המצויות רק בשירה 45
מילים שאולות מלשונות שמיות 46
מילים שאולות מלשונות שאינן שמיות 46
משמעויות שאולות ומעתקי משמעות בהשפעת לשונות אחרות 47
שינוי משמעות בתוך לשון המקרא ובין לשון המקרא לתקופות מאוחרות יותר של הלשון העברית 47
תחביר 48
ה"א הידיעה 48
התאמת היידוע בין גרעין ולוואי 48
התאם במין ובמספר 49
המשפט השמני 49
משפטי ייחוד 49
משפטי זיקה 50

מוצאה של הלשון העברית
העברית היא לשון שמית או להג (דיאלקט) שמי אשר התפתח באזור הצפון מערבי של המזרח הקדום, בין נהר הירדן לים התיכון, במחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה. שמו של האזור שבו התפתחה העברית היה כנען. שמה של לשון קדומה יותר ששימשה באותו איזור ושממנה התפתחה הלשון העברית נזכר במקרא: שְֹפַת כְּנַעַן (ישעיהו יט 18):
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְֹפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה' צְבָאוֹת
לשונות שמיות  שמיות צפון-מערביות  לשונות כנעניות

לשונות כנעניות

כנענית במכתבי אלעמרנה (אמצע המאה ה-14 לפני הספירה לערך) מדובר בתעודות שמשקפות התכתבות בין מלכים באזור כנען וצפונה (לבנון, סוריה של היום) לבין מלך מצרים. המכתבים קטנים, עשויים מחימר ועליהם חרטו את האותיות ע"י כתב יתדות. המכתבים נמצאו במצרים, וככול הנראה............