השפעת שימוש בטכנולוגיה בהוראה על מוטיבציה, שיתוף פעולה, מסוגלות עצמית והישגים בקרב תלמידי בית-ספר יסודי במגזר הערבי
תוכן עניינים
1. מבוא 1
2. סקירת ספרות 4
2.1. שימוש בטכנולוגיה בחינוך 4
2.1.1. שילוב טכנולוגיה בהוראה 4
2.1.2. שילוב טכנולוגיה בהוראת מדעים 5
2.1.3. שילוב טכנולוגיה ואפקטיביות 6
2.1.4. אפקטיביות של תכניות תקשוב בעולם 6
2.1.5. מודל עלות-תועלת ויישומו בחינוך 7
2.2. שילוב טכנולוגיה בהוראה בישראל 9
2.2.1. שילוב טכנולוגיה בהוראה בישראל - מדיניות 9
2.2.2. שילוב טכנולוגיה במדעים בישראל 10
2.2.3. מחקרים על שילוב טכנולוגיה בישראל 10
2.2.4. אפקטיביות במחקרים בישראל 12
3. מתודולוגיה 13
3.1. שאלות מחקר 13
3.2. משתני המחקר 14
3.3. השערות המחקר 14
3.4. מערך המחקר ופרדיגמת המחקר 15
3.5. אוכלוסיית המחקר, המדגם והדגימה 15
3.6. כלי המחקר 16
3.6.1. שאלון מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים 16
3.6.2. תצפית מובנית לבדיקת שיתוף פעולה בקרב תלמידים 17
3.6.3. שאלון מסוגלות עצמית 17
3.6.4. מבחן הישגים במדעים 17
3.6.5. כלי לחישוב אפקטיביות 17
3.7. הליך 18
3.8. מתודה סטטיסטית 18
4. ממצאים 19
4.1. סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 19
4.2. בדיקת השערות 19
4.2.1. מוטיבציה 19
4.2.2. מסוגלות עצמית 20
4.2.3. הישגים 21
4.2.4. שיתוף פעולה בין התלמידים 21
4.3. אפקטיביות 23
5. דיון 24
5.1. דיון בממצאי המחקר 24
5.2. מסקנות 28
5.3. השלכות תיאורטיות 29
5.4. השלכות מעשיות 29
5.5. מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי 30
ביבליוגרפיה 31
נספח 1: שאלון מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים 37
נספח 2: תצפית מובנית לבדיקת שיתוף פעולה בקרב תלמידים 40
נספח 3: שאלון מסוגלות עצמית 41
נספח 4: מבחן הישגים במדעים 43
1. מבוא
משנות ה-80 של המאה ה-20 העולם המערבי החל לעבור מעידן התעשייה לעידן המידע, תהליך המכונה "מהפכת המידע". משאבי ידע החליפו משאבי טבע ויכולות ייצור ככוחות המניעים של הכלכלה והחברה, וחשיבות המידע והידע בכל תחומי החיים נהייתה מכרעת. (Resnick, 2002; Hrehová & Teplická, 2020 ).
שינויים אלו הובילו לתמורות ביעדיה של מערכת החינוך ובאסטרטגיות בהן היא נוקטת על מנן להשיגם. ההוראה עוברת מהוראה מסורתית של מסירת ידע ותרגול להוראה חדשנית שלטיפוח הבנה וחשיבה בסביבה מתוקשבת, בכדי להעניק לתלמידים את המיומנויות המתאימות למאה ה-21 (זוהר, 2011; Pedró, 2006). בהתאם לשינוי בתפיסת החינוך, מדינות רבות בעולם עושות שימוש בטכנולוגיית מידע בהוראה הן ככלי לשיפור הישגי התלמידים והן כמטרה בפני עצמה – להקנות לתלמידים אוריינות דיגיטלית (Livingstone, 2012). מדינת ישראל משקיעה משאבים לא מבוטלים בשילוב טכנולוגיה בהוראה בכלל (Soleman & Danaiata, 2018 ; רימון, 2012) ובייחוד בתכניות התקשוב במקצועות המדע (Nir, Ben-David, Bogler & Zohar, 2016), כמו מדינות רבות בעולם המשקיעות משאבים בהיקפים גדולים בתכניות שילוב של טכנולוגית מידע בחינוך (Cuban, 2003; De Witte & Rogge, 2014; Lim, Zhao, Tondeur, Chai & Tsai, 2013; Livingstone, 2012; Spiezia, 2011).
לצד ההישגים אשר תכניות התקשוב נועדו לשפר (Nwosu, John, Izang & Akorede, 2018; Kruger, 2018; Gómez-García, Soto-Varela, Morón-Marchena & del Pino-Espejo, 2020), מחקרים מצביעים על קשר בין שימוש בטכנולוגיה בהוראה לבין מוטיבציה (Ratminingsih, Mahadewi & Divayana, 2018; Turan & Göktaş, 2018), מסוגלות עצמית (Akturk & Ozturk, 2019; Hatlevik, Throndsen, Loi & Gudmundsdottir, 2018), ושיתוף פעולה (Ananya & Nabila, 2020). ממצאים אלו ישמשו להשערות אשר בבסיס המחקר.
לעבודה זו שתי מטרות: (א) לבחון את מידת האפקטיביות של תכנית התקשוב המיושמת במסגרת שיעורי המדעים בכיתות ה' במגזר הערבי (מוטיבציה, שיתוף פעולה, מסוגלות עצמית והישגים) (ב) להשוות את תכנית התקשוב לתכניות אחרות עבור תלמידים הלומדים בכיתות ה' במגזר הערבי בישראל. שאלת המחקר היא: מהי מידת האפקטיביות של תכנית התקשוב המיושמת במסגרת שיעורי המדעים בכיתות ה' במגזר הערבי על המוטיבציה, שיתוף הפעולה, המסוגלות עצמית וההישגים של התלמידים?
מחקר זה מנתח את השפעת תכנית התקשוב המיושמת במסגרת שיעורי המדעים בכיתות ה' במגזר הערבי על המוטיבציה, שיתוף הפעולה, המסוגלות עצמית וההישגים של התלמידים. שאלות המחקר נבדקו באמצעות מחקר כמותי שהתבסס על השוואה בין כיתות ששילבו טכנולוגיה בהוראה לבין כיתות שלא שילבו.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
