מחקר על טבעו וסיבותיו של עושר העמים
אדם סמית
מבוא ותוכנית החיבור (עמ' 6)
ספר ראשון: על הסיבות לשיפור בכוחות הייצור של העבודה, ועל הסדר שלפיו מתחלקת תוצרתה באורח טבעי בין מעמדות העם השונים
ספר שני: על טבעו של ההון, על הצטברותו ועל השימוש בו
ספר שלישי: על ההתקדמות השונה של השפע אצל אומות שונות
ספר רביעי: על שיטות של כלכלה מדינית
ספר חמישי: על הכנסת הריבון או המדינה
העבודה השנתית של כל אומה היא הקרן שממנה היא שואבת מלכתחילה את כל צורכי החיים ונוחיותיו שהיא צורכת מדי שנה. אלה מורכבים תמיד או מן התוצרת הישירה של אותה עבודה, או ממה שנרכש בעזרת תוצרת זו מאומות אחרות.
לפיכך, ככל שהתוצרת הזו, או מה שנרכש בעזרתה, עומדת ביחס גדול או קטן יותר למספר האנשים שאמורים לצרוך אותה, כך תהיה האומה מסופקת טוב יותר או פחות בכל צורכי החיים ונוחיותיו שהיא נזקקת להם.
אלא שיחס זה נקבע בכל אומה בשתי נסיבות שונות: ראשית, במידת המיומנות, הזריזות ושיקול הדעת שבהם מופעלת עבודתה בדרך כלל; ושנית, ביחס שבין מספר המועסקים בעבודה מועילה לבין מספר אלה שאינם מועסקים בה. יהיו אשר יהיו הקרקע, האקלים או שטח הטריטוריה של אומה כלשהי, שפעו או דלותו של האספקה השנתית שלה תלויים, בנסיבות הנתונות, בשתי הנסיבות הללו.
נדמה גם ששפעה או דלותה של אספקה זו תלויים בראשונה מבין שתי הנסיבות יותר מאשר בשנייה. בקרב אומות הפרא של ציידים ודייגים, כל אדם המסוגל לעבוד מועסק במידה זו או אחרת בעבודה מועילה, ומשתדל כמיטב יכולתו לספק את צורכי החיים ונוחיותיו לעצמו ולאותם בני משפחתו או שבטו שהם זקנים מדי, צעירים מדי או חלושים מדי מכדי לצאת לציד ולדיג. ואולם אומות אלה עניות כל כך עד שמחמת מחסור גרידא הן נאלצות תכופות, או לפחות סבורות שהן נאלצות, להמית לעתים במו ידיהן את תינוקותיהן, את זקניהן ואת חוליהן הממושכים, ולעתים לנטוש אותם למות ברעב או להיטרף בידי חיות טרף. לעומת זאת, בקרב אומות מתורבתות ומשגשגות, אף שמספר רב של בני אדם אינם עובדים כלל, ורבים מהם צורכים את תוצרתה של עבודה גדולה פי עשרה, ולא אחת פי מאה, מזו של רוב העובדים, בכל זאת תוצרתה של כלל העבודה בחברה גדולה כל כך עד שכולם מסופקים לעתים קרובות בשפע; ופועל, אפילו מן המעמד הנמוך והעני ביותר, אם הוא חסכן וחרוץ, עשוי ליהנות ממנה גדולה יותר של צורכי החיים ונוחיותיו משיכול אדם פרא כלשהו להשיג.
הסיבות לשיפור זה בכוחות הייצור של העבודה, והסדר שלפיו מתחלקת תוצרתה באופן טבעי בין המעמדות והמצבים השונים של בני האדם בחברה, הם נושאו של הספר הראשון במחקר זה.
יהיה אשר יהיה מצבם בפועל של המיומנות, הזריזות ושיקול הדעת שבהם מופעלת העבודה באומה כלשהי, שפעה או דלותה של האספקה השנתית שלה תלויים, כל עוד נמשך אותו מצב, ביחס שבין מספר המועסקים מדי שנה בעבודה מועילה לבין מספר אלה שאינם מועסקים בה. מספרם של העובדים המועילים והיצרניים, כפי שיתברר בהמשך, עומד בכל מקום ביחס לכמות מלאי ההון המושקעת בהעסקתם ולדרך המסוימת שבה היא מושקעת. הספר השני עוסק אפוא בטיבו של מלאי ההון, באופן שבו הוא נצבר בהדרגה, ובכמויות העבודה השונות שהוא מניע, בהתאם לדרכים השונות שבהן הוא מושקע.
אומות שהתקדמו במידה סבירה במיומנות, בזריזות ובשיקול הדעת שבהפעלת העבודה נקטו תוכניות שונות מאוד בניהולה או בהכוונתה הכללית, ולא כל התוכניות הללו היו נוחות במידה שווה להגדלת תוצרתה. מדיניותן של אומות אחדות עודדה במידה יוצאת דופן את התעשייה של הכפר, ומדיניותן של אחרות את התעשייה של הערים. כמעט שום אומה לא נהגה בשוויון ובחוסר משוא פנים בכל סוג של תעשייה. מאז נפילתה של האימפריה הרומית הייתה מדיניותה של אירופה נוחה יותר לאומנויות, למלאכה ולמסחר, שהם התעשייה של הערים, מאשר לחקלאות, שהיא התעשייה של הכפר. הנסיבות שנראה כי הביאו את המדיניות הזו וביססו אותה מוסברות בספר השלישי.
אף שתוכניות שונות אלה הונהגו אולי בראשונה מתוך האינטרסים הפרטיים והדעות הקדומות של מעמדות מסוימים של בני אדם, בלי כל התחשבות בהשלכותיהן על רווחתה הכללית של החברה ובלי לצפות אותן מראש, בכל זאת הן הולידו תיאוריות שונות מאוד של כלכלה מדינית. אחדות מהן מאדירות את חשיבותה של התעשייה המתנהלת בערים, ואחרות את זו של התעשייה המתנהלת בכפר. לתיאוריות הללו הייתה השפעה ניכרת לא רק על דעותיהם של אנשי מדע, אלא גם על התנהלותם הציבורית של נסיכים ושל מדינות ריבוניות. השתדלתי בספר הרביעי להסביר במלואן ובבהירות הרבה ביותר שאני מסוגל לה את התיאוריות השונות הללו ואת ההשפעות העיקריות שחוללו בתקופות ובאומות שונות.
להסביר במה התבטאה ההכנסה של המון העם, או מה היה טיבן של אותן קרנות שסיפקו בתקופות ובאומות שונות את צריכתו השנתית, זו מטרתם של ארבעת הספרים הראשונים. הספר החמישי והאחרון עוסק בהכנסתו של הריבון, או של המדינה. בספר זה השתדלתי להראות, ראשית, מהן ההוצאות ההכרחיות של הריבון או של המדינה; אילו מן ההוצאות הללו ראוי שיכוסו מתרומתה הכללית של החברה כולה, ואילו מהן רק מתרומתו של חלק מסוים ממנה או של חברים מסוימים בה; שנית, מהן השיטות השונות שבאמצעותן אפשר לגרום לחברה כולה לתרום לכיסוי ההוצאות המוטלות על החברה כולה, ומהם היתרונות והחסרונות העיקריים של כל אחת מן השיטות הללו; ושלישית ואחרון, מהם הטעמים והסיבות שהניעו כמעט את כל הממשלות המודרניות למשכן חלק מהכנסה זו או ליטול חובות, ומה היו השפעותיהם של חובות אלה על העושר הריאלי, כלומר על התוצרת השנתית של הקרקע ושל העבודה בחברה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
