עיון דיאכרוני בשיריה של דליה רביקוביץ – המאוחרים והמקודמים

עיון דיאכרוני בשיריה של דליה רביקוביץ - המאוחרים והמקודמים

תוכן עניינים

הקדמה 2
חלק א' 3
מבוא 3
המשוררת 4
רקע תיאורטי 5
שירה ויצירה של דליה רביקוביץ' – מאפיינים לשוניים וסגנוניים 5
השירה המוקדמת 5
השירה המאוחרת 6
הביקורת על שירתה של רביקוביץ 8
חלק ב' – ניתוח היצירות 10
ניתוח השירה המוקדמת 10
ניתוח השירה המאוחרת 14
חלק ג' - סיכום 18
ביבליוגרפיה 20
נספחים 22

הקדמה
המשוררת והסופרת דליה רביקוביץ נולדה בשנת 1936 ברמת גן, והיא נחשבת לאחת הסופרות החשובות ביותר בשירה הישראלית בעידן החדש. רביקוביץ פרסמה מספר רב של ספרי שירה וספרי ילדים, כאשר הראשון שבהם היה "אהבת תפוח הזהב" שגם היה זה שפרסם אותה. במהלך השנים שינתה רביקוביץ את סגנון כתיבתה ועל כך זכתה ללא מעט ביקורות בין אם חיוביות ובין אם שליליות. יחד עם זאת, ניתן לזהות מפנה בסגנון כתיבתה שהחל לקראת סוף שנות השבעים של המאה העשרים, יש הקושרים זאת להולדת בנה עדו בשנת 1978 ויש הקושרים זאת לתהליכים חברתיים בחברה הישראלית כמו מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה הראשונה. על כן, לא ניתן להתעלם מההבדלים בסגנונות הכתיבה בין התקופות, התקופה המוקדמת לתקופה המאוחרת שמתחילה כאמור בסוף שנות השבעים ועד למותה של רביקוביץ בשנת 2005 בביתה שבתל אביב.

חלק א'
מבוא
עבודה זו בדקה את שירתה המאוחרת והמוקדמת של דליה רביקוביץ בהיבטים לשוניים (תחבירית, מורפולוגית ולקסיקאלית). שאלת המחקר בעבודה זו הייתה, האם קיים הבדל בין השירה המוקדמת לבין השירה המאוחרת של דליה רביקוביץ בהבדלים לקסיקליים, מורפולוגיים ותחביריים. השערת המחקר הייתה, כי יימצא הבדל מבחינה לשונית (תחבירית, מורפולוגית ולקסיקלית) בין השירה המוקדמת של רביקוביץ לבין השירה המאוחרת שלה.
על מנת שניתן יהיה לנתח את השירים ולבדוק האם ניתן לבסס את השערת המחקר, נבחרו 10 שירים שונים, 5 מהתקופה המוקדמת (מתוך: "אהבת תפוח הזהב", "חורף קשה" ו"תהום קורא") ו-5 שירים מהתקופה המאוחרת של רביקוביץ ("אהבה אמיתית" ו"אמא עם ילד". הניתוח התבסס על שלושה פרמטרים מרכזיים: תחביר, לקסיקאליות ומורפולוגיה. השירים שנבחרו נותחו באופן לשוני בלבד, כמעט ללא התייחסות לטקסט מבחינה ספרותית, כלומר נעשתה הפרדה בין הניתוח הספרותי של השירים על המשמעויות שלהם, לבין הניתוח הלשוני והטקסט עצמו.
הממצאים המרכזיים שעולים בעבודה מצביעים על כך, כי ההבדל המהותי ביותר בין שתי התקופות בהקשר של סגנון הכתיבה ניתן למצוא מהיבטים לקסיקאליים, כאשר בכתיבה המוקדמת נעשה שימוש רב וכמעט מוחלט בכתיבה תנכ"ית/מקראית/חז"לית בעוד שבכתיבה המאוחרת כמעט ולא נעשה שימוש בטקסטים מסוג אלו. ראוי לציין כי קשה לקשור בין הולדת בנה עדו לבין השינוי בסגנון הכתיבה, מכיוון שבשנות השמונים היא נחשפה כמו רבים בציבור הישראלי לשני אירועים משמעותיים בדמות מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה הראשונה, כאשר שני האירועים הללו השפיעו במידה רבה על הכתיבה שלה שהפכה אנטי ממסדית, ביקורתית מאוד ובעיקר פוליטית. המסקנה המרכזית א כן, שקיים הבדל בסגנון הלקסיקאלי בין התקופה המוקדמת למאוחרת בעיקר בהקשרים של שימושים בכתבי תנ"ך ומקרא, כאשר מבחינה תחבירית ומורפולוגית, לא נמצא הבדל מהותי, אם כי קיים שוני קל בין שתי התקופות.