מגישה:
המרצה:
מבוא........................................................................................................עמ' 3
בית משפט לנוער וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)..............................עמ' 4
השיקולים להרשעה או אי הרשעת נאשם קטין...............................................עמ' 8
שיקולי ענישת קטינים................................................................................עמ' 11
דרכי טיפול כתחליף לענישה........................................................................עמ' 20
משפט משווה.............................................................................................עמ' 24
סיכום ומסקנות.........................................................................................עמ' 26
ביבליוגרפיה...............................................................................................עמ' 28
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער שפיטה"), עוסק בעניינם של קטינים המואשמים בפלילים. לקטינים ישנו מעמד משפטי מיוחד אשר לעיתים עשוי להתפרש כייחוס מופחת של אחריות פלילית לקטינים לעומת מבוגרים . נהוג לחשוב כי קטינים אינם מבינים תמיד את ההשלכות של מעשיהם ואין להם גיבוש נורמטיבי למעשיהם. לכן ראה המחוקק צורך ליתן להם משקל שונה בעת קביעת עונשם בהליך פלילי. חוק הנוער מקנה לבית המשפט לנוער את הסמכות הרחבה לקבוע כי על אף שנקבע כי הקטין נאשם בביצוע העבירה, לא להרשיעו ולהטיל עליו דרכי טיפול . חוק זה נותן משקל מכריע לאפיק השיקום-טיפול של הקטין על פני ענישה.
עניינם של קטינים נדון בבית משפט ספציפי לנוער וזאת בשל מעמדם המשפטי המיוחד. בבואו של בית המשפט לגזור את דינו של הקטין הנאשם עומדים לנגד עיניו שיקולים רבים הכוללים בין היתר את השפעת העונש על הנאשם וכן את סיכויי השיקום בעניינו . לאור גילם של הקטינים אשר ביצעו עבירות פליליות. לרוב בית המשפט אינו ימהר להרשיע את הקטין בטרם הפך "כל אבן" כדי למצות את האפיק השיקומי. על אף האמור, פעמים רבות בית המשפט יציין בהחלטתו כי קטינות אינה מהווה חסינות והיא אינה תעודת ביטוח כנגד הרשעה ואף תינתן ענישה מחמירה במקרים המתאימים. בית המשפט בבואו לדון קטין נותן משקל מאוזן לכלל האינטרסים הנדרשים במלאכת זו של בית משפט לנוער. על כן, לא אחת ימצא שיש להחמיר בעבירות חמורות כמו עברות מין ועברות של גרימת נזק לגופו של אדם וכיו"ב. אולם, אין די בסוג העבירה, אלא יש לשקול היטב את מעשה העבירה ונסיבותיה.
הרשעה בבית משפט לנוער, מבטאת עמדה עקרונית וערכית ביחס לעבירה שבוצעה. אי הרשעת נאשם עלולה להעביר מסר בלתי ראוי שאין בו די. נקודת המוצא לצורך הדיון שלפנינו היא ההסדר הקבוע בסעיפים 21 ו-24 לחוק הנוער. על פי הקבוע בסעיפים אלו, על בית המשפט לנוער להכריע בשלב הראשון האם הקטין ביצע את העבירות המיוחסות לו, ורק בשלב הבא לבחון האם יש להרשיעו בדינו. כאשר נדרש בית המשפט לדון באי-הרשעת נאשם קטין, נקודת האיזון משתנה, ויש ליתן משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות ובכלל זה גילו, הנזק הצפוי לו מהרשעתו, וסיכויי שיקומו, על פני האינטרס הציבורי שבהרשעתו.
במסגרת עבודה זו אעמוד על הרשעת קטינים בפלילים בבית משפט לנוער, שיקולי הענישה, ומה האפשרויות העומדות בפני בית המשפט על מנת לבוא בחשבון עם קטין נאשם בניסיון להשיבו למסלול חיים תקין בעתיד.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
