מטלת מנחה – 11ממ"ן חובה
הקורס: – 10437מבוא למינהל וניהול ציבורי
חומר הלימוד למטלה: פרק 1
מספר השאלות: 3משקל המטלה: נ 10קודות
סמסטר: א 2020מועד אחרון להגשה: 22.11.2019
בממ"ן זה שלוש שאלות. לצד כל שאלה כתובה מסגרת המקום המרבית המוקצבת לה. החלקים
שיחרגו ממסגרת המקום הקצובה לא יבדקו.
קראו את הכתבה 1שלהלן וכתבות אחרות בנושא 2וענו על השאלות שאחרי הכתבה.
האם הגיע הזמן לבטל את סל התרופות?
הלל גרשוני | 01/01/2018
המימון הממשלתי מייקר את מחירי התרופות, ולא פלא שמי שמנהל לובי מקיף להגדלת הסל הן חברות
התרופות עצמן
ועדת סל התרופות “)סל שירותי הבריאות” בשמה הרשמי( התכנסה בשבוע שעבר ופרסמה את החלטותיה
לתוספת השנתית לתרופות וטכנולוגיות רפואיות. כך התבשרנו שרבע מהתקציב שנוסף הוקצה ל- 128חולים,
שנותרו ילדים מחוץ לסל התרופות, ששר האוצר כחלון נחנק מדמעות והחליט להעביר תקציב שיציל ממוות ילדים
חולים ב-) SMAעל חשבון מי – לא נמסר(, ושמתברר כי באורח פלא בחלק מהתרופות שהוקצה להן תקציב כלל
לא נעשה שימוש, אבל התקציב עדיין מוזרם.
הדיונים הרגשיים סחטו את מיטב המיץ של התקשורת הפונה אל לבו של הציבור, אבל דבר אחד כלל לא עלה
על השולחן: האם קיומו של סל התרופות מוצדק בכלל?
כמובן, עצם העלאת השאלה הזו מקוממת ומהווה ממש כפירה בעיקר. כיצד ניתן לטעון משהו נגד סל התרופות?
הרי תרופות מצילות חיים, ולכן תקציב לתרופות זה הדבר הכי חשוב עלי אדמות. ברור שצריך להגדיל את
התקציב, כמה שיותר, וגם אז זה לא מספיק. אבל לבטל את הסל? האם יצאתי מדעתי? האם אני שונא אדם
מרושע?
אבל כדאי בכל זאת להקדיש לנושא מחשבה נוספת. תקציב סל התרופות הוא כ- 45מיליארד שקלים. הסכום
1מקור: הלל גרשוני ) ,(1/1/18האם הגיע הזמן לבטל את סל התרופות?, מידה, נצפה: .17/5/18
ר' כתבות שונות שהתפרסמו בנוגע למחאת הנכים )למשל בגוגל חדשות או בארכיון החדשות של וואלה.(12
הזה כל כך בלתי נתפס, שכדאי לכתוב אותו באופן מלא. הנה כך: 45,000,000,000שקלים חדשים. התקציב
מגיע בחלקו ממס הבריאות ובחלקו מתקציב המדינה )כלומר ממסים אחרים(. הוא לא נופל מהשמיים אלא מגיע
מהכיס שלי ושלכם. כעת, הבה נחלק את הכסף בחזרה. בישראל ישנם כ- 2.5מיליון משקי בית. כל אחד ואחד
ממשקי הבית משלם אם כן בממוצע 18אלף שקלים בשנה, או 1,500שקלים בחודש – רק על סל התרופות.
כעת דמיינו סוכן ביטוח שמתקשר אליכם. “שלום, אני מדבר עם משפחת לוי? כן, מדבר יוסי מחברת ‘יעלה כמה
שיעלה’. אני רוצה להציע לכם ביטוח בריאות בסיסי. אם תרצו כיסוי מורחב יותר, קרוב לוודאי שתצטרכו להוסיף
עוד כמה מאות שקלים. ביטוח בסיסי אתם רוצים? בסדר. יש לנו כרגע מחיר מבצע, במיוחד בשבילכם. אני לא
יכול להבטיח לכם כיסוי מכל מה שאתם עלולים לחלות בו, אבל מדי שנה אנחנו מעלים קצת את הפרמיה ומוסיפים
קצת לתקציב. במקרה שתחלו חלילה, יש לנו ועדה שקובעת אם אתם תהיו בני המזל שתזכו בכיסוי או לא. אנחנו
לא מתחייבים לכלום כמובן. אז המחיר הוא מחיר מבצע, כמו שאמרתי: 1,500שקל לחודש בלבד. הלו? הלו?
משפחת לוי?”
בזכות הדוד מאמריקה
רגע רגע, בוודאי תמחו עכשיו: סל התרופות אינו רק ביטוח! הוא גם ערבות הדדית, רשת ביטחון, סולידריות,
עזרה לזולת. אנחנו לא רוצים שאחינו למדינה יסבלו אם איתרע מזלם והם לקו במחלה חשוכת מרפא. אנחנו
רוצים לעזור להם, דרך תקציב המדינה. למה לא?
צודקים. ערבות הדדית זה חשוב. אבל רגע, אם אתם חושבים שזה חשוב – וכל הציבור חושב שזה חשוב – למה
שלא תיקחו את 1,500השקלים האלה ותתרמו אותם בעצמכם לקרנות צדקה עבור חולים במצוקה, לפי
בחירתכם? הרי גם היום, לאחר כל המימון האדיר הזה של שירותי בריאות בידי המדינה, עדיין רוב האנשים
עושים ביטוחי בריאות משלימים, ועדיין קיימים ארגוני סיוע לחולים )כמו יד שרה, יד אליעזר וידיים נוספות(,
שבלעדיהם חייהם לא היו חיים. מדוע אתם צריכים שהכסף יילקח מכם בכוח ויינתן בלי לשאול אתכם, במקום
שאתם תדאגו בעצמכם לאותה סולידריות וערבות הדדית, על ידי תרומה ישירה לארגוני סיוע או לקמפיינים לגיוס
כספים בהדסטארט ודומיהם?
וכאן שוב יטען הטוען: החישוב שעשית מוטעה. המס אינו נגבה באופן שוויוני – העשירים משלמים יותר, ולכן לא
מדובר ב- 1,500שקל לכל משפחה. הרי זה ממוצע בלבד!
זה נכון כמובן. העשירון העליון משלם יותר מס מאשר מעמד הביניים, ומעמד הביניים משלם יותר מס מהעשירונים
התחתונים. אבל זה נכון בדיוק גם לגבי צדקה. אנשים תורמים צדקה ביחס להון שיש להם. אם הם עניים, הם
יתרמו מעט לצדקה אם בכלל. אם יש להם יותר כסף, הם יתרמו יותר. ועשירים מופלגים – הם תורמים כמויות
בלתי נתפסות של כסף. שאלו את מרק צוקרברג, שהקים קרן צדקה עם % 99ממניות פייסבוק שבידו, ובה בין
השאר תוכניות שאפתניות לריפוי ומניעת מחלות עתידיות. שאלו את ביל גייטס, שהקרן שהקים תרמה עשרות
מיליארדי דולרים למוסדות חינוך ומרכז רפואי.
לאחרונה ביליתי לא מעט זמן במסדרונות בית החולים שערי צדק, לרגל הולדת בתי שתחיה. לוחות ההוקרה על
הקירות והשמות המונצחים באגפים השונים, מספרים סיפור אחד ברור: בלי התורמים – רובם המוחלט מארצות
הברית – בית החולים לא היה נראה כפי שהוא נראה. לא בית החולים הזה, ולא אף בית חולים בארץ, לא היה
מתקדם ומציל חיים כפי שהוא היום לולא התרומות האדירות.
בלי התורמים מאמריקה היו לנו בתי חולים ממשלתיים אפרפרים עם רפואה סבירה, ציוד סביר וצוות סביר במקרה
הטוב. בזכות כל הפילנתרופים הללו, שחיים במדינה שפחות נוטה לשתות בקשית את כספי העשירים, יש לנו
בתי חולים מתקדמים וציוד מתקדם ויעיל. תארו לעצמכם מה היה המצב לו גם בישראל הייתה המדינה משאירה13
לעשירים את הונם ונותנת להם להקים קרנות צדקה ופילנתרופיה. איזו מעצמת פילנתרופיה הייתה ישראל יכולה
להיות! במקום זאת אנחנו נשענים על כספיו של הדוד מאמריקה, בעוד אנחנו עצמנו מתנהלים באופן חצי-סובייטי.
זה לא הקפיטליזם, זו הפוליטיקה
תאמרו: מה הנזק בכך שסל הבריאות ממומן ומשולם דרך המדינה ולא ישירות בידי האזרחים? סוף סוף אנחנו
מסכימים לשלם את ה- 1,500שקלים האלה בחודש לסל הבריאות, והיינו מוציאים את הסכום הזה על ביטוח
בריאות ועל סולידריות גם בלי שהיו כופים אותנו. מה רע בכך שמי שעושה זאת הוא גוף שנקרא לו “המדינה?”
ובכן, יש בקונספט הזה בעיות רבות. אחת מהן היא שעצם קיומו של סל הבריאות מייקר משמעותית את התרופות.
רק לאחרונה פורסם כי התרופה ‘קסנבילוקס’, ש- 50חולים בישראל צורכים אותה, נרשמה סוף סוף בארץ, אך
לקראת הכנסתה לסל התרופות זינק מחירה מ- 40אלף שקלים ללא פחות מ- 543אלף שקלים בשנה לכל מטופל.
העיתונאים והמגיבים מיהרו להאשים את “תאוות הבצע” של החברות הקפיטליסטיות ואת הקפיטליזם בכללו, אך
מובן שהכיוון הוא שגוי. בקפיטליזם תאוות הבצע מתועלת לכיוון הורדת המחיר לצרכנים, כדי שהם יקנו את
המוצר. מדוע כאן תאוות הבצע – הקיימת אצל כל בני האנוש בכל השיטות הכלכליות – גרמה דווקא להקפצה
של המחיר? לא הקפיטליזם הוא שגרם לכך אלא קיומו של סל התרופות, או במילים אחרות מעורבות של
הפוליטיקה והפקידות בהון. כשחברת התרופות יודעת שוועדת הסל תבלע את התרופה כמעט כל מחיר, היא
יכולה להעלות את המחיר בלי שיהיה לה אכפת. ומי נפגע? החולים, שהכסף לעזור להם נגמר פתאום הרבה
יותר מהר.
לא מאמינים לי? תשאלו את טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות. בכתבה של
רוני לינדר-גנץ מנתה מורגנשטיין שלוש סיבות לעלות הגבוהה של התרופות – ושתיים מתוכן הן תוצאה של
המימון הציבורי:
“ראשית, הרשויות בכל העולם מממנות את זה. אנחנו בישראל לא המטורפים היחידים. כל עוד מישהו מוכן לשלם – יהיה מי שמוכן
לקחת את הכסף. שנית, אנחנו משלמים את עלות הפחד ולא את העלות האמיתית. מישהו עושה חישוב של כמה אתה מוכן לשלם
כדי לא למות, להתאשפז, לסבול. וזה מתומחר. שלישית, שיטת התמחור של ציטוט מחירים בעולם )מדינות קובעות מחירי תרופות
לפי ממוצע מחירים של מדינות אחרות; רל”ג( גורמת לכך שחברות התרופות לא רוצות להוריד מחיר באף מדינה – כי זה משפיע
על כלל השווקים.”
‘קסנבילוקס’ איננה התרופה היחידה שהתייקרה לקראת הכנסתה לסל. ספי קרופסקי ב’כלכליסט’ מביא נתונים
רבים המצביעים על מגמה ברורה: מחירי התרופות הנכנסות לסל הולכות ומתייקרות. כך למשל, מחיר הטיפול
לשנה בסרטן שד אנדוקריני עלה מ־ 4,000שקל ל־ 11אלף, ואז ל־ 123אלף, ולבסוף ל־ 155אלף שקל. “גם אם
נניח שהטכנולוגיות השתפרו פלאים, מדובר בפער עצום”, אומר קרופסקי, ובצדק. פלא שמי שמנהל לוביזם עיקש
ומקיף להגדלת סל התרופות הן חברות התרופות עצמן, המשתמשות בסיפורים נוגעים ללב של חולים קשים כדי
להכניס את התרופות שלהן לסל?
הקונספט כשל
ביטולו של סל התרופות והחזרת הכסף לציבור יוכל להוות חסם מול אותה התייקרות מטורפת. כאשר חברות
התרופות תצטרכנה לנהל משא ומתן מול אנשים שהכסף הוא אכן שלהם – הן תיאלצנה לחשוב שוב האם לייקר
את התרופה או שמא להוזיל אותה.
כאן יבוא הטוען ויטען שזהו קונספט כושל, שכן בארה”ב, שבה הרפואה מופרטת, היא גם יקרה מאוד ואינה נגישה
לרבים. אך הטענה הזו, הפופולרית מאוד, נגועה בחוסר היכרות עם הסיבות לבעיות בארצות הברית. ראשית יש
לומר שהרפואה בארה”ב היא ברמה גבוהה יותר מבשאר העולם; אם אנשים צריכים טיפול רפואי מיוחד הם טסים14
לארה”ב, ולא מארה”ב. מניע הרווח, המאופשר יותר בשוק האמריקני, מספק תוצאות של טיפולים רפואיים ברמה
שאין דומה לה בעולם. זו אגב אחת הסיבות להוצאה הגבוהה בשוק האמריקני על בריאות, כפי שציין פרופ’ סטיב
הורביץ – אם יש יותר טיפולים, יש יותר הוצאה. במדינה שבה לא קיימים טיפולים שכאלה, גם לא יוציאו כסף
עליהם. אנשים סתם ימותו.
שנית, ארה”ב אינה גן עדן של שוק חופשי. על חברות הביטוח יש רגולציה כבדה מאוד המייקרת את
ביטוחי הבריאות בלא סיבה של ממש, ובעיה אקוטית וחמורה במיוחד היא שהמדינה מכירה בהוצאת המעסיק
על ביטוח בריאות כהוצאה מוכרת. הדבר הזה מושך כל מעסיק להפנות חלק מהמשכורת לתשלום דרך ביטוח
בריאות, יוצר אינפלציה בשוק הבריאות ומותיר את כל האנשים שאינם מועסקים עם ביטוחי בריאות מאמירים.
וכאשר אובמה-קייר הגיעה ויצרה עוד אינפלציה של ביטוחים, מחירי ביטוח הבריאות זינקו עוד יותר.
אבל האם לא בשביל זה הקמנו את המדינה, בשביל ערבות הדדית המתבטאת בסל התרופות? לא, ממש לא.
ערבות הדדית וביטוחים שכאלה היו קיימים אצלנו עוד לפני קום המדינה. קופת חולים הוקמה למעשה כקרן של
ערבות הדדית של הסתדרות העובדים, וקופות חולים אחרות הוקמו במסגרות נוספות. קרנות של ערבות הדדית
היו קיימות ותוססות, ועזרו לחולים במצוקה. וכיוון שגם היום יש אינספור חולים הנזקקים לתרומות ולסיוע פרטי,
ניתן כבר לומר שהקונספט של הלאמת הבריאות, שהחל במאה העשרים, כשל לחלוטין.
יש להחזיר את ביטוחי הבריאות האישיים ואת הערבות ההדדית, הסולידריות והחמלה לידיים פרטיות. רק כך
נוכל להוזיל את מחירי הבריאות, לאפשר תחרות בריאה בין יזמים על שיפור הבריאות שלנו תוך צמצום המחיר
שאנחנו משלמים. זאת אפשר יהיה לעשות רק אם נבטל את מעורבות המדינה בבריאות שלנו. ביטול סל
התרופות, והחזרת 18אלף שקלים בשנה לידיו של כל אזרח, יהיו הצעד הראשון.
)נ 15ק(' א. הגדירו את התפישות "ליברליזם," "סוציאליזם" ו- "סוציאל-דמוקרטיה."
)נ 10ק(' ב. איזה מבין התפישות שהגדרתם בסעיף א' מתיישבת עם עמדתה של מדינת
ישראל בנושאים סל התרופות )ליברליזם, סוציאליזם או סוציאל-
דמוקרטיה?( הסבירו ונמקו.
)נ 10ק(' ג. בהנחה שממשלת ישראל תבטל את סל התרופות לחלוטין, האם תשתנה
תשובתכם לסעיף ב' ואם כן כיצד? הסבירו ונמקו.
)נ 5ק(' א. הגדירו את המונח "מינהל ציבורי."
)נ 30ק(' ב. ערכו השוואה בין מינהל ציבורי ובין מינהל עסקי. בהשוואה הציגו שלוש
נקודות דימיון ושלושה הבדלים.
את שאלה זו יש לבצע באתר הקורס. השאלה היא מעין "בוחן" הכולל 5שאלות אמריקאיות.
המשקל של כל שאלה בבוחן נ 6קודות. חובה לענות על כל השאלות.
משך הזמן המוקצב למענה על הבוחן הוא עד 60דקות.
לרשותכם שני ניסיונות בלבד כדי לענות על השאלות בבוחן )משך כל ניסיון עד 60דקות(. שימו לב
שהשאלות בניסיון השני עשויות להיות שונות. אין חובה לנסות לענות פעמיים. אם תבחרו לענות
על שני שאלונים הציון אותו תקבלו יהיה הגבוה מבין השניים.
לאחר סיום הבוחן עליכם ללחוץ על הכפתור "הגש הכל וסיים" המצוי בתחתית הדף.
לתשומת לבכם!
לא ניתן לנסות לענות על הבוחן יותר מפעמיים.
כל כניסה לבוחן נחשבת לניסיון מענה.
לכן, אל תכנסו לבוחן כדי לבדוק "איך זה עובד," או מכל סיבה אחרת.
בקשות לניסיון מענה שלישי על הבוחן תדחינה על הסף.
.1היכנסו למדור ממ"ן – 11ממ"ן חובה באתר האינטרנט של הקורס.
.2היכנסו לבוחן ממ"ן 11שאלה 3וענו על השאלות המופיעות בו.
.3בסיום הגישו את הבוחן, על ידי לחיצה על הכפתור הגשה סופית וסיום ניסיון המענה )בוחן(
הפתרון כולל את התשובות לשאלות 1 ו-2 בלבד מכיוון ששאלה 3 הייתה מטלה באתר הקורס.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
