יש לענות על שני ניתוחי האירוע ושתי השאלות העיוניות.
יש להסתמך על החומר שנלמד בכיתה, תרגילי החזרה והמקורות הביבליוגרפים. הקפידו להתייחס למודלים וגישות תיאורטיות.
ניתוח אירוע 1
יש לשלב בין ניתוח תיאורטי ואמפירי בהסתמך על החומר שנלמד בכיתה, תרגילי החזרה והמקורות הביבליוגרפים.
תיאור האירוע:
באוגוסט 2019 דווח בכתבה עיתונאית (יורם גביזון, דה מרקר 11.8.19, "כך חיסלו משרדי הביטחון והאנרגיה את פרויקט האנרגיה המתחדשת הגדול במדינה") על התנהלות הממשלה בנוגע לפרויקט אנרגיית הרוח הגדול בישראל – פרויקט רוח בראשית, שמקודם ע"י חברת אנלייט מאז 2011. קיראו בעיון את התיאור להלן ונתחו בהתאם לשאלות המנחות שמופיעות בסוף התיאור.
רוח בראשית הוא פרויקט דגל של אנרגיית רוח בישראל, שחברת אנלייט יזמה ומפתחת מאז 2011. במסגרת הפרויקט מתוכננות לקום 42 טורבינות רוח בהספק כולל של 189 מגה־ואט באזור תל פארס שבמרכז רמת הגולן, על קרקעות מספר יישובים.
הפרויקט התעכב במשך שנים ארוכות בשל התנגדות של משרד הביטחון, שטען כי טורבינות הרוח שיוקמו באתר יפגעו ביכולת איסוף המודיעין של המכ"מים של צה"ל. המשרד אמנם אישר את הפרויקט ביוני 2016, אך התנה זאת במציאת פתרון טכנולוגי לבעיה זאת. משנמצא פתרון נקודתי לבעיה, יזמים אחרים בענף אנרגיית הרוח הגישו בקשות לאישור פרויקטים נוספים ברמת הגולן. אז החליט משרד הביטחון לא להסתפק בפתרון נקודתי של בעיה טכנולוגית, אלא לנצל את התלות של היזמים באישוריו לצורך פתרון בעיה תקציבית. המשרד החליט כי לא יינתנו אישורים - גם לא לפרויקט רוח בראשית - עד שיימצא מקור תקציבי לשדרוג מערכות המכ"מ של צה"ל, בעלות של 280 מיליון שקל.
לכאורה מדובר בדרישה מוזרה. אין סיבה נראית לעין שיזמים פרטיים יידרשו לממן את חידושן של מערכות מודיעין שהתיישנו ומתוקצבות בתקציב משרד הביטחון. עם זאת, משרד האנרגיה זיהה את החיסכון למשק החשמל - שגלום בהגדלת נתח אנרגיית הרוח על חשבון תחנות כוח שפועלות על גז או מזוט ומגבות את רשת החשמל - ככזה שמצדיק את ההשקעה, והסכים לקבל על עצמו את מרבית העלות. משרד האנרגיה לא ישלם על כך מתקציבו - אלא באמצעות העלאת תעריף החשמל. כך, לאחר התדיינות ממושכת נקבע כי משרדי האנרגיה והאוצר יממנו 230 מיליון שקל מתוך עלות שדרוג המכ"מים, ומשרד הביטחון ישלם את 50 מיליון השקלים הנותרים.
התוכנית קיבלה ביולי 2018 גם את אישור הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות, בראשות זאב בילסקי - וזאת לאחר שגברה על התנגדויות שהוגשו מצד מרבית הארגונים הירוקים, ופיתחה מנגנונים שיבטיחו את ההגנה הנדרשת לבעלי כנף ממוות המוני בטורבינות הרוח. בעקבות קבלת אישור ועדת התשתיות הלאומיות, נותרה בפני פרויקט רוח בראשית עוד משוכה אחת בלבד במסע הייסורים הביורוקרטי, שנמשך בשלב זה כבר שמונה שנים: קבלת אישור קבינט הדיור. אישור זה אכן ניתן בינואר 2019. אלא שברגע האחרון, משרד הביטחון הוסיף דרישה שהתנתה את צירוף הסכמתו לאישור קבינט הדיור בכך שהאישור לא ייכנס לתוקף עד שמנכ"ל משרד הביטחון יאשר את מתווה ההסכם במכתב נוסף לבילסקי. מאותו רגע, הפרויקט נהפך בן ערובה להתנצחויות בין משרדי הביטחון, האנרגיה והאוצר.
משרד האנרגיה ורשות החשמל, שהיו מוכנים לבלוע את התקדים שלפיו לפקיד ממשלתי - מנכ"ל משרד הביטחון במקרה זה - תהיה זכות וטו על תכנית שאושרה על ידי הממשלה, סברו כי מחובתם לדאוג לכך שיידעו מה יקבלו בתמורה לתשלום שהם כופים על משלם המסים. החשש שלהם הוא כי אם לא יקבלו אישורים ממשרד הביטחון להקמת חוות רוח נוספות, הוא ינצל את כוחו לסחיטת הטבות כספיות נוספות בכל פעם שיתבקש לתת את הסכמתו לפרויקט אנרגיית הרוח הבא.
הדיונים בין משרדי האנרגיה והביטחון בנושא נמשכים מאז ראשית 2019, ובשלב זה לא נראה כי הצדדים מתקרבים להסכמות. איש לא חולק על כך שהעיכוב המתמשך ביישום פרויקט רוח בראשית גורם למדינה הפסד כלכלי ומרחיק את השגת יעדי האנרגיה המתחדשת של הממשלה - 17% מצריכת החשמל של המשק עד 2030 - אלא שבין הצדדים יש פערים משמעותיים בהערכת גובה ההפסד.
העיכוב ביישום פרויקט אנרגיית הרוח בגולן נוצר בעקבות מאבק בין שני ביורוקרטים: אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון; ואודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה. כדי להחליף את תחנות הרוח, אדירי אילץ את רשות האנרגיה לצאת בקמפיין לעידוד הקמת פאנלים סולאריים על גגות. הרשות מודה בפה מלא כי הקמפיין נועד לסגור את הפער שנוצר בין יעד האנרגיה המתחדשת ל-2020 לבין יכולת הייצור הנוכחית של אנרגיה מתחדשת, שנפגעה מאי־מימוש המכסה המתוכננת של 730 מגה־ואט מאנרגיית רוח.
היתרונות של ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית רבים, אך בשל הצורך להתאים את שעות הייצור (11-15) לשעות הצריכה נדרשת הקמת תחנות לגיבוי. לכן, ככל שמספר תחנות הכוח הסולאריות יגדל - רשות החשמל תיאלץ להקים תחנות כוח קונוונציונליות שמופעלות בגז לצורכי גיבוי. משמעות הדבר היא שקמפיין הגגות הסולאריים אכן עשוי לסייע לעמוד ביעד האנרגיה המתחדשת ל-2020, אך יהיה לכך מחיר כבד: הקמת תחנות גיבוי מיותרות, מזהמות ויקרות.
כך, גיוון תמהיל האנרגיה המתחדשת - שאותו מנסים לקדם פרויקטים כמו רוח בראשית - יחסוך את הקמתן של תחנות כוח קונוונציונליות ויביא לחיסכון של 400 מיליון שקל בשנה.
קמפיין הגגות הסולאריים נולד בחטא ביורוקרטי, ואין פלא שהתוצאה שלו מגבירה את העיוות בתמהיל האנרגיה. רשות החשמל ומשרד האנרגיה מודעים היטב לחשיבות של גיוון תמהיל האנרגיה המתחדשת, אך הם אינם מסוגלים לסיים את המחלוקת עם משרד הביטחון. הפתרון שמצאו הרשות ומשרד האנרגיה לעימות הוא למעשה ויתור על משאב הרוח, שמצוי בשפע ובאיכות טובה ברמת הגולן.
כך, גם הציבור מפסיד מהסכסוך הביורוקרטי - שכן התבססות מוחלטת על אנרגיה סולארית לאנרגיה מתחדשת תחייב הקמת תחנות גיבוי מיותרות, שיגדילו את הסכום שייגבה בתעריף החשמל ב-300 מיליון שקל בשנה ותגדיל את פליטת החומרים המזהמים; וגם חברת אנלייט, שיזמה את פרויקט רוח בראשית לפני שמונה שנים, עומדת בפני מצב שבו השקעה של 20 מיליון שקל בתכנון ופיתוח, לצד מאות שעות שהוקדשו להתדיינות אינסופית עם הרגולטורים - ירדו לטמיון. בנוסף, היא תידרש לשלם עוד 30 מיליון שקל לרשות מקרקעי ישראל עבור הקרקע.
שאלות לניתוח:
1) נתחו את מכלול הכשלים שעולים מהתיאור תוך התייחסות ליחסי הגומלין בין משרדי הממשלה ובינם לבין גורמים פרטיים. יש לנתח תוך שימוש במודל מנהל-סוכן, גישת עלויות עיסקה ומיתווה של ניתוח מדיניות מורכב (כשלי שוק וכשלי ממשלה).
2) (א) הצביעו על שני מאפיינים עיקריים של הכלכלה הפוליטית בישראל אשר מופיעים בתיאור. (ב) מה אופי המטרות שמנחות את השחקנים? (ג) איזה סוג של אסטרטגיות מדיניות מתחייב ממאפיינים אלו? (היעזרו בניתוח מדיניות מורכב).
3) נתחו את התהליכים המתוארים באמצעות הכלים שמציעה הגישה המוסדית החדשה. מהם הגורמים להיעדר גיוון תמהיל האנרגיה המתחדשת, מי הם שחקני המפתח ובאיזה אסטרטגיות עיקריות השתמשו? איזה הסבר לשינויים במדינת הרווחה – המבני או הפוליטי-אידיאולוגי – משתקף טוב יותר בניתוח המקרה? (הערת עזר: ניתן לשלב עם סעיפים קודמים).
4) נתחו את משמעות התהליכים המתוארים בכל הקשור לאופייה של מדינת הרווחה. התייחסו בניתוח למגוון ההיבטים המרכיבים את מדינת הרווחה. (הערת עזר: יש להתייחס גם להיבט זכויות הקניין).
ניתוח אירוע 2
יש לשלב בין ניתוח תיאורטי ואמפירי בהסתמך על החומר שנלמד בכיתה, תרגילי החזרה והמקורות הביבליוגרפים.
תיאור האירוע: הרפורמה בבריאות הנפש
(התיאור מתבסס על כתבה של עידו אפרתי, הארץ, 8.6.15)
בחודש יולי 2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש — הרפורמה הגדולה והמורכבת ביותר במערכת הבריאות בשנים האחרונות. במסגרת הרפורמה תעבור האחריות לתחום בריאות הנפש מהמדינה אל קופות החולים. אחת ממטרות הרפורמה היא קידום תחום בריאות הנפש וגישור על פער והזנחה של שנים בתחום, לעומת תחומי רפואה אחרים.
ואולם, מערך האשפוז הפסיכיאטרי, שנמצא לרוב הרחק מהעין הציבורית וידוע בתנאיו הפיזיים הירודים, רחוק מלשקף תחילת עידן חדש בתחום בריאות הנפש בישראל. מוסדות האשפוז, שיהפכו למעשה לספקי שירות עבור קופות החולים, סובלים ממחסור של כמאה פסיכיאטרים ובעלי מקצוע רבים נוספים, מצב התשתיות בהם ירוד ואין תקציב לשיפורן. כמו כן, לא קיימת מערכת מחשוב להעברת מידע בין בתי החולים לקופות, ואין מיטות אשפוז נוספות שהובטחו. בנוסף, מודלים שנבנו לקראת הרפורמה החדשה העלו כי היא צפויה לגרום לגירעון של מאות מיליוני שקלים בבתי החולים הפסיכיאטריים, דבר שעלול להפוך את תנאי האשפוז במוסדות לקשים עוד יותר.
בישראל מטופלים כיום כ-80 אלף איש (כרבע מהם ילדים) במערך בריאות הנפש. אחד מיעדי הרפורמה הוא הגדלת הנגשת השירותים הללו לכ-200 אלף ישראלים. הטיפול ברובם הגדול של הפציינטים נעשה בתחנות בריאות הנפש של משרד הבריאות, ובאחרונה גם במרפאות של קופות החולים. מערך האשפוז הפסיכיאטרי מטפל אמנם במקרים הקשים ביותר, אך מבחינה מספרית הוא מהווה נתח מצומצם יחסית של מטופלים. נכון למאי 2014, מספר מיטות האשפוז מסתכם ב–3,493. רובן הגדול (90%) בבתי החולים הפסיכיאטריים והשאר במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים הדסה ושיבא.
כשליש מהמטופלים כיום במחלקות ובמוסדות מאושפזים לתקופות ארוכות, יותר משנה. אשפוזים אלה נעשים בשמונה בתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים, שני בתי חולים נוספים של שירותי בריאות כללית (גהה ושלוותה) ועוד שני מוסדות פרטיים (אילנית ונווה שלווה). מספר המיטות הנמוך בבריאות הנפש, כ-0.4 מיטות לאלף נפש ב–2014 — ירידה של 7% בהשוואה לסוף 2009, הוא תוצאה של מדיניות: בסוף שנות ה-70 היו בישראל כ-8,600 מיטות אשפוז (2.28 מיטות לאלף נפש), ובסוף שנות ה-80 7,360 מיטות (1.64 לאלף נפש).
בשנת 2001 נחתם הסכם בין משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר שיקום ושילוב מטופלים בבריאות הנפש בקהילה, אשר עקרונותיו היו הקטנת מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי, הרחבת הפעילות האמבולטורית ותקצוב סל שיקום למטופלים. בכל הנוגע לצמצום המיטות – היעד בהחלט הושג מאז. מספר המיטות הוא למעשה המפתח שממנו נגזרים תקני כוח האדם של מטפלי בריאות הנפש במעגלי הטיפול השונים: התשתיות הרפואיות, שטחי הנדל"ן שבהם שוכנים המוסדות ועוד. כמו כן, מספר המיטות הנמוך יצר מצוקה, שאף קיבלה התייחסות של מבקר המדינה בדו"ח מהשנים האחרונות.
ואולם, מספר המיטות הוא רק אחת מהבעיות במערך האשפוז בבריאות הנפש ערב כניסתה של הרפורמה, המקודמת זה 21 שנה, לתוקף. במארס האחרון, ארבעה חודשים לפני תחילת הרפורמה, נערך דיון הכנה בהשתתפות פורום מנהלי בתי החולים והמחלקות הפסיכיאטריות וצמרת משרד הבריאות. מהפרוטוקול של אותה ישיבה עולה כי קיים פער של לפחות 200 מיליון שקלים בין ההוצאות הצפויות לבתי החולים ובין ההכנסות שיקבלו מקופות החולים, "זאת בסביבה אופטימלית, ללא בקרת הקופות, ללא הערעורים הצפויים, ובתפוסה מלאה", נטען בפגישה. עוד התברר כי קיים מחסור של כמאה פסיכיאטרים, בעיקר מתמחים, בבתי החולים לבריאות הנפש ובדגש על הפריפריה. כמו כן, באותה ישיבה עלה צורך דחוף ביצירת משרות קריטיות לצורך ההתנהלות השוטפת של בתי החולים מול הקופות בכל הקשור למזכירות רפואית, קבלת חולים ואנשי בקרה.
גם מצבם הפיזי הירוד של בתי החולים הפסיכיאטריים ותנאי השהייה בהם הוזכרו באותה ישיבה, והודגש היעדרו של תקציב פיתוח רב־שנתי בנושא. סמנכ"ל בכיר במשרד הבריאות אמר בפגישה כי על פי הערכות במשרד, יש צורך מיידי ב–600 מיליון שקלים בפריסה לארבע שנים בנוסף לתקציבים לאחזקה השוטפת. הבכיר אף טען כי "ללא העמדת תקציבי הפיתוח ליחידות הפסיכיאטריות, ייוותרו התשתיות העלובות, תרבות העוני והסטיגמה הקשה". לדבריו, "הכרחי להביא את רמת התשתיות במסגרות הפסיכיאטריות לרמת התשתיות בבתי החולים הכלליים".
פרופ' שאול שרייבר, מנהל יחידת הפסיכיאטריה בבית החולים איכילוב, אומר: "הייתי נדהם אם מישהו באוצר היה מתקצב את הרפורמה בתקצוב אמת או כזה שמתקרב לאמת. התוכנית נבנתה מלכתחילה עם גירעון של כ- 300-200 מיליון שקל. כל העניין תומחר בחוסר דרמטי, כשהסיסמה 'תתייעלו' היא ריקה מתוכן, כיוון שהמערכת יובשה לאורך השנים ואין מה לחתוך".
בעיה נוספת היא "הגירתם" של פסיכיאטרים ממערך האשפוז למרפאות שנפתחו בקופות החולים. מתוך כ-160 מקומות של מתמחים ביחידות הפסיכיאטריה בבתי חולים, מאוישים כיום כ-60 תקנים בלבד. "לא הביאו בחשבון שצריכים עוד רופאים והתפתחה תחרות עזה. פסיכיאטרים מומחים פותו על ידי הצעות אטרקטיביות מקופות החולים", מסביר שרייבר.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, אמר כי "השינוי של בתי החולים הפסיכיאטריים, בכל סוגיית ההתחשבנות בבתי החולים, הוא דרמטי. אם עד כה משרד הבריאות היה המבטח של האוכלוסייה הזאת, כעת בתי החולים יצטרכו לספק שירותים לקופות החולים. זה שינוי מאוד מהותי, שמלווה בהמון חששות".
הרפורמה יצרה התנגדות חריפה בקרב איגודי העובדים בתחום אשר טוענים כי "הרפורמה בבריאות הנפש היא בעצם הפרטה – בסוף יגיעו הפיטורים". החשש העיקרי הוא ש- 3000 עובדים, רובם מבוגרים יפגעו מהרפורמה ועם יציאתה לדרך פתחו בעיצומים והשבתות. למרות שבפועל יהיה צורך בעובדים רבים יותר (כי מספר המטופלים יגדל) החשש הוא שפסיכולוגים ועובדים סוציאליים יפוטרו משירות המדינה (שנתן את השירות עד כה) ואילו בקופות החולים יוצעו להם תנאים פחות טובים. יתר על כן, החשש הוא שהסכומים שיוזרמו לקופות החולים למימון הרפורמה ימצאו דרכם לשירותים אחרים ותחום בריאות הנפש כמו גם תנאי העובדים בו יפגעו.
נתחו את הרפורמה בבריאות הנפש (בהתאם לתיאור האירוע המוצג להלן) בהתייחסות לנקודות הבאות:
1) הסבירו את בעיית תחום בריאות הנפש לפני הרפורמה באמצעות גישת מנהל-סוכן וגישת עלויות עיסקה.
2) נתחו את בעיית תחום בריאות הנפש לפני הרפורמה במיתווה של ניתוח מדיניות מורכב.
3) מהי משמעות השינויים בתחום בריאות הנפש בישראל בכל הקשור לאופייה של מדינת הרווחה? התייחסו בניתוח למגוון ההיבטים המרכיבים את מדינת הרווחה.
4) באיזו מידה התהליכים והמגמות העיקריים שאפיינו את ישראל בעשורים האחרונים הניחו את התשתית ויצרו את התנאים להבשלת הרפורמה?
5) הסבירו את הגורמים שהובילו לרפורמה והאסטרטגיות בהן נעשה שימוש לאורך התהליך. נסו לשער מדוע הבשילה הרפורמה דווקא בנקודת זמן זו. (הערת עזר: יש להתייחס הן לגורמים מבניים והן לאינטרסים שמעורבים בסוגיה).
6) מה אופי השינויים המוסדיים המתבטאים ברפורמה ומהן אסטרטגיות המדיניות שהשינויים מבטאים? (הערת עזר: יש להתייחס לאסטרטגיות לצמצום מדינת הרווחה ולהפחתת המחיר הכרוך בכך).
חלק שני – שאלות עיוניות
יש לענות על שתי השאלות.
1) יש הטוענים שמקור הזכויות (והחובות) הוא האדם, אך, מנגד, יש הטוענים שמקור הזכויות היא החברה. הסבירו את שני הטיעונים הללו ומשמעותם לגבי אופייה של המדינה והכלכלה תוך התייחסות לשלוש גישות: הגישה הליברלית על גווניה השונים, הגישה הרפובליקאית והגישה המרקסיסטית. הסבירו את הגישות הפילוסופיות שאתם מנתחים ואת עקרונותיהם.
2) יש הטוענים ששינויים בשוק העבודה מניעים דרישות של עובדים ומעסיקים כלפי המדינה ובכך משנים את אופייה של מדינת הרווחה. מנגד, יש הטוענים שאופייה של הכלכלה והתרבות הנהוגה בה הם שמעצבים את דרישות העובדים והמעסיקים מהמדינה ולפיכך זהו ההסבר לאופייה של מדינת הרווחה. הסבירו את שני הטיעונים תוך התייחסות למקורות ביבליוגרפיים ומתן דוגמאות.
יש תשובות לכל השאלות
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
