יחידה 1 מושגים מחוללי הלאומיות 3
מושגים מחוללי לאומיות בתנ"ך 3
מושגים מחוללי לאומיות ביוון העתיקה 3
מושגים מחוללי לאומיות ברומא העתיקה 4
מושגים מחוללי לאומיות במהפכה הצרפתית 4
השינוי בהגדרתו של העם בין העת העתיקה לעידן המודרני 4
יחידה שניה – מעשיות האחים גרים 5
רומנטיקה 6
מושגים מסבירים 6
הגדרת העם הגרמני ע"פ האחים גרים 7
דוגמאות ליסוד הלאומי החדש של האחים גרים 7
כיפה אדומה 7
יחידה שלישית – הלאומיות של קלייסט 8
בעיית חוסר הוודאות 8
הבדלים בין האחים גרים לקלייסט 9
קטכיזם 9
קרב הרמן 9
הינריך פון קלייסט: לאומיות בחסד היחיד 9
הלאומיות הגרמנית לפי האחים גרים והיינריך פון קלייסט 9
יחידה רביעית – קספר דויד פרידריך (1774-1840) 10
הדיוקן של פרידריך 10
פרש צרפתי ביער 11
הביטויים הלאומיים הגרמניים של התפיסה הרומנטית 11
תפיסת היופי 11
השואה בין צייר גרמני לצייר צרפתי 12
קספר דויד פרידריך: ורוח האומה מרחפת על פני היער 12
יחידות 7-6-5 לאומיות מול קומוניזם 13
משנתו של הגל 13
המניפסט הקומוניסטי 14
קקומוניזם בתוככי מהפכת הלאומים ב-1848 15
הפרשנויות של המרקסיזם ביחס ללאומיות 15
יחידה 8 סמטנה והלאומיות הצ'כית 16
מושגים חשובים למבחן 17
רומנטיזם 17
פולחן אבות 17
האחים גרים 17
משבר קאנט 18
"רעידת אדמה בצ'ילה" 18
הקטכיזם של הגרמנים 18
אומנות מגוייסת 18
"קבר הרמן" 19
"הצלב בהר" 19
קלסיציזם 19
פולק 19
פילוסופית הטבע 20
אידיאולוגיה 20
אידיאליזם 20
מטריאליזם 20
יחסי ייצור 20
כוחות ייצור 21
"המניפסט הקומוניסטי" 21
"פאן סלאביזם" 21
המנון 21
מוסיקה קלאסית 22
מוסיקה רומאנטית 22
מוסיקה עממית 22
"הוולטובה" 22
"הברנדנבורגים בבוהמיה" 22
"הכלה המכורה" 23
"דליבור" 23
"ליבושה" 23
הרעיון מרכזי בספר של הקורס והיחידה הראשונה מתייחסים למושגים מחוללי הלאומיות- עם, אומה, מולדת . הטענה העיקרית של הספר היא שהמושגים האמורים משנים את משמעותם ועוברים שינוי, או מטמורפוזה במהלכה של ההיסטוריה. כך, העם בתקופת התנ"ך ו/או יוון העתיקה ורומי איננו אותו העם בעת המהפכה הצרפתית ואחריה. גם המושגים "אומה" ו"מולדת" שמופיעים תחילה ברפובליקה של רומא העתיקה, בימי הביניים המאוחרים ובתקופת הרנסנס באירופה ( המאה ה-15), מקבלים משמעות שונה במהפכה הצרפתית.
הפרק הראשון של הספר מתייחס בעיקר למוצא הקדמון של העם. הטענה היא שההתייחסות למוצא הקדום של העם נמצאת כבר בספרות של העת העתיקה. גם שם אין זה תיאור היסטורי אמיתי, אלא סיפור דמיוני שנכתב בזמנים מאוחרים יותר, סיפור המבטא את רצונם של המלכים לבסס את שלטונם על ידי קיבוצם והאחדתם של בני העם במסגרת משותפת. האחדה של העם נעשית:
1. על ידי הדגשת המוצא ההיסטורי המשותף של העם.
2. על ידי תיאור המפאר והמהלל את העבר ההיסטורי ובעיקר את ניצחונותיו של העם על העמים האחרים. תיאור המעורר את גאוותו של העם ותחושת השייכות שלו.
3. על ידי תיאור חיובי של המלך כשליט הממשיך את המסורת המפוארת של העם ומייצג אותה.
כדוגמה לסיפור הלאומי של התנ"ך יכול לשמש הסיפור של שמואל הנביא. שם מסופר כיצד בני העם באים לשמואל הנביא ומבקשים ממנו שימצא להם מלך. הטענה היא שזהו סיפור דמיוני שנכתב בתקופה מאוחרת יותר כדי לחזק את הנאמנות של העם ליאשיהו, המלך שבתקופתו נכתבו סיפורי התנ"ך.
אולם הטענה היא שגם בעידן המודרני, מהמהפכה הצרפתית ועד ימינו, אלה המנהיגים השליטים ולא העמים עצמם, הם שהקימו מלמעלה את התנועות והמדינות הלאומיות. ההבדל הוא: שבמהפכה הצרפתית ובתנועות ובמדינות הלאומיות המודרניות העמים עצמם לוקחים בכל אופן, חלק פעיל יותר בענייני המדינה ואין הם מוגדרים רק על פי המוצא האתני הקדום שלהם כפי שהוא מתואר על ידי השליטים. כך, ארנסט רנאן, למשל, אחד ההוגים הצרפתים של הלאומיות המודרנית טוען שהאנשים הם שקובעים ומגדירים כל יום את האומה שלהם על פי הרצון החופשי שלהם.
מושגים מחוללי לאומיות בתנ"ך
המושגים מחוללי הלאומיות בתנ"ך - הספר מסתמך על פרשנות של התנ"ך הנקראת "האסכולה הדויטרונומית" לפיה ספר התנ"ך נכתב לראשונה על ידי הכהנים וסופרי החצר של המלך יאשיהו במאה ה-7 לפני הספירה. המלך יאשיהו, ששלט על...........
