פתרון ממ"ן 11 פילוסופיה של החינוך – ציון 95!

מטלת מנחה (ממ"ן) 11
הקורס: "פילוסופיה של החינוך"- 10765
חומר הלימוד למטלה: שער ראשון ושער שני

שאלה מספר 1 (50 נקודות)

קראו את הקטע שבסוף שאלה זו, והשיבו על השאלה שלהלן:
בחרו שני הוגים, גישות פילוסופיות או מושגים מחומרי הלימוד של שער מספר 1לפי ההנחיות
שבהמשך, והסבירו, באיזו מידה, לדעתכם, היו עשויים כל אחד מההוגים או הגישות שבחרתם
להסכים לרעיון של חובת לימודי ליבה או להתנגד לרעיון זה, כמפורט בקטע המצוטט בהמשך,
ומדוע.
הנחיות כלליות:
יש לבנות את התשובה בשני דיונים נפרדים, שבמרכזו של כל אחד מהם הוגה דעות, תיאוריה או
זרם פילוסופי הלקוח מתוך חומרי שער מספר , 1ובכללם לפחות שניים מבין המקורות שלהלן:
פרק 1בספר הקורס + עמ' 33- 5במדריך הלמידה
מאמרו של נמרוד אלוני: "חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד" במקראת המאמרים.
מאמרו של אבינון: "פילו-סופיה" במקראת המאמרים.
יש לבנות את התשובה בשני דיונים נפרדים, שבמרכזו של כל אחד מושג, רעיון, תיאוריה או זרם
פילוסופי הנזכרים על-פי הפירוט שלעיל. יורדו נקודות למי שישתמשו רק באחר משלושת המקורות
שפורטו למעלה.
הדגש לא אמור להיות על סיכום חומר אלא על דיון מנומק היטב, כתמיכה בטיעון המרכזי הנדרש
בכל דיון בנפרד – עד כמה ומדוע אותם הוגים ו/או גישות יסכימו לרעיון של לימודי ליבה כפי שהוא
מתואר בקטע, יתנגדו לרעיון או יסתייגו ממנו חלקית, ומדוע.
מלוא הנקודות יינתן לכל דיון משני הדיונים הנדרשים רק אם יכלול את הרכיבים שלהלן:
א. הצגה בקיצור נמרץ, ובמילים שלכם, את הרעיון או המושג הספציפי בו בחרתם, וכן ציון
המקור המדויק ממנו נלקח. אין צורך בהצגה של מעבר ל 4 – 3שורות לכל היותר.
ב. פירוט הסיבות להסכמה, הסתייגות או התנגדות של הוגה הדעות, או נציגי הזרם הפילוסופי
בו בחרתם.ן מחומר הקורס, לבין פרטים ספציפיים בקטע המצוטט להלן. חשוב לנסח
טיעונים ברורים המסבירים את טענתכם.ן להסכמה, התנגדות או הסתייגות אפשרית. לא
די להציג את הדברים זה לצד זה, אלא יש לנמק כל טיעון. עיקר התשובה יש להקדיש לדיון
המנומק ולא לסיכום חומר הלימוד.
25נקודות יינתנו לכל אחד משני הסעיפים בנפרד, וסה"כ 50נקודות לתשובה מלאה, מבוססת
ומנומקת היטב.
קטע לניתוח עבור שאלה מס' 1
תוכנית היסוד (הליבה) היא המכנה המשותף המורכב מהתכנים, מהמיומנויות ומהערכים
המחייבים את כל הלומדים במערכת החינוך בישראל. המקצועות הנלמדים בתוכנית זו הם הבסיס
המחייב בכל מערכת החינוך, ועל בית הספר להכריע מה להוסיף על ההיקף המחייב ובאיזה תוקף.
לימודי הליבה מגדירים בין היתר את מספר השעות המחייב לכל אשכול מקצועות ולכל תחום
דעת לכיתה א, לכיתות ב ו־ג ולכיתות ה-ו בחינוך הרשמי, בחינוך המוכר ובמוסדות הפטור,
ומומלצים בו תכנים נוספים מאשכול האומנויות ומאשכול תרבות-חברה, שבאמצעותם יוקנו לבוגרי
המערכת מיומנויות וערכים.
תוכנית לימודי הליבה מושתתת על ההכרה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ומדינה
הקולטת עלייה. מאז הקמתה נעה מערכת החינוך שלה ממדיניות של כור היתוך למדיניות של
הכרה בגיוון ההולך וגדל של אוכלוסיית הלומדים, כמו גם הכרה בשונות התרבותית והחברתית
הקיימת בחברה בישראל. במהלך השנים מאז שקמה המדינה השתנו פני החברה מחברה שבה
הסולידריות החברתית והדאגה לרווחת הקולקטיב הן מאושיות קיומה, לחברה סקטוריאלית,
מתוחכמת ואינדיווידואליסטית, שבה הערכים הקולקטיביים כמעט נעלמו לחלוטין, והרווחה
האישית של הפרט באה על חשבון הסולידריות הקולקטיבית. התפתחויות אלה הביאו להכרה
בחיוניות של גיבוש תשתית חינוכית ותרבותית משותפת הכוללת מכנים משותפים חינוכיים
וערכיים לכלל החברה בישראל באמצעות תוכנית יסוד מחייבת (תוכנית ליבה) - תוכנית שתשמש
בסיס לחיזוק של המשותף בחברה, בתוך מתן אפשרות לקבוצות החברתיות השונות להגשים את
מטרותיהן הספציפיות.
במהותה תוכנית היסוד (הליבה):
.1מגדירה את התכנים שהתלמידים במערכת החינוך הישראלית חייבים לדעת;
.2כוללת את מיומנויות הלמידה ואת הערכים שהתלמידים במערכת החינוך הישראלית
חייבים לרכוש;
.3מבוססת על תוכניות הלימודים הקיימות והמשתנות מעת לעת.
יש להתייחס אל תוכנית היסוד (הליבה) כאל הציר שכל בית ספר בונה עליו את תוכנית לימודי
החובה והבחירה שלו כדי שבסופו של התהליך יהיו הבוגרים של מערכת החינוך הישראלית
אזרחים יצרניים המסוגלים לתפקד בצורה נאותה הן במישור ההכרתי (הקוגניטיבי) הן במישור
הריגושי (האפקטיבי), כאמור בסעיף 2של חוק החינוך הממלכתי.
תוכנית יסוד (הליבה) חלה על כל התלמידים במערכת החינוך היסודי בישראל, והיא תנאי
מוקדם לקבלת תקצוב ממלכתי. בחינוך הרשמי (הממלכתי והממלכתי-דתי העברי,
הממלכתי הערבי והממלכתי הדרוזי) על התלמידים ללמוד % 100מתוכנית היסוד (הליבה).
תלמידים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים חייבים ללמוד לפחות % 75מכלל השעות
המוגדרות כחובה בחינוך הרשמי, ועליהם להגיע לרמת ההישגים הנהוגה במוסדות החינוך
הרשמיים. העמידה ברמת ההישגים הנדרשת בחינוך הרשמי והמוכר תיבדק באמצעות מדדי
יעילות וצמיחה בית ספריים (מיצ"ב) וסטנדרטים חינוכיים. בחינוך הרשמי ייבחנו התלמידים
ב־ 4תחומים - שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדעים - ובחינוך המוכר ייבחנו התלמידים ב־3
מתוך 4התחומים לפחות. במוסדות הפטור יידרשו התלמידים ללמוד לפחות % 55מכלל
השעות המוגדרות כחובה בחינוך הרשמי.
(מתוך חוזר מנכ"ל/ משרד החינוך/ )31.8.23.

שאלה מספר 2 (50 נקודות)

קראו את הקטע שבסוף מטלה זו, מתוך משנתו של ג'ון דיואי, והציגו מתוך כלל הגותו של ג'ון דיואי,
כפי שהוצגה בספר הקורס ובמדריך הלמידה, שני רעיונות או מושגים ספציפיים של דיואי, אשר
עולים בקנה אחד עם הטיעונים בקטע הנ"ל. יש להציג בקצרה ובמילים שלכם.ן כל אחד משני
הרעיונות/מושגים של דיואי מחומר הלימוד, ולנמק מדוע וכיצד בדיוק הם מתקשרים לטיעונים
ספציפיים שבקטע המצוטט.
מלוא הנקודות לכל דיון בנפרד ( 25נק' )2 xאך ורק לדיון הכולל מלבד סיכום קצר של המושג,
בעיקר דיון מקשר משמעותי ומנומק היטב בין המושג הנדון לבין פרטים ספציפיים בקטע. ההנחיות
המפורטות יותר, כפי שהוצגו בשאלה מס' 1במטלה זו – רלוונטיות גם לשאלה זו.
קטע לניתוח עבור שאלה מס' 2
מהו בית הספר
אני מאמין כי בית הספר הוא מוסד חברתי ביסודו. תפקידו הוא לאפשר לילד לחלוק במשאבי מורשת
הגזע, ולהשתמש בכוחותיו שלו למטרות חברתיות. לפיכך החינוך הוא תהליך-חיים ולא הכנה לחיים
עתידיים. לפיכך, על בית הספר לייצג את החיים באופן אמתי, כפי שהילד מכירו מביתו, משכונתו
וממגרש המשחקים שלו .על חיי בית הספר לצמוח באופן הדרגתי מחיי הבית ולהיות מורכבים
מהפעילויות שהילד כבר מכיר מביתו .זהו הכרח פסיכולוגי, כי זו הדרך להבטיח המשכיות בצמיחתו
של הילד. זהו גם הכרח חברתי, משום שהבית הוא המודל לחיים החברתיים.
אני מאמין שהחינוך הנוכחי כושל ברובו משום שהוא מזניח את העיקרון הבסיסי לפיו בית הספר הוא
צורה של חיים קהילתיים. החינוך הנוכחי תופס את בית הספר כמקום להעברת מידע מסוים, להפקת
לקחים ולרכישת הרגלים שכל ערכם טמון בנקודה מרוחקת כלשהי בעתיד. בגישה זו, בית הספר
נתפס רק כהכנה לקראת, ולא כחלק אינטגרלי מחוויית החיים של הילד ולכן אינו מחנך באמת.
אני מאמין כי החינוך המוסרי הטוב והעמוק ביותר הוא זה שבמסגרתו התלמיד נכנס ליחסים ראויים
עם אחרים במפגש של עבודה ומחשבה.
אני מאמין כי המורה לא נמצא בבית הספר כדי לכפות רעיונות או הרגלים מסוימים על הילד. תחת
זאת, על המורה לתפקד כחבר מהקהילה שעליו לבחור את ההשפעות המתאימות ביותר ולסייע לילד
להגיב עליהן כראוי.
תפקידם היחיד של מבחנים הוא לבדוק את התאמתו של הילד לחיים החברתיים ולחשוף את
המקומות שבהם יוכל להיות לתועלת הרבה ביותר ולקבל את העזרה הגדולה ביותר.
עניינו של החינוך
אנו פוגעים בטבעו של הילד ובהתקדמותו המוסרית בכך שאנו מפגישים אותו בצורה פתאומית מדי
עם מקצועות לימוד ספציפיים, כגון קריאה, כתיבה וגיאוגרפיה, כשהם מנותקים מהקשרם הכולל
לחיים החברתיים. ואולם מרכזו האמתי של בית הספר אינו מדע, ספרות, היסטוריה או גאוגרפיה,
אלא פעילויותיו החברתיות הטבעיות של הילד. מרכזו של החינוך אינו יכול להיות הוראת מדעים או
טבע, כי במנותק מהפעילות האנושית הטבע אינו מאוחד אלא מורכב מאובייקטים רבים ושונים
הפזורים במרחב ובזמן. באופן דומה, ספרות היא ביטוי ופרשנות של ההתנסות והחוויה החברתיות.
לפיכך עליה לבוא אחרי, ולא לפני, התנסות וחוויה כאלה. לפיכך, הספרות אינה יכולה להיות הבסיס
לחינוך, אם כי היא יכולה להיות סיכומו ושיאו המאחד.
להיסטוריה יש ערך חינוכי רק במידה שהיא מציגה את השלבים של חיי החברה בצמיחתם. עליה
להילמד מתוך הקשר לחיים החברתיים. כאשר מלמדים אותה רק כעבר מרוחק היא נהפכת לדוממת
ולמתה. רק כאשר מלמדים אותה כתיעוד התקדמותם של החיים החברתיים היא נהפכת לטעונה
במשמעות.
יש לאפשר לילד לבצע בבית הספר את הפעילויות הבסיסיות שהופכות את הציביליזציה למה שהינה:
בישול, תפירה ועבודת כפיים. אין ללמד מקצועות אלה כהפוגה מהמקצועות האחרים, או כלימודי
העשרה, משום שהם מייצגים את הצורות הבסיסיות של הפעילות החברתית ומשום שרצוי שהילד
ילמד את הנושאים הפורמליים יותר דרך התיווך של הפעילויות האלה. לכן, גם מדעים יש ללמד רק
בהקשר של שליטה ושינוי של הסביבה ושל החומרים הטבעיים כפי שנעשה בחיים, ולא מתוך עיסוק
באובייקטים מופשטים. כך גם יש ללמד שפה: ככלי חברתי בעיקרו שנועד לתקשורת, ולא ככלי לוגי
שנועד לבטא מחשבות. לפיכך, אין להתחיל בהוראת כתיבה וקריאה לשמן ורק אחר כך ללמד ספרות
או מדע – החינוך הנכון הוא בנייה מתמדת של התנסות וחוויה.
טבעה של המתודה
שאלת המתודה היא בעיקרה שאלת סדר התפתחות הכוחות ותחומי העניין של הילד. מה שצריך
להכתיב את התשובה הוא טבעו של הילד. כל תשובה אחרת תביא לבזבוז זמן ואנרגיה בבית הספר,
ותפתח בילד גישה פסיבית. תחת זאת, יש להפעיל את הילד כמה שיותר, ולהימנע מללמדו סמלים
מופשטים, מנותקים מהקשר חברתי מציאותי וחי.
אני מאמין שהדימוי, התמונה המנטלית, הוא הכלי החשוב ביותר של ההוראה .לפיכך, תפקידו של
החינוך הוא לסייע לילד לפתח דימויים ותמונות מנטליות מתאימות.
תפקידו החשוב ביותר של המחנך הוא להתבונן באופן קבוע וקפדני בתחומי העניין של הילד, לא
לנסות לכפות אותן עליו מבחוץ. עם זאת, אין לשתף פעולה עם כל עניין חולף ועם כל גחמה של הילד,
אלא יש לחשוף את התשתית הקבועה ועומדת שבעומקם.

פתרון מלא של הממ"ן, כולל תשובות לכל השאלות.

הממ"ן בדוק וכולל את הערות המנחה לצורך למידה.