תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    רכישת אנגלית כשפה שנייה אצל תלמידים ערבים

    תחום / תואר:
    מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
    מחיר: 270.00₪
    מספר מילים: 5785
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    רכישת אנגלית כשפה שנייה אצל תלמידים ערבים

    תוכן עניינים
    רקע תיאורטי 2
    חרדה ודפוסי אישיות 7
    הבדלים מגדריים בחרדת השפה הזרה ויכולת רכישתה 9
    הקשר בין החרדה לבין החוויות הכיתתיות 9
    חרדת מורים מרכישת שפה זרה 10
    שיטת המחקר 13
    אוכלוסיית המחקר 13
    שאלת המחקר המרכזית 13
    שאלות נגזרות 13
    השערות המחקר 14
    תוצאות 15
    דיון 21

    רקע תיאורטי
    השפה האנגלית משמשת כשפת התקשורת הבינלאומית העיקרית בתחום המדיני, הכלכלי, התיירותי, האקדמי והמסחרי. היא נלמדת כשפה זרה אם כי בחשיבותה בדרגה ראשונה לאחר העברית. לתלמידים הערבים אין תכנית לימודים מיוחדת לאנגלית.
    רכישת השפה האנגלית לא נמצאת בראש מעיניו של התלמיד למרות שהוא מודע לחשיבותה. למשל, הוא לא יכול לקבל תעודת בגרות בלי לעמוד בבחינה באנגלית. דחיקת האנגלית לסדר עדיפות משנית נובעת מכך שהתלמיד הערבי צריך להתמודד קודם כל עם שפת אמו הערבית שבה קיים שוני עצום בין השפה הדבורה ובין השפה הכתובה. אחרי כן הוא צריך להתמצא בעברית, שהיא חיונית לו בחיי היום יום, ולבסוף הוא ילמד את האנגלית במסגרת השיעור הפרונטאלי ובד בבד לא יצטרך לדבר בה אלא לעיתים רחוקות. עובדות אלה מצביעות על כך שהתלמיד נאלץ לשלוט במספר מיומנויות ייחודיות בעת ובעונה אחת כדי שיהיה מסוגל לקלוט את שלוש השפות השונות זו מזו.
    המחקר הנוכחי יבחן את הקשר שבין חרדת תלמידים משפה זרה לבין הגורמים האישיותיים המשפיעים על כך. כמו מין הנבדק, האישיות, אמונות, רגשות והתנהגויות הקשורות לתהליך רכישת שפה זרה בכיתה. כמו כן, יבחן את הקשר בין חרדת תלמידים מרכישת השפה האנגלית כתוצאה מחרדה מהמורים שלהם למקצוע, האם יש קשר בין חרדת מורים משפה זרה לבין חרדת תלמידים מהנושא. בנוסף לכך, יבחן, האם יש קשר בין חרדת מורים משפה זרה, לבין היכולת שלהם בהוראת המקצוע.
    חרדה הינה תחושה סובייקטיבית של מתח, חשש, עצבנות ודאגה הקשורה לעוררות מערכת העצבים האוטונומית. חרדה בלבד, מונעת מאנשים מסוימים לתפקד בהצלחה במדעים או במתמטיקה. למרות שאחרים חשים שלמידת שפה זרה בסיטואציה הכיתתית הינה התחושה המלחיצה ביותר. כאשר החרדה מוגבלת לסיטואציה של למידת שפה זרה, היא נופלת בתוך הקטגוריה של תגובות חרדה ספציפיות. פסיכולוגים משתמשים במונח- תגובת חרדה ספציפית על מנת להבדיל בין אנשים שהם חרדים באופן כללי במגוון סיטואציות, מאנשים שהם רק בסיטואציות ספציפיות (Horwitz, Horwitz ,& Cope, 1986) . חשוב לציין שהחרדה הינה אחת ההפרעות החמורות ביותר שאם לא מטפלים בה בזמן או מתעלמים ממנה, היא יכולה להתפתח לידי בעיה גדולה הרבה יותר המלווה אליה עוד הפרעות דוגמת הדיכאון (Weems, Taylor,Costa, Marks, Romano, Verrett, & Brown 2009).
    חרדת שפה זרה היא תופעה בעלת השפעה שלילית על שלושה שלבים בעיבוד קוגניטיבי: קלט, עיבוד ופלט. חרדת שפה הינה תופעה לימודית- חברתית והינה מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים: הראשון הינו חשש מתקשורת (Communication apprehension) , חשש זה מאופיין בקושי בדיבור (חרדת תקשורת מילולית) בציבור או מול קהל "חרדת במה", בהקשבה או בלמידת מסר מדובר (חרדת קלט). חרדת בחינות (Test anxiety) היא המרכיב השני בחרדת שפה זרה והיא מתייחסת לסוג של חרדת ביצוע הנובע מפחד מכישלון. תלמידים חרדי בחינות תובעים מעצמם לעיתים קרובות דרישות לא ריאליות ומרגישים שכל דבר פחות מביצוע מושלם במבחן הינו כישלון. תלמידים חרדי בחינות בכיתת שפה זרה חווים קרוב לוודאי קושי ניכר היות ומבחנים ובחנים הינם תדירים ואפילו הסטודנט המבריק והמוכן ביותר, עושה טעויות לעיתים קרובות. מבחנים בעל פה הם בעלי פוטנציאל ליצירת חרדת בחינות וחרדת תקשורת מילולית בו זמנית בסטודנטים אשר פגיעים לכך.
    המרכיב השלישי הינו חשש מהערכה שלילית (Fear of negative evaluation) הדבר מתבטא בהימנעות מסיטואציות הערכה והציפייה שאחרים יעריכו את הפרט באופן שלילי. הוא יכול להתרחש בכל סיטואציית הערכה חברתית כגון ראיון עבודה או דיבור בכיתת שפה זרה ובמיוחד כי בכיתת שפה זרה דרושה הערכה מתמשכת על ידי הדובר הרהוט היחיד בכיתה, המורה (Gregersen & Horwitz, 2002).
    הורוביץ ושותפיה (Horwitz et al., 1986), בנו שאלון ייחודי למדידת חרדת שפה זרה: The Foreign Language Classroom Anxiety Scale (FLCAS). שאלון זה מבוסס על דיווח עצמי, מעריך את רמת החרדה, שחווה הסטודנט בעת למידת שפה זרה. השאלון כולל 33 היגדים המדורגים בסולם ליקרט לפי 5 רמות, החל מסכים בהחלט ועד מתנגד. הללו משקפים את שלוש החרדות שמהן מורכבת חרדת שפה זרה. שאלון זה מקובל מאד בספרות ומהווה כלי סטנדרטי, אשר משמש חוקרים רבים. רמת המהימנות הפנימית של השאלון גבוהה (α=.93) בנוסף נמצאו מתאמים מובהקים בין כל פריט ופריט לבין הסך הכולל של ציון החרדה, מהימנות מבחן חוזר גבוהה (.83=r) וכן תקפות גבוהה (Horwitz, 1991 Horwitz &Young, 1991).
    ישנם מספר מחקרים העוסקים בחרדת שפה, למידה והוראת שפה זרה. במחקרים אלה, סיווגו החוקרים סוגים רבים של חרדת שפה הנשענים על פרספקטיבות של חרדה (Cubukcu, 2007) התייחס שתי גישות בחקר תחום חרדת שפה: תכונות אישיות ומצב חרדה ארעי. והתייחס בסוג זה של חרדה, לשני מרכיבים עיקריים: אחד הינו חרדה קוגניטיבית כפן המנטלי של חוויית חרדה קודמת הכוללת ציפייה שלילית, התעסקות בלתי פוסקת עם ביצוע ודאגה לגבי התפיסה של אחרים. השני הינו חרדה סומטית, המתייחסת לתפיסות הלומדים בקשר לאפקטים הפיזיולוגים של חוויית החרדה כעוררות ותחושות לא נעימות. סוג זה של חרדה מהווה גורם לכישלון ברכישת שפה.
    הגישה השנייה, שחקרו אותה לעומק (Ganschow & Sparks, 1993, 1996), המתמקדת בהיבטים לוגיסטיים, וגורסת כי חרדת שפה זרה היא תוצר של מיומנויות לשוניות חלשות בשפת האם.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: