סמינריון בנושא:
שם הקורס: דיני משפחה וירושה
מרצה:
מגיש:
מבוא 3
חבות בגין מזונות קטינים בהתאם לדין העברי והדין האזרחי 3
תיקונים לחוק 4
תיקון תשמ"א לחוק 4
בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום האפליה 5
ועדת שיפמן 6
התייחסות הפסיקה לנושא והצגת הפרקטיקה של בהמ"ש לענייני משפחה 8
בחינת מקרי בוחן בפסיקה 8
פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות 8
בע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני 8
פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב 13
פסק דין בעניין: תביעת מזונות 14
פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות 15
פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה 16
דיון 16
משפט משווה 17
המודל בקנדה 20
המודל באוסטרליה 27
הרקע להקמת הרשות האוסטרלית לאכיפת מזונות ילדים 27
הרשות למזונות ילדים Child Support Agency (CSA) 28
תפקידם של גופי ממשל בתוכנית למזונות ילדים 38
המודל בבריטניה 48
ביבליוגרפיה 53
לצורך קביעת חיוב המזונות מבחין הדין העברי בין שלוש קבוצות גיל: גילאי 6-0 ("קטני קטנים"); גילאי 15-6 ("קטנים"); וגילאי 18-15 ("גדולים"), כאשר לגבי כל אחת מן הקבוצות חלים הסדרים שונים. אנו נמקד מבטנו בקבוצה השנייה הניצבת במוקד הערעורים שלפנינו, אך למען שלמות התמונה נתייחס בקצרה גם אל קבוצות הגיל הנוספות. שנית, הדין העברי מבחין בין מזונות הכרחיים (או "מזונות מעיקר הדין") שכמוסבר לעיל, נועדו לספק את צרכיו הבסיסיים ביותר של הקטין; לבין מזונות העולים על ההכרחי, שהם "מזונות מדין צדקה". קביעת החבות וחלוקתה בין ההורים שונה ביחס לכל אחד מסוגי המזונות.
את ההלכה העברית הנוגעת למזונות ילדים קטינים עד גיל 6 סיכם הרמב"ם כך:
"כשם שאדם חייב במזונות אשתו, כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים עד שיהיו בני שש שנים" (הרמב"ם, הלכות אישות, פרק יב, הלכה יד).
פרשנותם ההלכתית המקובלת של הדברים היא כי אב יהודי חב לבדו ובאופן מוחלט במזונות ההכרחיים הדרושים לילדיו הקטינים עד לגיל 6. חובה זו עומדת בעינה גם לאחר תום הנישואין.
קבוצת הגיל השנייה שבה דן הדין העברי – והיא העומדת כאמור במוקד הערעורים שלפנינו – היא קטינים בגילאי 15-6. חובת האב במזונות ילדיו בגילאים אלה נובעת משילובם של שני מקורות הלכתיים – תקנת אושא ותקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד.
במועד בו הותקנה התקנה, ובמשך שנים רבות לאחר מכן, פירש בית הדין הרבני הגדול את תקנת תש"ד כמטילה על אב חובה משפטית עצמאית גמורה – שמקורה אינו בדיני הצדקה – להבטיח את מזונות ילדיו לאחר גיל 6 ועד לגיל 15. לפי פרשנות זו, התקנה שינתה מן הדין הנוהג שכן עתה הפכה החובה לאחר גיל 6 (ועד לגיל 15) לזהה בטיבה ובמהותה לחובה המוחלטת החלה לפני גיל 6 וניתנת לכפייה באותו האופן, בלי קשר למצבו הכלכלי של האב או לקיומם של מקורות חלופיים לילדים.
ובהתאמה, כשהובאה השאלה לפתחו של בית משפט קבע גם הוא, בשים לב לפסיקתו האמורה של בית הדין הרבני הגדול, כי יש לפרש את תקנת תש"ד כמטילה על האב – ועליו בלבד – חיוב משפטי גמור מעיקר הדין במזונות ילדיו ההכרחיים עד הגיעם לגיל 15.
בצד אלה, מכיר הדין העברי בחובת האב ליתן לילד מזונות נוספים על המזונות ההכרחיים אם ידו משגת, עד כדי רמת החיים שבה הורגל הילד ערב הפירוד או שלה הוא ראוי. חובה זו מכונה גם "מזונות מדין צדקה", והיא חלה מלידה ולאורך כל תקופת הקטינות, כאשר, כמוזכר לעיל, לאחר גיל 15 ועד לגיל 18 חלה חובת המזונות מדין צדקה בלבד. בעבודתי זו אבחן את שאלת המחקר כיצד בא לידי ביטוי שיוויון בתשלום מזונות קטינים בין האב לאם?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
