עבודה סמינריונית
2024
מבוא 1
הליך הגישור 3
מודלי הגישור 3
מאפייני הגישור 4
יתרונות הגישור 5
חסרונות הגישור 7
התפתחות הגישור בישראל 8
התפתחות הגישור בארצות הברית 10
משפחה ומשפט 13
בתי המשפט לענייני משפחה 13
בתי הדין הרבניים ומרוץ הסמכויות 15
המעבר לגישה שיתופית בדיני משפחה 17
שילוב הגישור בסכסוכי גירושין 18
גישור ביחידות הסיוע 22
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה 24
סיכום 27
ביבליוגרפיה 28
יישוב סכסוכים בדרכים חלופיות הפך בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד ממערכות המשפט המודרניות, והגישור ניצב במרכזה של מגמה זו. בהליך הגישור מסייע צד שלישי, שאינו בעל סמכות הכרעה, לצדדים לסכסוך לגבש בעצמם הסדר מוסכם, מתוך התמקדות באינטרסים ובצרכים ולא בעמדות משפטיות. תומכי ההליך מדגישים את יתרונותיו, ובהם חיסכון בזמן ובעלויות, שליטת הצדדים בהליך, סודיות, פתרונות יצירתיים שאינם מוגבלים לסעדים הקבועים בחוק ושימור מערכת היחסים שבין הצדדים גם לאחר סיום הסכסוך.
בישראל החלה קליטתו של ההליך בראשית שנות התשעים, עם תיקון 15 לחוק בתי המשפט ועם התקנתן של תקנות בתי המשפט (גישור). מאז התרחבה ההסדרה בהדרגה, ולצידה קמו מרכזי גישור פרטיים וקהילתיים, מסלולים לניתוב תיקים ותוכניות אקדמיות להכשרת מגשרים. עם זאת, הטענה כי מהפכת הגישור לא התממשה במלואה ממשיכה להישמע, ובין הסיבות לכך נמנים היעדר כלים למיון תיקים, מחסור בבקרת איכות על ההליך וחוסר אמון של מתדיינים ועורכי דינם בגישור בהשוואה לאמון שהם רוחשים למערכת השיפוטית.
דיני המשפחה הם הזירה שבה שאלת שילובו של הגישור מתחדדת במיוחד. המשפחה מוכרת במשפט הישראלי כמוסד שהזכות לקיימו היא זכות יסוד, וסכסוך משפחתי נבדל מסכסוך אזרחי רגיל בעוצמתו הרגשית, בהמשכיות היחסים שבין הצדדים גם לאחר הכרעת הסכסוך ובהשפעתו על צדדים שלישיים, ובראשם ילדים. הכרה זו היא שהולידה את בית המשפט לענייני משפחה ואת יחידות הסיוע הפועלות לצידו, המשלבות עבודה טיפולית בתוך ההליך המשפטי.
שיאה של מגמה זו הוא החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שהפך את הפנייה ליחידות הסיוע לשלב מקדמי שחובה לעבור בו בטרם ייפתחו הליכים משפטיים. יש הרואים בהסדר זה ביטוי לתפיסה רחבה יותר בדיני המשפחה, המייחסת חשיבות לשיתוף פעולה ולהסכמה בין הצדדים ומעדיפה אותם על פני הכרעה כפויה.
אלא שהמרחק בין ההצהרה ובין יישומה אינו מבוטל. מחקר הערכה ארצי עדכני שבחן את פעילות יחידות הסיוע מצא אמנם ירידה בשיעור הפונים שהגישו תביעה לבית המשפט לאחר ההתערבות, מ-51% ל-42%, אך גם כי רק כמחצית מן המשתתפים בפגישות מהו"ת חשו שהפגישות סייעו להם להבין טוב יותר את צורכיהם ורצונותיהם. מנגד, מחקר אוסטרלי עדכני, שנערך במערכת שבה הגישור המשפחתי הוא שלב חובה, מלמד כי גם מתדיינים שהגיעו להליך באמביוולנטיות הפיקו ממנו תועלת בדמות הסכמות והפחתה בעוינות שבין הצדדים. לצד זאת, בישראל מתווספת שאלת פערי הכוח המגדריים הנובעים מן הדין האישי, ובראשה תופעת סרבנות הגט, המעמידה בסימן שאלה את ההנחה בדבר שוויון בין הצדדים בשולחן הגישור.
עבודה זו בוחנת את שילובו של הליך הגישור בדיני המשפחה בישראל. תחילה מוצג הליך הגישור עצמו, על מודליו המרכזיים, מאפייניו, יתרונותיו וחסרונותיו והתפתחותו בישראל ובארצות הברית. בהמשך נדונים הזיקה שבין המשפט למשפחה, מבנה הערכאות הדנות בענייני משפחה בישראל והמתח שבין המערכת האזרחית למערכת הדתית. החלק האחרון מוקדש לשילובו של הגישור בסכסוכי גירושין, לפעילותן של יחידות הסיוע ולהסדר שנקבע בחוק להסדר התדיינויות. הטענה המרכזית היא כי הגישור מציע מענה מתאים לחלק ניכר מסכסוכי המשפחה, אך יעילותו מותנית במיון קפדני של המקרים המתאימים לו ובהתמודדות עם פערי הכוח המבניים הייחודיים לדין הישראלי.
