תוקפן של תוצאות בדיקת הפוליגרף במשפט האזרחי
מנחה:
תוכן עניינים
מבוא 2
פוליגרף 4
שיטות החקירה של הפוליגרף 6
מבחן שאלות הביקורת 7
מבחן פרטי החקירה המוכמנים 9
קבילותן של תוצאות הפוליגרף 10
רף ההוכחה במשפט האזרחי 13
הספק הסביר 14
קבילותן של תוצאות הפוליגרף במשפט הבינלאומי 15
ביקורת 18
ביבליוגרפיה 22
מבוא
שאלת קבילותן של תוצאות הפוליגרף, משתנות בין המשפט האזרחי למשפט הפרטי. במשפט האזרחי, קבילות תוצאות הפוליגרף, תלויים בהסכמת שני הצדדים. במידה ושני הצדדים מסכימים שתיערך בדיקת פוליגרף והתוצאות יחייבו אותם, הראיה תחשב לקבילה . במשפט הפלילי לעומת זאת, תוצאות הפוליגרף אינן נחשבות לקבילות, מאחר שבתי המשפט לא הכירו עדיין בתוצאות מכשיר הפוליגרף, כאמצעי חקירה מדויק ובטוח עד לכדי הרשעה מעבר לספק סביר. הסכמתו של נאשם להיבדק במכשיר פוליגרף כחלק מהליך החקירה המתנהל נגדו, אינו קביל על ידי בית המשפט וזה לא יכיר בתוצאות שנתקבלו. נאשם או נחקר המסרב לעבור בדיקה בדיקת פוליגרף, בית המשפט אינו זוקף לרעתו את הסירוב .
הבנת אופן פעולת מכשיר הפוליגרף, מעוררת לא מעט שאלות באשר לכינוי שבו מקובל לכנותו: "מכונת האמת". בדיקת הפוליגרף אינה מתיימרת להבחין באופן נחרץ באם הנבדק דובר אמת או שקר, ובוודאי לא ניתן לומר כי לבודק הפוליגרף קיימת היכולת לקבוע בוודאות אם הנבדק אכן דובר אמת או דובר שקר באשר למעורבותו באירוע הנבדק, על סמך תגובותיו הפיזיולוגיות כפי שתועדו בבדיקה. אולם ניתן להגדיר את מכשיר הפוליגרף כמכשיר מדעי המסוגל לתעד באמצעות גרפים מרובים, מאפיינים בתגובותיו הפיזיולוגיות של הנבדק המעידים על מצבו הנפשי, בתגובותיו לשאלות או פרטי מידע שונים. תפקידו של בודק הפוליגרף הוא להעריך על בסיס המידע שהתקבל בבדיקה בהתאם לתגובות הפיזיולוגיות של הנבדק, האם קיימות אינדיקציות לאמירת אמת או לאמירת שקר, בהתאם לתיאוריות שעליהן מתבסס מכשיר הפוליגרף ושיטת החקירה באופן כללי .
למרות שנערכת עשורים רבים, בדיקת הפוליגרף עדיין לא קיבלה הכרה מדעית כללית בנוגע לאמינותה. מחקרים מעידים על רמות דיוק של כ-90% ואף יותר, אולם מנגד קיימים מחקרים סותרים המוכיחים שקיימת השפעה סביבתית על תוצאות הפוליגרף, כאלו שלא תמיד ניתן לנטרל באופן מוצלח. לצד הגירויים הסביבתיים טוענים חוקרים רבים, כי במכונת הפוליגרף קיימים ליקויים טכניים שלא ניתן לאתר. בנוסף לכל אלו, עולה שאלת ההתרשמות הסובייקטיבית של מפעיל הפוליגרף, אשר יכולה אף היא להשפיע הערכתו הסופית .
כבר בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, קבע בית המשפט העליון, כי תוצאות בדיקת הפוליגרף אינן קבילות בהליכים פליליים. קביעה זו הופיעה לראשונה בפרשת כהן על ידי השופט ברנזון לפיה "הלכה פסוקה היא, כי תוצאות בדיקה של פוליגרף אינן יכולות לשמש ראיה...". עם השנים קמו מחלוקות רבות לגבי תוקפן של התוצאות, כאשר בתחילת שנות השמונים של אותה המאה, הוקמה וועדת כהן , בראשות השופט יצחק כהו, על מנת לקבוע האם ניתן ליתן תוקף לתוצאות בדיקת הפוליגרף. וועדת כהן הסתמכה בקביעתה על התפיסה הרווחת במשפט הבינלאומי, בעיקר הפסיקה האמריקאית שאף היא איננה מכירה בפוליגרף ככלי המסוגל בוודאות לקבוע האם הנאשם אכן דובר אמת או שקר. בשונה מהדין הפלילי שמחייב הרשעה מעבר לכל ספק סביר, ההרשעה בדין האזרחי מצריכה וודאות של 51%, על מנת להכריע בין שני צדדים, ועל כן כאמור מתיר בית המשפט להשתמש בתוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה במדיה ושני הצדדים מסכימים.
עבודה זו עוסקת בתוקפן של תוצאות בדיקת הפוליגרף במשפט האזרחי ובהשוואה למשפט הפלילי. בחלק הראשון, סוקרת העבודה באופן כללי את מכונת הפוליגרף, שיטות החקירה וההיגיון העומד מאחורי המדע מעורר המחלוקת הזה. בחלקה השני סוקרת העבודה את תוקפן של תוצאות הפוליגרף הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי, תוך השוואה לדין האמריקאי שהיווה השראה לפסיקה הישראלית.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
